אתמול סיימתי את הספר שלקחתי מהספריה, לא הכרתי את הסופרת ולא קראתי אף אחד מספריה.

לסופרת קוראים איילת שמיר ושם הספר"המיטה שאתה מציע בעצמך".

היה קשה בהתחלה להכנס לסיפור,רבע ספר קראתי ועזבתי וחזרתי ולא ידעתי אם להמשיך או לעזוב ובסוף החלטתי לא להכנע ואני שמח שלא נכנעתי.

בגדול הספר מספר על 2 דורות של עובדי אדמה,הדור הראשון הוא סוג של דור מייסדים,אנשים קשים שנאחזים באדמה קשה

ובניהם,לפחות אחד מהם הולך בעקבות האב וממשיך את עבודת האדמה.

הספר תפס אותי כי הוא הזכיר לי את בנימינה ואת סבא וסבתא שלי

סבא רצה להיות איכר,כל חייו,לצורך זה נסע ללמוד חקלאות בארה"ב כשחזר יחד עם קבוצה של  אנשים שיצאו ללמוד איתו ,הקימו את בנימינה

סבתא למדה רפואה במוסקבה,הפכה להיות רופאה,השתתפה כרופאה במהפכת 1917 ואחריה עלתה לארץ,בחיפושיה אחרי עבודה ברפואה ,עזבה את תל אביב על חמור בדרך למושבות בצפון הארץ,בדרך עצרה בבנימינה והכירה את סבא שלי

סבא וסבתא התחתנו וגרו בבנימינה,סבא עיבד את השטחים שלו וסבתא הייתה הרופאה של היישוב

אבל לסבתא שלי לא הספיק כנראה להיות הרופאה של המושבה,היא רצתה יותר וככה לאט לאט הצטרפה למפלגה ,הייתה שותפה להקמתה של קופת חולים כללית והתחילה לעלות בסולם הדרגות

בנימינה והבית של פ. וה. היה מגרש המשחקים של ילדותי,התאורים בספר הזכירו לי את הבית הגדול של החברים הקרובים של סבא וסבתא שכשאני נולדתי כבר  לא גרו במושבה,ה. ו-פ ארחו אותנו בכל חופש גדול,אני זוכר מרפסת גדולה מוצלת בגפנים שהשתרגו שם,חצר מאוד גדולה עם ברווזים ותרנגולות וטרקטור שנורא רצינו לנהוג בו

והבית הגדול,בית שקט,קריר כזה,נורא מסודר תמיד,מרצפות גדולות מבהיקות  מנקיון,וכסתות גדולת על המיטות

במטבח תמיד אפשר היה לקבל לחם שחור עם ריבה וה' שתמיד הייתה אומרת:טליק,תאכל פירות אחרת תקבל ברי ברי (bery bery)

היה כיף גדול לנסוע על הטרקטור במושבה המנונמנת לשדה,לעזור להעביר קווים(צינורות השקייה) לקטוף ענבים ואחר הצהריים אחרי מנוחת חובה בין 2-4

לעלות על אופניים ולנסוע לטייל במושבה

סבא וסבתא מכרו את המשק שלהם לפני שנולדתי,אני לא בטוח למה עשו זאת,אני יכול רק לשער שהקריירה של סבתא הטתה את הכף לטובת מעבר לתל אביב,סבתא הפכה כוכבת בעולם הרפואה וסבא המתוק שלי  עבר ממרחבי השדות של בנימינה לתוך משרד אפור שם  הפך להיות מנהל חשבונות ואני כמעט בטוח שלא אהב את  מה שהפך להיות

הסיפור "המיטה שאתה מציע לעצמך" לא הולך כמו הסיפור של סבא וסבתא שלי אחד לאחד וטוב שכך,שם העסק מסתבך

אבל  בקווים כלליים הוא די דומה ,סבא שבא עם חזון שהתנגש בחזון אחר ובסופו של דבר  ויתר על החלום שלו והציע לעצמו מיטה שספק אם אהב לשכב בה

אין לי מסקנות בעיקר כי אני לא ממש יודע מה היו השיקולים לכאן או לכאן ואין לי מספיק כלים לשפוט,אני רק יודע שלא הייתי רוצה להיות בסיטואציה שהייתה מאלצת אותי לבחור בין שתי צורות חיים

אדם צריך להיות שלם עם מעשיו,אני כמעט בטוח שסבא שלי הקריב כדי שסבתא שלי תיהיה מאושרת יותר, היה לזה מחיר,הייתי ילד ואחכ נער והקשר עם סבא וסבתא היה לבוא בחופש הגדול לתל אביב ולהנות,לא התעסקתי באושרם,לא התעסקתי בעברם ולא שאלתי שאלות שהיו מקשות עליהם להשיב

ראיתי דברים שהיום אני יודע שלא היו דברים טבעיים( ואני לא יכול לצערי לתת דוגמאות ,גם ככה אמרתי די)

סבא נפטר מוקדם מידי לטעמי,לפני שהספקתי להתקרב אליו,סבתא חיה עד גיל 100 (99 וחצי אם אתם מתעקשים) היא הספיקה אפילו להכיר את זוגתי ואת 2 ילדיי הגדולים וגם לראות שהסתדרתי בעבודה קבועה,עם משכורת קבועה ופנסיה וכל  העייסק,בהיותה כל כך הרבה שנים עובדת מדינה ניסתה לגרום לי להבין שעבודה קבועה ומסודרת היא א.ב בחיי אדם צעיר,אבל לי היו פנטזיות בגיל צעיר שהוליכו אותי בדרכים אחרות ורחוקות מהה שהיא קיוותה שאעשה,רק באחרית ימיה ,4 שנים לפני שהלכה לעולמה ,הייתה מאושרת לשמוע  ולראות אותי נכנס לארגון עובדים גדול וחזק שנתן לי משכורת  ותנאים שהיא הייתה מאלה שנאבקו למענם.

בלי קשר ואולי אם

אדם צריך להיות אדם על אחת כמה כשהוא בן זוג,אבא לילדים ולכאורה אחד שמתווה את דרכם ומחנך אותם

2 סיטואציות קשות היו השבוע ב2 תוכניות ריאליטי בהם אני צופה

בראשונה היה עימות בין דבי ודנה ,האמא ובתה המשתתפות במרוץ למיליון,אין ספק שהמרוץ לא קל,הסיטואציות קשות ויש מתח

אבל גם שם אפשר למצוא התייחסות אנושית בין בני זוג,בין חברים,אנשים מתעלים על קשיים ומתפקדים כבני אדם

לא כך אצל האמא והבת והמשפט שאמרה האמא לבתה ואני מצטט:

"אם הורים היו יכולים לבחור את ילדיהם,אני לא הייתי בוחרת בך" הוא משפט מזעזע,הוא לא הוצא משום הקשר,לא הייתה עריכה של הקטע וזה שהאמא אחכ חזרה בה והתנצלה לא מוריד כהוא זה מחומרתן של המילים,אם ההפקה של המרוץ למיליון הייתה מדיחה מתמודדים בגלל דברים שנאמרו בין המתחרים,האמא דבי ,הייתה צריכה לעוף לכל הרוחות מברזיל לארץ באותו רגע

בניגוד להפקה של המרוץ למיליון הפקת האח הגדול העיפה סוף כל סוף את גילי מיילי על דברים קשים,מכוערים שלא אומרים אותם שהטיח בעמיתה מתחרה ולמרות שהועף נראה שלא למד כלום אם יצא מהבית זחוח וכמובן לא התחרט על מה שאמר,אפשר רק לקוות שבחוץ ילמד שיש דברים שלא אומרים אותם גם בעידנא דריתחא

כבר יולי,היום בערב מתקיימת מסיבת הסיום של בית הספר התיכון בו כיכב בני,מחר הפרום

אני סיימתי ,תיהיו טובים