כמה מילים על התקשורת ,בזמן מבצע כזה  אין ספק שבהתארך מבצע שכזה בו צריכה להנתן אינפורמציה מצילת חיים(איפה נופלים טילים וכמה)

השידורים החדשותיים כל כך ארוכים שצריכים איכשהו למלא אותם

וזה לא רק בטלויזיה,גם עיתון צריך להמכר ומה יותר משובב נפש מאשר לקרוא  על אשה בחודש השמיני שבעלה יוצא למילואים?

בדיוק כמו שיצא בעופרת יצוקה ,גם אז סיון שלנו הייתה בחודש השמיני בלידת בנם הראשון וגם אז שלומי בעלה לא היסס לרגע ויצא  למילואים

כי המולדת זקוקה לו (לא משנה שכשהוא הגיע  לשטח הכינוס של היחידה הוא בא לקצינת המילואים שלו ואמר שאשתו בהריון חודש שמיני ואין מי שיעזור לה והוא  חייב אבל חייב להשתחרר..)

או צילומים של חיילים שוכבים בצילו של טנק או צילומים של חיילים מגיעים לשטח הכינוס ,אשתם ההריונית שהביאה אותם מסתכלת עליהם במבטה המצועף (כשהיא מסובבת על אצבעה את מפתחות הג'יפ היוקרתי של בעלה  שיותר מאשר הוא חרד מהכניסה הקרקעית לעזה הוא חרד לגורלו של הג'יפ כשהוא יהיה בידי אשתו), ואומרת אם לא תחזור בשלום, אני אהרוג אותך..

אז נכון ,נורא קל לצחוק על הדברים האלה ,אבל מצד שני זה מאחד זה מגבש,עם ישראל כולו אחד וככה כולם שמחים,העיתונים נמכרים,הטלויזיה ממשיכה למכור שטחי פרסום ורק בעלי העסקים במרחק 40 קמ' מהרצועה נאנקים אבל קולם לא ממש נשמע בטלויזיה כי למה לפגוע במוראל הלאומי?

 בסוד אגלה לכם שכל זמן שהממשלה הנהדרת שלנו לא מכריזה על מצב חרום בחלקים המופגזים של דרום הארץ,עסקים כמו בתי קפה שנסגרו כי אנשים לא יוצאים לרחוב ועוד מאות עסקים קטנים נפגעים כי הממשלה לא רוצה לשלם פיצוי שהייתה משלמת לו היה  מוכרז מצב חרום אבל גם ככה המבצע הזה יקר מאוד,אז שתקו ותנו כתף

אז נחזור לטלויזיה? יש ריטואל קבוע  לשידורים הארוכים,הפרשנים לעניני צבא,פוליטיקה,ערבים וחוץ מתכנסים ליד שולחן עגול,כל אחד נותן את מה שיש לו מול הקבוצה הנבחרת של החדשות בערוץ האחר

מידי פעם עוברים לכתבים המסכנים שמתייבשים על עומדם,בעיקר שנואים  עלי מילות הפרידה של השדר שיושב באולפן הממוזג לכתב טרוט העינים המזיע מריצות למרחב מוגן ולא מגולח כי בקושי ישן בלילה " אתה נשאר שם אנו  נחזור אליך" והכתב המסכן כילד נזוף הולך לקושש עוד אייטמים שאף אחד לא יראה או יעמוד בהיכון להכנס שוב לשידור ברגע שיפנו אליו ויספר בפעם ה20 מהבוקר על זה שנפל קסם ואין נפגעים ויש בחינות בגרות ,אבל כל הילדים האמיצים עושים אותם בממד והוא יראיין את הילדים האמיצים בממד והם יגידו שהייתה בחינה סבבה אבל הם לא ממש התרכזו כי היה צבע אדום ובאמצע כל האייטם הזה יקחו לו את השידור כי ראש הממשלה עבר מחדר לחדר בלשכה ובאולפן ירצו לדעת האם אודי סגל יפה הבלורית וכחול המבט תפס איתו מילה, כשיבינו שלא תפס יחזרו לאולפן הממוזג ואת הכתב טרוט העיניים והמזיע ישאירו בשדרות להמתין לצבע האדום הבא.

אבל אחרי יומיים של פרשנות ארוכה טרחנית מלאת הסברים של הפרשנים המדיניים הצבאיים לעניני ערבים וחוץ בהם 2 חברי הכנסת ההכרחיים,אחד מהימין רצוי מסביבת דני דנון יריב לוין וציפי חוטובלי שאומרים שצריך להכנס לעזה לכבוש את השטח לנער את החמאס ולאכול את ראשו במביאים ממולו איזה  איציק שמולי כזה שקולו כמעט לא נשמע ןהוא ממלמל משהו על זה שצריך לעשות את מה שהצבא ממליץ ולא להגרר לחמכעאטוחר (מילה שלא ברורה לאף אחד) מגיע עמוס רולידר.

ידוע שללא עמוס רולידר אי אפשר לגדל ילדים,צריך אישור מרולידר לגדל ילדים ,ודאי בצל טילים,כשרולידר בשטח ,הורה צריך ללכת ליד הקירות ובשקט

כי רולידר יודע הכל ,רואה הכל ומה שהוא לא רואה ,רואה מיכל דליות הזאת

שיש לה את התוכנית האיומה הזאת בה היא צופה על הורים רעים שצועקים על הילדים שלהם,לפעמים נותנים להם פליק או שניים ירחם השם ובעיקר מזניחים אותם ואז אחרי יומיים דליה משנה את החוקים,ההורים חוזרים להיות הורים נהדרים שמחבקים בסבלנות את ילדיהם,ילדיהם כאילו קיבלו מנת קונצרטה או רטאלין שמספיקה לסוסים והם הופכים ילדים לדוגמה ודליות זאת הופכת להיות מדריכת ההורים של השנה,אחרי רולידר כמובן,כי רולידר ראשון

אחרי רולידר ודליות מביאים שוזר פרחים,רוקם גובלנים ואם אפשר גם את בתיה עוזיאל בעצמה כדי שתראה לכל מי שמבלה את זמנו בממד ועדיין לא הרג את אחיו ואחיותיו,איך מעבירים את הזמן

הילדים בוהים בבתיה עוזיאל הקשישה שעם כל הכבוד והרצון לעזור היא לא יכולה להתחרות עם המשחקים בסמרטפון ובקבוצות הוואטס אפ שמדווחות על אזעקות ויש שמגדילים לדווח על מקום נפילת הרסיס והמגדילים לעשות מביאים גם צילום של הרסיס(טוב נו,אני אתמול קיבלתי לוואטס אם צילום של הרסיס שנפל במערב ראשון)

מהשיעמום בבהיה  בחדשות המתמשכות ,אני יודע לומר לאיזה מרחב אני שייך ומה מספר היישוב שלי בפיקוד העורף  ובכן אני שייך למרחב שפלה  ומספר היישוב 162 כמו המספר של האוגדה עאליה הייתי שייך במלחמת לבנון הראשונה ואתמול בערב דקה לפני שהתחילה האעזקה האחרונה ,הופיע על מסך הטלויזיה ההתראה הכתומה הזאת עם מספר האזור ושם המרחב וככה הבנתי שניה לפני שהתחילה האזעקה שזה אנחנו !

אגב  רק בגלל המבצע הזה התברר לנו שהשכנה מעלינו התגרשה שומו שמיים,בכל פעם בשבוע האחרון שהייתה אזעקה היא  יצאה לחדר המדרגות עם הכלב. באחת הפעמים שאלתי איפה הילדים היא אמרה אצל אבא שלהם,עכשיו עד לפני לא הרבה זמן האבא גר כאן ופתאום הוא לא,זו סתם אנקדוטה למה אפשר לגלות בזמן מלחמה שסוף כל סוף רואים את השכנים,עוד גילוי  בעניני שכנים, שהשכנה המבוגרת שגרה בדירה ממולנו ובעלה נפטר לפני שנה,נשארת ביום שישי בערב בבית לבדה,יש לה 2 בנות,אחת מהן גרה בקצה הרחוב והיא לא לוקחת אותה אליה ביום שישי לפחות??? עזבו שאנחנו הצענו  לדודה ש. לבוא אלינו כל זמן שהמבצע מתקיים,גם כי אין לה ממד ואין לה חדר בטוח וגם כי לא נעים להיות לבד,בנתיים אחותה של זוגתי עם בתה באו מסלובניה לחופשה בארץ והם מתארחות אצל דודה ש',אבל כאן יש צרה אחרת,הילדה בת 10 לא יודעת מה זה מלחמות,ודאי לא שמעה בחיים אזעקות ולא חוותה טילים וצריכה עכשיו להחשף לכל זה

השכנה הרוסיה  שגרה בדירה השניה מעלינו ואני נמצא איתה בסכסוך ,יצאה מסתבר מדירתה בעת האזעקה האחרונה  אתמול בערב ,הסתכלה מי בנאספים בחדר המדרגות ונכנסה הבייתה,לא מתאים לה החברה

מילה לאנשים שמגיעים לבלוג מעמותת ישראבלוג או מכל מיני מקומות אחרים:

לא מקללים בבלוג הזה,לא מגיבים בצורה מגעילה,אם משהו נראה במה שכתבתי מוזר או לא מקובל עליכם,תשאלו ואענה

אני מוחק תגובות של כל מיני אנשים שהשם שלהם ואריאציה של "דוד הכי טוב" ,אין דמוקרטיה בבלוג הזה,זו מונרכיה ואני המלך !!

אתה הבנת את זה דוד??

לא עשיתי בסוף קדירת עוף עם זיתים ולימון עשיתי רק עוף בתנור ועוד כמה דברים שעליהם אספר בהמשך השבוע

אני סיימתי,תיהיו טובים