אני רוצה להמליץ בחום על סרט הטלויזיה "הקליק האחרון" ,סיפורה של להקת הקליק שביימו דליה מבורך ודני דותן שהיה גם סולנה של הקליק.

הקליק נוסדה ב1980 בירושלים והיא הוגדרה כלהקת פאנק.

הסרט מספר על נסיון נוסף של דותן להקים מחדש את הלהקה

יש משהו נוגע ללב ברצון של דני דותן (בן 57 בזמן עשיית הסרט) להחיות את נעוריו,לנסות להקים מחדש את הלהקה שהוא עצמו פרק בשנת 84 אחרי שלא זכו להצלחה לה קיווה

נוגע ללב גם המפגש של דותן ואלי אברמוב עם ז'אן ז'אק גולדברג החולה בסרטן בהוספיס בפריז

גולדברג היה המתופף המיתולוגי של הקליק ואחרי שהתפרקה הצטרף להרכב של להקת הפליטים שליוותה את אהוד בנאי בתקליט המצויין שהפיק יוסי אלפנט ז"ל

גולדברג נפטר בפריז  בשנת 2006

לא היה קל לאהוב את המוזיקה של הקליק,היא לא הייתה להקה  שכתבה מלודיות מתחנפות,היא לא ניסתה לבדר עם מילים מצחיקות ,היא בעיקר נתנה בראש

ודני דותן לא היה הסולן המושלם מבחינה קולית,הייתה ויש לו כריזמה ואני האמנתי למילים של השירים שלהם

הסרט מבטא תחושה של החמצה קשה והחברים בה  : אלי אברמוב על גיטרה ,עובד אפרת על בס (כשהיה חבר בלהקת הקליק המקורית הוא נקרא משום מה אובי פפר) ועודד פרח שהחליף את ז'אן זאק גולדברג על התופים לא עושים לדותן הנחות,לא רוצים לתקן עולם,אלא בעיקר להנציח את פועלה של הלהקה

הקליק מצילום משנת 1980 בפרונט דני דותן,על הגיטרה משמאל ,אלי אברמוב מאחורה על התופים,ז'אן ז'אק גולדברג

המון כעסים יוצאים החוצה בסרט,לכאורה כולם חברים טובים שהתאחדו ליצור משהו,אבל מתחת מבעבעת יורה רותחת,דותן כועס על אברמוב,אברמוב כועס על דותן,דותן כועס על השכלתנות של עובד אפרת ועל האדישות של עודד פרח וכולם כועסים על דותן,כל אחד וסיבותיו עימו

ואם  מישהו חשב שיהיה קל לשחזר את רגעי ההצלחה  לכאורה של הקליק באה המציאות 30 שנה אחרי וטופחת על פני כולם.

אי אפשר כמובן להמנע מתחושות אישיות כשרואים את הסרט הזה,תחושות על חרטות על דברים שלא עשיתי ויכולתי,מקומות שרציתי להיות בהם ולא הייתי ,החמצות שהחמצתי ופנטזיות שפינטזתי ותוכניות שחלקן התממשו וחלקן לא

 ותמיד יש את השאלה ,אגב גם בימים האלה ,האם גילנו הקשיש (לכאורה ,לכאורה)  מונע מאיתנו לעשות דברים שלו היינו צעירים יותר ,היינו עושים ,כמו למשל לעבור לגור בארץ אחרת לשנתיים,שלוש או עשר

או לנסוע למקומות רחוקים,לשנה ובדרך כלל אנחנו מתרצים למה אי אפשר ויש המון תירוצים,לא אתחיל למנות אותם כאן

דותן באומץ מנסה לומר שאפשר  גם בגילנו לחלום,להאמין שאפשר ולפחות לנסות לבצע גם אם הדרך לא קלה

השיר "אל תדליקו לי נר" יצא בשנת 1983,ללהקה הצטרפה אז רונה ורד שהייתה קלידנית והשיר הפך להמנון של מתנגדי מלחמת לבנון הראשונה

דותן מנסה גם בסרט להסביר שהמציאות בה  אנחנו חיים היא מציאות לא נחמדה בלשון המעטה,הכיבוש עדיין נוכח בחיינו על כל ההשלכות שלו,היו ניצנים של מחאה חברתית, יש גזרות כלכליות קשות ואנחנו אומר דותן לא באים להנעים את זמנו של אף אחד.

זה בסדר אומר דותן שיש זמרים שרוצים לשיר על אהבה ועל אופטימיות ,על  התקווה שלא יהיו כאן יותר מלחמות ועל כמה נעים וטוב כאן,זכותם כמובן

ואולי הוא צודק,הגיע הזמן אולי שמישהו ,גם אם הוא קול בודד שיאמר את האמת בשעה שעשרות אלפי אנשים צעירים יורדים מהארץ כדי למצוא את מקומם במקומות אחרים שלא דורשים ממך כל הזמן "למות למען ארצנו",או להקריב את ילדיך או להפחיד אותך עם אירנים ועם סורים ועם ג'יהד עולמי על הגדר

או סתם לקרוא לאותם אנשים שעוקרים לארצות אחרות בעיקר בגלל רצון לשפר את מצבם הכלכלי בוגדים או נפולת של משהו

לא נחמד כאן אומר דותן ואני מסכים איתו,אבל החברים האחרים שמסכימים גם הם רוצים רק לנגן ולא לעלות על בריקדות כאלה ואחרות,הם עייפים,הם רק רוצים לחזור הבייתה בשלום 'כמו רבים מאיתנו והם גם עייפים מהרצון של דותן להשפיע,הם קוראים לו נאיבי

אבל הנאיביות של דותן נכנסת ללב ואולי  בזכות הנאיביות יש תקווה קטנה שמתישהו,פעם ,הדברים ישתנו

וחלקנו (הקשיש לכאורה) ייצא לממש את הפנטזיות הנסתרות שלנו

"הקליק האחרון" יוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה ובערוץ 8 של הוט ואני יודע שהוא יהיה זמין בהוט vod

בלי קשר

קבוצתי האהובה הפועל קטמון ירושלים ספגה אתמול תבוסה קשה,מביכה ,מייאשת כשהפסידה 0:4 להפועל ר"ג

אז ראשית טוב שזה קרה במחזור הרביעי ויש זמן לתיקונים,שנית צריך באמת לנשוך שפתיים ,לאחד שורות,אולי להביא מגן ובלם חדשים ולהמשיך הלאה,אבל הטענה העיקרית שלי מופנית לרשויות הספורט של עיריית ירושלים,לא יתכן שקבוצה שעלתה ליגה כמו קטמון תאלץ לכתת רגליים במגרשים זרים,שלא תוכל לשחק באצטד.טדי במשך ימים רבים,תוציא כספים שאין לה על שכירת מגרשים במקומות אחרים ותאבד מן הסתם את יתרון הביתיות

אני מפציר בראשי הספורט בירושלים,הכשירו את איצטדיון טדי בזריזות ויפה שעה אחת קודם,דיר בלאק, הבחירות מתקרבות והקהל הקטמוני יזכור את מיטיביו כמו את מריעיו

הגיע אוקטובר ,מחרתיים יום הולדת לבתי האהובה (פוסט יגיע  בזמן הנכון) והסתו כבר בפתח

אני סיימתי ,תיהיו טובים