ראשית אני רוצה לומר תודה לכל המברכים כאן ובפייסבוק את זוגתי היקרה ליום הולדתה
היה מרגש ומחבק
אי אפשר לומר שאנחנו לא לומדים מהנסיון,כשזה מגיע לעניני מסעדות,
בבוקר של יום רביעי הלכנו לאכול ארוחת בוקר ביחד,בהתחלה חשבנו לנסוע לנמל יפו או לנמל תל אביב אבל אחרי מחשבה החלטנו שעדיף למצוא בית קפה לא רחוק שיש לידו חניה והכל
בשנה האחרונה נפתח במזרח אזור התעשיה בחולון מרכז מסחרי נחמד ויש בו קפה גרג,שם ישבנו ואכלנו ופטפטנו והיה נעים
בערב הוזמנו כאמור על ידי דודה שולה למסעדה,ולאור נסיון העבר ,רצינו מסעדה לא יקרה ובלי קשקושי אוכל וקומבינות של מנות
חבר המליץ על מסעדת עבדאללה ממש מתחת לאולם חן הדקל באור יהודה
כשאתה שומע את השם,עבדאללה אתה מדמיין שיפודיה אפופת עשן בלב אזור של מוסכים בדרומה של עיר אבל מה רבה הייתה הפתעתנו שעבדאללה התגלתה כמקום מאוד נעים,עם המון חניה
למרות שלא הזמנו מקום מראש ,האירו לנו פנים,הכניסו אותנו והושיבו אותנו,בלחש סיפרה דודה שולה לאחד המלצרים שאנחנו חוגגים יום הולדת
וכן הייתה התייחסות מתאימה

חלל המסעדה ,הבלונים מיום הולדת של מישהו אחר
למודי נסיון כאמור דחינו את ההצעה לדחוף לנו סלטים,והזמנו רק את מה שאנחנו אוהבים,אחכ כל אחד מאיתנו הזמין מנה עיקרית ואני הזמנתי וקיבלתי מנת צלעות טלה עשויה היטב ומאוד נהנתי מהאוכל

אחכ עם הקינוח החשיכו פתאום את המסעדה והביאו בשירת יום הולדת שמח זיקוק דולק ומוס שוקולד
זוגתי הייתה קצת נבוכה כשכל יושבי המסעדה השתתפו בשירת יום הולדת שמח אבל רבע שעה אחכ עשינו את זה גם אנחנו לחוגג אחר בשולחן אחר.
הורעפה עליה אהבה רבה כאמור בכל פלטפורמות התקשורת האפשריות וזה בהחלט מחמם לב
בין לבין אני קצת חולה,הצטננתי קשות,האשמה במזגנים ,בעיקר זה בעבודה שמקפיא לעיתים את השחלות שאין לי:-)
אני מטפל בעצמי באינטנסיביות כי השבוע הבא הוא שבוע מלא ארועים,ביום שלישי מתחיל הילד הצעיר כתה ט',בערבו של אותו יום נחגוג אצל אחותי בקדימה השקת ספר שנכתב על פועלה של סבתא שלי ,ספר שנכתב על ידי מישהי שעשתה תחקיר מקיף ורב שנים על סבתא שלי,אנחנו לקחנו את כתב היד ודאגנו להדפיס אותו ולכרוך אותו לספר וביום שלישי הוא יחולק למשפחה הקרובה וביום שישי הבא ניזכר באבא שלי 13 שנה ללכתו מאיתנו ונעלה לקברו בבית העלמין בירושלים
אני מניח שבהתקרב היום לזכרו אכתוב פוסט בנושא,הגעגוע לא עובר אף פעם ולמרות שיש גם זכרונות לא מי יודע מה מהעבר הרחוק,הרי שאם השנים זוכרים בעיקר את הדברים הטובים
אני שוקל לנסות למצוא את האנשים שנלחמתי לצידם במלחמת יום כיפור,זה בוער בי כבר כמה שנים ועד עכשיו לא עשיתי מאומה,אבל בהתקרב אוקטובר אז ימלאו 40 שנה למלחמה ,זה בהחלט מדגדג לי בבטן לנסות להפיק כנס כלשהוא למרות הזמן הקצרצר
יום שישי וזה כרגיל,מכיון שאני קצת חולה אסתפק בהכנה של אורז עם פיסות חזה עוף ותפוחי אדמה בבישול איטי,מתכון שעשיתי לפני שבועיים או שלושה ויצא מוצלח
זוגתי תבשל את השאר
אה וגם תיכף מגיע ה US OPEN
אני סיימתי,תיהיו טובים