בין כל הענינים המדיניים והכלכליים וכל עניני מפלגת יאיר לפיד ומעלליהם ההזויים,לא הקדשתי תשומת לב רבה

לחידוש המשא והמתן  אם אפשר לקרוא ככה  לפארסה ההולכת המתגלגלת לפתחנו

ברור שהכל למראית העין,הממשלה לא תוותר,הפלסטינים  יקומו משולחן המשא והמתן ויפוצצו את השיחות לכאורה

והאמריקאים,כמו האמריקאים,כנראה לא יבינו כבר אף את תפקידם האמיתי ויחזרו להיות  מה שהם יודעים הכי טוב לעשות וזה לדאוג לאינטרסים האמריקאים.

אבל במוסף השבת של ידיעות אחרונות שאני  קורא מידי בוקר שבת  ,התגלו לי כמה דברים מאוד מענינים שלא הייתי ער אליהם:

מסתבר שאפשר היה להמנע מההחלטה על שחרור 104 אסירים,שהיא החלטה כואבת וקשה  לכל ישראלי  בקונצנזוס

(אני בעד שחרור אסירים אם מישהו מתעקש לדעת ,למרות הקושי,אבל בין שלושת האלטרנטיבות שהוצבו בפני ביבי כמובן שאני בעד השתיים האחרות שעוד אדבר בהן ומהשתיים אני  בעד האלטרנטיבה של הקפאת הבניה בשטחים הכבושים נקודה )

רק שהתחליף היה בלתי נסבל מבחינת הפוליטיקאים שמאיישים היום את הממשלה ,רובם ימין קיצוני,

החלופה הראשונה הייתה הקפאת הבניה בשטחי הגדה המערביתוהשניה  משא ומתן  על בסיס קווי 67 ושתי ההצעות האלה  הן בלתי נסבלות מצד הימין

עדיף להתעמת עם משפחות שכולות ,עדיף לראות צילומים של משוחררים שעושים תנועות נצחון בידיהם ובלבד שהבניה שבשטחים לא תעצר או  חס וחלילה שהמשא והמתן שגם ככה הוא  בדיחה ידבר מההתחלה על קווי 67

אז את שרי מפלגות הימין,בנט,אורי אריאל,יעלון דני דנון ושאר החוטובלים אני מבין,זו האג'נדה שלהם,הם לא מסתתרים מאחורי ניסוחים כאלה ואחרים או מאחורי הצהרות על חידוש המשא והמתן מצד ביבי,אף אחד כבר לא מאמין לביבי ודאי לא שרי מפלגתו ובטח לא שרי מפלגות הימין האחרות

רק מה שמפריע לי וגורם לי תחושת אי נוחות קשה  זה יאיר לפיד וחברי מפלגתו  וזה מתחיל להראות כמו צפון קוריאה במיטבה ,המנהיג מחליט וחברי סיעתו עונים אמן ואם מישהי חורגת מהקו הסובייטי הקשוח היא נענשת ונשלחת לגולאג פוליטי

חברי מפלגת יש עתיד הפכו להיות פוליטיקאים ציניים במהירות שיא,לא ברור לי איך תוך כמה חודשים הפכו  האנשים האלה שהתריעו וחזרו והתריעו לפני הבחירות על  העברה של כספים בסתר מתוך הרזרבות של תקציבי משרדי הממשלה להתנחלויות ,איך הבינו מהר מאוד שבשטחים הדירות זולות פי כמה מאשר בתוך הקו הירוק,שאין בירוקרטיה מיותרת וודאי אין פיקוח על הבניה  כמו שיש בתוך הקו הירוק ועודועוד

כל זה התהפך והם נקנו בנזיד הוולוו והצ'ופרים שמקבל כל חבר כנסת ולמה שיסכנו את כסאם ויעוררו לפחות ויכוח על ההחלטה שהתקבלה בעניין שחרור אסירים ? או שמא אולי  כדאי לפחות לדון על הקפאת הבניה בהתנחלויות או  לדון באפשרות לשאת ולתת עם הפלסטינים מגובולות 67

למה  לזעזע את הקואליציה עופר שלח? למה לעשות רעש שי פירון ?למה לעזזאל יעל גרמן שאם אני לא טועה הייתה פעם חברת מרצ נותנת יד למהלך כזה?

אבל המנהיג  הצפון קוראני כבר החליט ומי רוצה לצאת לסיביר כשהם עוד לא מיצו את הצ'ופרים?

אבל חברי הכנסת של יש עתיד כבר לא מפתיעים אותי וזה עניין שלקח מעט מאוד זמן

רק שלדעתי הציבור שבחר יש עתיד הוא לא ציבור טיפש ודאי לא כזה  שיסכים ללכת שולל בפעם השניה,

הציבור הזה (או הוריו) העלו את מפלגת ד"ש ב77 והטיסו אותה  אחרי קדנציה,העלו את מפלגת המרכז ואחרי קדנציה נעלמה,העלו את שינוי של טומי לפיד שלקח יותר מקדנציה אחת להעלים אותה

וגם אם יקח יותר מקדנציה אחת להעיף את ,יש עתיד' מחיינו היא בעצמה זרזה את העלמותה  במו ידיה כשחברי הכנסת שלה הרימו ידם בעד העלאת אחוז החסימה ,מעשה הנבלה  הזה ואין לי מילים אחרות ,יחזור אליהם כמו הכובע המשונן שזרק גולדפינגר על גיימס בונד המיתולוגי

ולבסוף נגיע אל מפלגת העבודה הישנונית והעייפה שמתעסקת כרגיל בהשרדות עצמית

לכמה רגעים  הייתי חבר מפלגת העבודה כי רציתי להשפיע בפריאמריז של המפלגה ,להצביע לתומכי יחימוביץ ,לחזק  את כוחה אבל מסתבר שביום הבחירות לפריאמריס לא הייתי חבר מפלגה חצי שנה וכך נמנע ממני להצביע ולהשפיע

עוד בערבו של היום ראיתי שמס המפלגה שאותו שילמתי בהרשמה,קפץ  כמעט פי 2 וירד מחשבוני בלי שדווח לי על המהלך בלי שמישהו אמר משהו,ככה

בחוצפה מכניסה המפלגה את ידה לכיסי ומפשפשת בו,כבתוך שלה בלי לשאול בלי לברר בלי לומר מילה

באותו הערב  ביטלתי את הוראת הקבע ושלחתי מייל למרכז המפלגה בו אני מודיע על הפסקת חברותי

זה בקטנה,בקטע האישי

רק שעם הזמן הבנתי שעשיתי לעצמי טובה גדולה,אני פשוט לא שומע את האופוזיציה ואת מפלגת העבודה שבראשה מתייחסת לענינים מדיניים.

מילא הייתה נלחמת בחורמה כמו שעשתה בשנים עברו  בענינים כלכליים,יחימוביץ הייתה ידועה במלחמה נגד חוק ההסדרים והסעיפים הדרקונים הנסתרים שבו והיא עשתה מלחמה יפה בעבר,שילבה ידיים עם חברי כנסת ממפלגות שונות,שיחקה משחק,עשתה תרגילים והצליחה

ואוילו הפעם הסתפקה בנאום מלא קלישאות ארוך ומייגע

עשתה דיל עם הממשלה על מהלכים לא ברורים לי היום ו4500 הסתייגויות שהיו מאריכים את דיוני התקציב  ועושים קצת צרות לקואליציה נעלמו ,חברי האופוזיציה העדיפו ללכת לישון במיטותיהן הנוחות

אז מה נשאר? נשאר הנושא המדיני

הרי ברור שבמפלגת העבודה יש העדפה ברורה להקפאת הבניה בשטחים,מאשר שחרור רוצחים אז למה לא לשמוע אתכם יוצאים בקמפיין גדול לעניין הזה?

לנסות ליצור דעת קהל בעד המהלך הזה ונגד המהלך ההוא וחבל ,הם היו יכולים להיות מופתעים מי היה מצטרף לקמפיין כזה

הרי מי שמתנגד ברובו לשחרור אסירים הם לא אנשי שמאל,אלה אנשי ימין מובהקים שמבינים ש"דם קדוש יותר מאדמה" לשיטתם,ובשבילם לשחרר רוצח זה גרוע יותר מלהקפיא לתקופת זמן כזאת או אחרת את הבניה בהתנחלויות

ובינינו ,תמיד אפשר לומר שאם הבניה נמשכת למרות הצהרה על הקפאה שזה סתם,זה הרחבה של משהו קיים ועוד כל מיני בובמייסס שהמתנחלים היטיבו לפזר על עיניהם העצומות של ממשלות ישראל

אבל מפלגת העבודה העמוסה ביריבויות אישיות ובנסיונות אין סופיים להקטין את  יושבת הראששעושה טעויות לא מעטות בעצמה  לא התפנתה לענינים מדיניים שבנפשנו

והיא הצהירה עוד לפני ההצבעה בממשלה שהיא תומכת בשחרור אסירים

ואני שואל ותמה,היה דיון במרכז המפלגה על העניין הזה? מישהו אמר משהו על חשיבות הקפאת ההתנחלויות?

מאוד מאכזב לדעת וודאי לא מביא קולות בחזרה של כאלה שהלכו כמוני שמאלה ממפלגת העבודה למרצ וחדש כשאנחנו רואים שאין אפילו דיון  על 2 העינינים שהונחו לפתחו של נתניהו בנוסף לשחרור אסירים וחשיבותם רבה למרות שברור שמה שביבי בחר יקרה

אבל מה רע בדיון ציבורי,מה רע בקצת רעש?

הרי אם  מפלגת העבודה רוצה לישון בדיוני התקציב ואחכ בהחלטות גורליות שמתגלגלות לפתחה,בשביל מה להצביע בשבילה בכלל?

זהו,יצא פוסטשבת פוליטי,אבל אתם מכירים את הפתגם,מה שיוצא אני מרוצה וגו'

שבוע גדול ומלא התרגשות מגיע אחרי השבת הזאת

אני סיימתי ,תיהיו טובים