יש לי יותר כותרות לפוסטים,מאשר תכנים
והתכנים שיש לי ,הם ללא לפה ולא לשם,אלה מחשבות והרהורים שלא בטוח ששווים פוסט
אתמול בלילה הסתבר שהספר ,שתיים דובים' הוא סיפור שקרה באמת ,כלומר הדברים שקרו בו הם לא פרי
דמיונו של מחבר אלא דברים שהיו וקרו במקום כלשהו בארץ כולל הדברים הכי נוראיים שמתוארים בסיפורוקשר השתיקה מדהים,כי בסוף מדובר על אנשים שבעיניהם היו מורמים מעם והבעיה באלה ,שהם חושבים שהם מעל החוק,הצרה גם שהיו תקופות שבהחלט התייחסו אליהם ככה
או העובדה שחנה סנש לא הייתה הגיבורה היחידה בסיפור הצניחה מעבר לקווי האוייב,כלומר היא הייתה כי צריך אומץ להתנדב לצנוח מעבר לקווי האוייב בשנת 44
רק חבל שאלה ששלחו אותה לא חשבו שזו משימה אבודה שודאי לא תשפיע על מהלך המלחמה או על איזשהו מהלך שיעצור השמדת יהודים
והיא נתפסה למזלה הרע והוצאה להורג לפני שהיא הספיקה לחיות ממש
היישוב בארץ באותה תקופה שהיה זקוק לגיבורים,טיפח בשקידה את מיתוס הגיבורה,סנש במקרה הזה.
נמצאו אצלה שירים פטריוטים כמו "אשרי הגפרור" ו"אלי אלי " שאפשר היה לעשות בהם שימוש והרי לכם מיתוס גבורה שאפשר לחנך לאורו
זה לא רע,כל זמן שאתם מסכימים לביטוי ,טוב למות בעד ארצנו,כי אני לא מסכים,אני בעד לחיות בעד ארצנו ולבדוק טוב טוב אם זה שאלך למשימה חסרת סיכוי ישנה משהו,כי עם כל הכבוד ,למוות אין ריטינג,לחיים יש ,למרות שאני בטוח שיש אנשים שיחשבו אחרת וזו בהחלט זכותם
אגב היא לא צנחה לבדה מעבר לקווי האוייב,צנחו איתה עוד אנשים אמיצים ותמימים שחשבו שיביאו לשינוי,הם לא נתפסו ולא נהרגו אבל עובדת גבורתם הוצנעה ולא הפכו אותם למיתוס למרות שהם לא היו פחות גיבורים מסנש
האם צריך להיות גיבור מת כדי שיזכרו את פועלך? תחשבו על זה
אגב מאז יצא הספר על סבתא שלי אני מנסה לדלות פרטים על עברו של סבא שלי דווקא
בספר כותבת סבתא על חייה בבנימינה:
"החיים בבנימינה עד שנות השלושים התנהלו בתנאים קשים ללא חשמל
היה לנו משק גדול שכלל פרדס,מטע של שזיפים,פלחה,רפת,יער אקליפטוסים,אבל בכל זאת,אי אפשר היה להתקיים ללא עבודת חוץ".
ממה שהצלחתי להבין סבא היה זקוק לעזרה בעבודה החקלאית והוא לא היה יכול לשלם לפועלים לכן החכיר את המשק ועבר עם סבתא לתל אביב.

סבא שלי מימין,אחרי שכבר עזב את בנימינה
הכותרת הוא שמו של פרק מאלף של מודי בראון וענת זלצר על הקיבוץ,סדרה בת 4 פרקים בערוץ 8 שמי שלא ראה הפסיד
ככה יצא לי פוסטשבת
תיהיו טובים