פתאום שמתי לב לתאריך ווואו ,צריך להתארגן למסיבת יום ההולדת ה11 לבלוג

אוטוטו,עוד שבועיים וחצי זה מגיע.

מצחיק קצת שבדיוק ביום ההולדת של הבלוג יש לי תזכורת בדמות  טסט לאוטו,הטסט לאוטו מסתיים ב31 למאי,באותו יום כאמור שיש יום הולדת לבלוג.

בדרך כלל את פוסט הבלוגולדת אני מתחיל לכתוב קודם,כמה ימים לפני,ככה יש זמן לחשוב על מה אני רוצה לכתוב,מה לאמר ומה לשלב בפוסט ואז להניח אותו בטיוטות ,אולי להראות אותו קודם הפרסום לאדם או שניים ובהגיע המועד לשלוח אותו.

ממש כמו שעושים הכנות לטסט,ראשית אני בודק שהכל תקין,לפני כמה חודשים נשברה לי הידית של הדלת הקדמית הימנית,ליד הנהג  (מה לעשות האוטו זקן) ונסעתי ככה,בלי ידית ,למרות שידעתי שזה ממש לא בטיחותי אבל בהתקרב הטסט החלטתי שאני חייב לסדר את זה,בשבת לפני שבועיים התקשרתי לפחח שלי (יש לי פחח,מה אתם יודעים) בטייבה,שלחתי לו  צילום של הדלת בלי הידית ושאלתי אותו אם הוא יכול לסדר וכמה זה יעלה

בעידן הסמרטפונים,הרבה יותר קל להעביר את הטעון תיקון,אתה מצלם את מקום הפגיעה או את החלק שחסר מעביר לבעל המקצוע ומקבל תוך 5 דקות תשובה מדוייקת.

וכך היה ,הוא אמר שיש לו חלק כזה ושכולל עבודה זה יעלה סכום מגוחך של 150 שקל.

ודאי שנסעתי,נו מה ,במוסכים של יהודים לוקחים 150 שקל מינימום על שעת עבודה,תוסיפו את המחיר של החלק ואת הרווח של הפחח והמחיר מתנפח.

תוך 35 דקות הגעתי למוסך בטייבה ותוך שעה הייתי מחוצה לו אחרי שהבחור הנחמד תיקן ,שילמתי 150 שקל ונסעתי הבייתה

עוד טיפ שיש לי לתת לכם בעניין טסט,נקו עם מטלית לחה את המספר של האוטו מקדימה ומאחורה ,החבר'ה האלה במכוני הטסטים תופסים אותך לעיתים על קטנות: מספר לא ברור יוחלף,נורה שרופה  שנמצאת  כשפותחים את הבאגז' של האוטו ואמורה להאיר על הבגאז',תעכב אותכם מלקבל את הטופס חתום

רצוי להגיע עם אוטו שהעברתם עליו שטיפה ולא להגיע בבוקר,בבוקר תמיד יש המון אנשים.

אגב  כדאי לעשות טיפול לאוטו, מין טיפול עשרת אלפים כזה  שבועיים שלושה לפני הטסט,החלפת שמנים,בדיקת צמיגים (קטע רע זה שהבוחן אומר לך שהצמיגים שחוקים ומפיל עליך קטע שצריך להחליף את ארבעת הצמיגים וזה יקר,בין 800 ל1000 שקל במקרה הטוב ,כמובן לבדוק שהברקסים בסדר,פלגים פלטינות וכו'

לא אמור להיות יקר אם  אתם מטפלים באופן קבוע ודבר אחרון,אפשר לשלם בכרטיס אשראי את כל ההוצאה של הטסט,פעם היה אפשר רק במזומן אבל גם הם השתכללו

במעבר חד אספר שהאיחוד בין הפועל קטמון אהובתי לבין הפועל ירושלים שהיה קרוב ,נפל ולא יהיה איחוד

אני רוצה להביא את המכתב שכתב  האיש שהיה אמור לקנות את הפועל ירושלים מידי הבעלים הנוכחיים שלו והעסק לא עבד :

שלום לכולם.
כידוע כבר לכולם השיחות לרכישת הפועל ירושלים כשלו.
הכישלון הוא קודם כל שלי ובאחריותי אבל ההפסד הוא של כולנו.
קשה לסכם משא ומתן שנמשך שנה בכמה משפטים אבל אנסה.
הדרך היחידה לקנות את הפועל ירושלים היא על ידי אדם בעל אמצעים אשר יאלץ להשקיע בין שישה לעשרה מיליון שקל, אני הקצבתי לרכישה ארבעה מיליון שקל מכספי ועוד כשני מיליון שקל הובטחו לי כעזרה מטעם לארי טננבוים בתנאי שיש קבוצה מאוחדת.
במהלך המשא ומתן כשהתברר שהסכום לא יספיק, הסכים לארי טננבוים להעלות את תרומתו לשלושה וחצי מיליון שקל ואני הסכמתי לוותר מראש על חמישים אחוז בעלות לטובת האוהדים. למרבה הצער הדבר רק סיבך את המשא ומתן כיוון שכל הסכמה שלי עם סאסי נדרשה כעת לקבל גם אישור של העורך דין של קטמון ושל ירון ומרכוס חברי הוועד הממונים על נושא האיחוד.
אני חייב לציין פה לטובה את שניהם שבאו ברצון עז להצליח במשימה וניסו לפתור כל נושא שעלה ואין לי שום טענה כלפיהם אלא להפך.
ועדיין המשא ומתן הפך מסורבל יותר. כמובן שאי אפשר להוציא את סאסי נקי מהכישלון כיוון שבסופו של התהליך העברתי לו הסכם שכל בר דעת היה קופץ עליו ואילו סאסי בחר להעלב מתיקונים מסוימים שהיו חייבים להיעשות, כדי שההסכם יתאים להסכם שלי מול קטמון והתנער מכל ההבנות שכבר הושגו.
בסיכומו של דבר נחלנו כישלון חרוץ ולצערי מתנגדי האיחוד שהינם מיעוט קטן בשתי הקבוצות יכולים לחגוג ולחזור לחלומותיהם השגויים שכך טוב יותר. הלוואי ואתבדה אבל ליבי לא מנבא גדולות ונצורות לקבוצת נעורי וגם לא לאחותה הצעירה שאותה אני אוהד לא פחות.
כולי תקווה שיבוא האדם הנכון שיוכל לאחד סוף סוף את שתי הקבוצות ולהצעיד קבוצה מאוחדת אחת למקומה הראוי. חבל לי שאני לא האדם הזה.

יוסי"

אני אומר על כל העניין דבר כזה ואני אומר את זה למרות שזה נשמע רע וודאי לא פוליטיקלי קורקט אבל זו התחושה שלי ושל עוד  אנשים בקטמון למרות שזה לא נאמר  כדי לא להוציא את השדים מהבקבוק

יש כאן שנאה על רקע  גזעני,אוהדי הפועל ירושלים,חלקם הגדול ממוצא מזרחי,לא מקבלים את תרבות הניהול,העידוד ההגעה למשחקים עם משפחות נשים וילדים של אוהדי קטמון שחלקם ממוצא אשכנזי, הם מאשימים אותנו בהתנשאות,למרות שמעולם לא התנשאנו מעל אף אחד,ודאי לא כקבוצה,לדעתי התחושה שכאילו אנחנו מתנשאים מעליהם מקורה באי הבנה חמורה של מה שניסינו לעשות במשחקים שלנו,תרבות עידוד אחרת,בלי קללות בלי לצעוק בוז או לקלל את השחקנים כשהקבוצה מפסידה ועוד כהנה וכהנה

אוהדי הפועל ירושלים מהרגע שנודע להם שיש איחוד התחילו להפיץ שנאה קשה ברשתות החברתיות הרלוונטיות ,מלוות באלימות מילולית קשה,בביטויים של שנאה,כל הנסיונות של אוהדי קטמון להסביר מה יהיה בקבוצה המאוחדת,כל הנסיונות נתקלו פעם אחר פעם  באמירות שהמשיכו לייחס לאוהדי קטמון התנשאות על אוהדי הפועל ירושלים,על היותנו בוגדים שעזבנו לפני 7 שנים ועוד כהנה וכהנה

היה ברור לגמרי שאוהדי הפועל חוששים שאוהדי קטמון ישתלטו על הקבוצה המאוחדת וידחקו אותם לצד,מה שהיה הזוי לגמרי

המפגשים ב3 משחקי דרבי בו ניצחנו במשחק אחד,יצאנו תיקו בשני והפסדנו בשלישי גרמו לשבר גדול בין קבוצות האוהדים שאחרי המשחק השלישי כבר אי אפשר היה לגשר  על הפערים,לא המנטלים וודאי לא על הפערים בתפיסה של איך נראית קבוצת כדורגל,בהפועל ירושלים התנגדו נמרצות לקבוצת אוהדים שתנהל את הקבוצה ואצלנו התנגדו קשות להכנס שוב תחת חסות של בעל בית אחד ששוב יעשה בקבוצה כרצונו

על זה תוסיפו את הדרישות הלא הגיוניות של בעל קבוצת הפועל ירושלים כמו שכותב יוסי ליפקין במכתבו ותבינו כל הנסיונות לאיחוד היו לשווא

אני לא מצטער,הייתי בעד האיחוד ב עיקר בגלל המצב הכלכלי אבל אחרי שאוהדי הפועל ירושלים התחילו להביא שנאה כזאת,ירד לי החשק והרצון לשבת איתם ביציע אחד

היום קטמון משחקים נגד הכח רמת גן במשחק האחד לפני אחרון של העונה,אם לא ננצח ,

מה שלא קרה ב10 המשחקים האחרונים (אגב התנהלות לא ברורה של ההנהלה,מאמן כושל ודיבורים מוקדמים על האיחוד גרמו לקטמון להדרדר בטבלה) נרד ליגה,ואני אומר ,אוקיי,אם צריך לרדת נרד בראש מורם,לא אלמן ישראל,הנסיון בליגה הלאומית היה חשוב,נרד וננסה לחזור

בשעה טובה בחיל ורעדה עשיתי סוף כל סוף בדיקות דם,מסתבר ששנתיים וחצי לא עשיתי בדיקות,טוב ברור שהתוצאות בהתאם,עוד לא קיבלתי את כל התשובות (12 מבחנות הוציאו לי)

טוב אז מהתוצאות החלקיות שקיבלתי אפשר לראות שיש קצת בעיית סוכר,שיש בעיה קטנה מבחינה נפרולוגית,שיש בעיה קטנה של המוגלובין נמוך

אני יודע שיש בין קוראי אנשים שמבינים עניין ואני בטוח שיש להם תשובות ועצות לכל דבר שכתבתיואני מודה להם מראש

אני רוצה לומר דבר אחד,אני לא אהבל,אני יודע שאני לא מתנהל נכון, ושינויים הם דבר שהולך אצלי בצורה איטית,מה לעשות אני לא יכול לשנות בבת אחת צורות אכילה, או  כל דבר אחר ,אני עושה את הדברים בהדרגה ואין מה לעשות זה אני,אז אני יכול לשמוע עצות ותובנות חכמות מהיום עד מחראבל אני צריך לעשות הכל בקצב שלי

יש לנו חברה שהיא אחות בכירה בהדסה עין כרם ובעזרת אפליקצית וואטס אפ המופלאה צילמתי את התוצאות של הבדיקה ,העברתי לה  והיא חזרה עם תשובות אחרי כמה דקות והרגיעה אותי קצת

יש לי תור לרופאה שלי ביום ראשון הקרוב ויהיה לנו לעבור על הרבה חומר,מי יודע כמה כדורים יתווספו למנה היומית שאני כבר לוקח:-)

אגב כשסיפרתי לה על הרכב הכדורים העכשווי שאני לוקח וסיפרתי לה על הכאב בכתף וביד ובשרש כף היד היא העלתה אפשרות שיש קשר בצרוף הכדורים של אני לוקח (לוסרדקס 50 מג' ליל"ד וסימבסטין לכולסטרול אם אתם חייבים לדעת )כסיבה לעייפות שאני מרגיש ולכאבי השרירים מהם אני סובל בשנה וחצי האחרונות,מוזר שהרופאה לה דיווחתי על הכאבים האלה לא עשתה קישור להרכב התרופות שאני מקבל,החברה  הציעה  לעשות הפסקה של 3-4 ימים בלקיחת הסימבסטין ולראות אם יהיה שינוי בעייפות ובכאב בשרירים,לא יקרה כלום אם אעשה הפסקה של 3-4 ימים בלקיחת הכדור הזה

אני מקווה שכשהחברה אומרת שכל דבר  שהתקלקל קצת, אפשר לתקן היא צודקת ואני מקווה שהתוצאות של הבדיקות שעוד לא הגיעו לא יראו דברים חמוריןם יותר אללה יוסטור

אגב עשיתי בדיקת אקו לב והיא יצאה תקינה

זהו,זה היה פוסט ארוך להפליא,הבן החיל שלח וואטס אפ לא ברור בבוקר בו לא הבנתי אם הוא יוצא השבת או לא,אני יודע שהם עשו מסע שהתחיל אתמול בערב והסתיים היום בבוקר ואני מקווה שהוא עמד בו יפה

יום שישי,בישולים,כביסות,אולי נלך למשחק ברמת גן ואולי לא

ראיתם איך תוך זמן כל כך קצר ישרא מוצפת בשרביטים? עקבתי קצת אחרי מהלך השרביט,הוא התחיל אצל מישהו בקבוצת גיל צעירה מהמלייה שלנו  ולמעשה טייל באותה שכבת גיל במשך כשבוע ,אלמלא מישהו שהכיר מישהו אחר ואהב את הכתיבה של מישהו שלא היה שייך אוטומטית למלייה הבוגר יותר ,השרביט לא היה קופץ שכבת גיל,אבל אצל שרביטים זה קורה ,הוא הופנה לשכבת הגיל שלנו ומשייט בה עכשיו כאילו נולד אצלנו,וזה יפה,זה ישרא

אני סיימתי,תיהיו טובים