היה לנו ליל סדר נעים,2 משפחות 10 אנשים ודודה ש.

הכל היה על מי מנוחות,היה אוכל טעים שכל אחד הביא והכל  זרם

הקטע המצחיק היה שלפני שישבנו לשולחן,הכרחנו את הילדים (6 בסך הכל בין הגילאים 15-21+ ילדה בת 9 ) לכבות טלפונים סלולרים

אתם מ תארים לעצמכם את גזרת חמלינצקי הזאת?? נשמעו קולות מחאה בהתחלה אבל אנחנו ההורים נשארנו נחושים ואז החל תהליך פרידה שממש לקח 10 דקות בו הם נפרדים מאלה שהם מתכתבים איתם בוואטס אפ או בסמס כאילו הם יוצאים לאיזו ארץ גזרה

ואחכ שהסתיים החלק הראשון כולם ממהרים לסמרטפונים ומתקתקים במרץ כאילו הפסידו משהו בשעה  שלא היה להם הטלפון לידם

היה גם עניין עם הגפילטא,אני מתבייש לומר שחרצתי דין מהר מידי ובחימת זעם בגלל שהגפילטא נמצא מקולקל ה עליתי סטאטוס זועם לפייסבוק על מגה שמכרה לי גפילטא מקולקל

אבל לא היא וסליחה ומחילה ממגה

מה שקרה זה פשוט ביותר,קנינו קניה גדולה במגה ,את הדברים שצריכים להיות בקירור והקפאה שמנו בכמה שקיות ואת השאר בשקיות אחרות.

מכיון שבדרך כלל הילדים עוזרים לעלות את השקיות ,ודאי כשיש הרבה מאלה,את חלק מהשקיות העלנו הביתה וחלק אחר השארנו באוטו עד שחזר הילד מהטיול השנתי למחרת בערב

וכנראה שאת השקית עם הגפילטא שכחנו באוטו יותר מהיום וחצי עד שהילד הביא  את שאר הדברים .. נו אתם מתארים לעצמכם מה קורה לגפילטא בצנצנת סגורה באוטו שעומד חלק מהזמן בשמש...

אבל לא אלמן ישראל,מחר נלך לרכוש גפילטא אחר,אולי במסעדה היהודית  ברח' לוינסקי בתל אביב כדי שישמש אותנו בחג השני

באשר ל,פרוייקט הסודי' בו ביקרתי  בהתחלת השבוע,אז אתמול  קיבלתי אישור להרחיב עליו,אתם ודאי מבינים שמכיון שאני אורח שם אני צריך לבקש רשות מיוצרת הדף לחשוף אותו לקהל הרחב וקיבלתי רשות

אז נפתח דף פייסבוק של אנשים שהיה להם בלוג בישרא,תוך יום אחד  הצטרפו כ500 אנשים לדף הזה !

רב המצטרפים הם בלוגרים לעבר בישרא,ולמיעוט מהמצטרפים יש בלוג ותיק בישרא

לומר את האמת,אני הצטרפתי לישרא כשנה וחצי אחרי שהוא נפתח ואני נחשב ותיק ופגשתי שם אנשים שהכרתי אבל יותר,הרבה יותר אנשים שלא.

גם בגלל גיל,הרי לא קראתי אצל אנשים צעירים,כלומר מלבד מרגי ,n_lee ושירה מותק לא קראתי אצל אנשים צעירים,הייתי בן 50 בעל משפחה וברור שאין כל כך משותף בין אנשים בגיל שלי לצעירים בגיל 18-20

ולכן  לא קראנו האחד אצל השני ומן הסתם לא הכרתי אותם

דבר שני מרב המון אנשים שהצטופפו במסיבת הנוסטלגייה הזאת,אי אפשר לשאול כל אחד על הכינוי שלו

ראשית מנגנון התגובות לתגובות בפייסבוק לא קיים ובכדי להסב את תשומת ליבו של מי שאתה רוצה להגיב אליו צריך לעשות העתק הדבק לשמו וזה ניג'וס גמור

ובכל זאת מצאתי שם אנשים שהיה מאוד חביב לי לפגוש וכבר סיפרתי על איך מצאתי את שירה מותק שהשם שלה בכלל אחר ועם חלקם אני מקווה לשמור קשר לפחות במסגרת הפייסבוק.

אני מודה שאחרי ההתרגשות הראשונית אני פחות מבין מה מטרת דף הפייסבוק הזה ,האם לשמור על קשר? לחזור לכתוב? ואם לחזור לכתוב מה רע בישרא שאליו כל כך הם מתגעגעים

לא ממש ברור לי הכיוון שהדף הולך אליו ואני לא מתכוון להתעסק יותר בלעלות זכרונות,אני ממשיך לכתוב במקום הזה שמעולם לא עזבתי ואין לי שום כוונה לעשות זאת בעתיד הנראה לעין

אני מבין את הצורך בהתקבצות אבל אני לא מרגיש חלק ממנה.

אז זן  הכתובת של דף הפייסבוק,שוטטו אם בא לכם,אולי תמצאו עניין

https://www.facebook.com/?ref=home#!/groups/305275222955376/

אני סיימתי,תיהיו טובים