לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית .
כינוי:  טליק

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

פוסטשבת


איך בבת אחת הפסיקו הדיווחים מהשטח? אה? מדיבורים בלתי פוסקים על מטחים ויריות

וטילים שנופלים וקשקשת בלתי פוסקת על מה ואיך צריך לעשות, עברה התקשורת לדממת אלחוט ברגע שצהל נכנס לעזה.

אז זה לא שהשידורים סביב השעון נפסקו,כי לא יכולים לא להשאר באוויר בשעה "הרת גורל" זאת,אז מביאים פרשנים עלומי שם,תתי אלופים שיש להם כמה רגעים של עדנה

ואת ניר דבורי הכתב הצבאי של ערוץ 2 שנשאר שם בשטח,עכשיו הצמידו לו אפוד מגן וחסרה לו קסדה וזהו.

מה ,לא מחליפים את הבן אדם? לא חראם עליו? אין לו בית? אשה ? ילדים? רק עבודה עבודה?

וגם לו אין מה לספר כי לא מספרים לו,אז הוא רואה אבוקות עשן במרחק קמ' מהגבול,ואת הרקטות של החמאס ממשיכות לצאת לעבר ישראל מתוככי עזה והוא מלווה אותן במעופן,אם היה יכול ודאי היה רוכב עליהם כמו מכשפה על מטאטא ומסית אותן מדרכן וכך חוסך את טילי היירוט של כיפת ברזל שעושות רעש אחולבלוע,אולי אפשר לחשוב על זה כתחליף?...

 

אבל לא על זה רציתי לכתוב, יש את הקטע הזה של רגע האזעקה,לא חשבתי שככה אגיב אליה,כלומר הרי האזעקה מופעלת בלי שמוכנים אליה ,ברגע שזה קורה הלב מפרפר,הילדים באופן מפתיע יוצאים בשניות מהחדרים שלהם,מי חשב שזה הפטנט שיוציא אותם מחדרם כה מהר,הרי ביום יום ,הנשמה יוצאת,קוראים להם והם עוד רגע עוד רגע ,קוראים להם לאכול והם גדולים והם כאילו עושים התחרות מי יגיע אחרון לשולחן כדי שלא יחכו סתם בלי לאכול עד שהאחרון מגיע,וכאן,איזו משמעת ! איזו קלות רגליים..

אז נכון שלא מחכים 10 דקות  אחרי הבום,אבל בכל זאת

 

מי שצופה בטלויזיה ודאי מכיר את ההתרעות הכתומות של הצבע האדון במסך מימין

אני מודה שהם  מדברות על אשקלון ועוטף עזה  אנחנו ממשיכים כרגיל,שזה מגיע לפאתי אשדוד אנחנו שולחים  וואטס אפ לגיסים בגדרה ובן יבנה

שזה מגיע ל160 ומשהו גדולים ,אנחנו יודעים שזה מגיע אלינו ואתמול ראיתי על המסך שזה על 161 שזה אור יהודה (או נתב"ג) והרגל כבר הייתה על הריצפה ואז על המסך הופיעה במסגרת הכתומה 162 שזה אנחנו והתחילה אזעקה

 

בדיוק הייתי בוואטס אפ עם אחותי בניו יורק והיא קיבלה תאורים בשידור ישיר,מפחיד אני אומר לכם

 

אגב אתמול נכנסו למבצע חברי הצוות של בני החייל,הם לא נכנסו כלוחמים בגלל צעירותם אלא כנהגי אכזרית,לו בני לא היה הולך לקורס חובשים הוא היה נמצא איתם,אני מוכרח לומר שלרגע קט שמחתי שהוא בקורס חובשים,אבל לצערנו ישראל מלאה במלחמות ,מבצעים,פעולות כאלה ואחרות וגם זמנו יגיע ודאי כשהוא ביחידה הקרבית שהוא ואני כמובן מייחל לשובם של חבריו כמו של כל חיילי צהל בשלום

 

בשנת 1976 עשיתי מילואים בתותחנים ,החזקנו קו ברצועת עזה ,עשינו סיורים על בט"שית או על ג'יפים,אני כבר לא זוכר,בעיקר כדי להראות נוכחות בשטח ,אני זוכר שעשינו סיבוב גדול,אני חושב שהרצועה חולקה בין 3 הסלולות של הגדוד,אנחנו היינו עושים סיבוב מבית להיה בצפון הרצועה עד דיר אל באלח שבמרכזה נוסעים  על כביש האורך של הרצועה וחוזרים על חוף הים עד עזה העיר,ככה במשמרות של 6 שעות,נוסעים ונוסעים וראים עזובה גדולה והמון ילדים

אני לא זוכר הרבה מהמילואים האלה,בכל זאת עברו הרבה מאוד שנים,אני לא זוכר שהאוכלוסיה הייתה עויינת במיוחד,למרות  ש5 שנים קודם בשנת 71 נרצחו שם בעזה ילדי משפחת ארויו וכל המדינה הזדעזעה ,אבל בין 71 ל76  בחלק הראשון לפחות אריק שרון היה אלוף פיקוד הדרום והוא בשיטותיו השקיט את הרצועה

 

כאמור אני לא זוכר הרבה מהמילואים האלה לבד מדבר אחד,את סיור הלילה באשמורת הבוקר הראשונה היינו מסיימים בקזינו,הקזינו היה בית קפה ,מסוייד לבן שישב על גבעה בקצה הצפוני של העיר עזה ואליו היינו מגיעים עם הג'יפ לשתות קפה קטן ומריר לפני שמסיימים את הסיור והולכים לישון,היינו יושבים שם במרפסת הפונה לים,החושך היה מתחיל אט אט לפנות את מקומו לשחר ועם הנץ החמה היינו עולים לג'יפ ונוסעים לבסיס  שאני ממש לא זוכר איפה ישב כדי לישון

 

לא חזרתי לעשות מילואים בעזה יותר,באותה שנה או אחריה הועברתי מחיל התותחנים ליחידה שליוותה שיירות אספקה,נקראנו חש"לים (חבורות שליטה) היינו נוסעים בג'יפים ומנווטים את שיירות האספקה ליעדן,גם תחת אש,מלחמת לבנון הראשונה הייתה המלחמה הראשונה תחת אש ביחיד הזאת , לקחנו שיירות מהארץ לתוך לבנון והחוצה,גם למעבר המוזיאון במערב בירות,עד היום אני זוכר את הכביש הרחב שיורד מבחמדון לתוך בירות,הקורניש קראו לו

 

כשמדברים היום על גיוס כך וכך אנשי מילואים אני נדרך,אחכ אני נזכר שאת שלי כבר עשיתי ועכשיו התור של אנשים צעירים ממני,לא פלא שמגייסים בני 18,19,20 לצבא,באיזה גיל אחר יש כזה אדרנלין,באיזה גיל אחר הם כל כך ששים אלי קרב והם מאוכזבים כשהם לא נכנסים,

אני ממש מקווה שזה שאין דיווחים מבפנים,מתוך רצועת עזה בזמן הפעולה הקרקעית,לא נופתע ונקבל בפרצוף מספר אבידות גדול ,מצד שני באיזה דרך אפשר לעצור את הירי הבלתי נסבל הזה לדרום הארץ?

 

אני מקווה שיהיו כמה שפחות נפגעים מ2 הצדדים,אזרחים גם מהצד השני לא צריכים לסבול כי השלטון המושחת שלהם שחלקו אפילו לא יושב ברצועת עזה  החליט  שהם יהיו מגינו

 

אני סיימתי,תיהיו טובים

 

 

 

נכתב על ידי טליק , 19/7/2014 08:34  
הקטע משוייך לנושא החם: פעולה קרקעית בעזה
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-22/7/2014 19:49




461,759
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , ספורט , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטליק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טליק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)