ודאי זכור לכם חברים יקרים שהתחלתי בזמנו תהליך בחברה למימוש זכויות רפואיות.

מטרת התהליך בסופו של דבר שיכירו בנכויות שיש לי בעקבות המחלה שתקפה אותי (סקלרודרמה ועכשיו הצטרפה לעניין הסכרת).התהליך כלל בדיקות רבות.

הייתי צריך להתגבר על הרבה חששות בתהליך,אני לא בן אדם של רופאים,לפני שהתחלתי את התהליך לא עשיתי בדיקות דם ושתן 3 שנים אחורה.

זה לא משהו שאני גאה בו,ככה התנהלתי ויכול להיות שבגלל שהתעלמתי ממצבי הרפואי הוא הגיע לאן שהגיע

אבל אני בסדר עם זה ,אין לי תלונות לאף אחד מלבדי.

ובדיקות גררו עוד בדיקות והזמן  של התורים לא קצר,אבל הנה נשארו לי עוד 2 בדיקות ,אחרי שהשבוע עשיתי שתי בדיקות ואני בסופו של התהליך.

אגב היום הייתי בבדיקת שדה ראיה כחלק מבדיקת עיניים בגלל הסכרת שהתגלתה אצלי

בבית חולים אסותא ,במרכז תל אביב שנמצא במרכו של אזור  עסקים  וזה אומר שקשה מאוד למצוא חניה באמצע היום.

הציעו לי להכנס לחניון של בית החולים ולא חשבתי הרבה על ההשלכות ונכנסתי.

כבעל אפליקצית פנגו ( אפליקצית חניה) האפליקציה זיהתה את הכניסה שלי לחניון והציעה ללחוץ על הקישור  ולחייב את החניה עליהם

כשיצאתי ראיתי שהאפליקציה חייבה אותי בתשלום חניה של 50 שקל !!!

הייתי שם שעתיים וחצי ולו הייתי חונה בכחול לבן והייתי לוחץ על האפליקציה הייתי משלם חצי מהסכום וזה קצת ביאס אותי בעיקר כשאני צריך לחזור לשם לאחת מ 2 הבדיקות שנותרו לי ואז ודאי שלא אכנס לחניון.

אם לחזור לרגע לתהליך הרפואי,אז בסופו של דבר אני גאה בעצמי,אני בתהליך לשנות את התזונה שלי גם אם הוא לוקח  יותר זמן משחשבתי,

אני מקפיד על הטיפול התרופתי שבעבר זלזלתי בו ובגלל שאני מקפיד, השתפרו ערכים רבים אצלי.

אני לא עושה עדיין פעילות גופנית וזה לא מתוך עצלות ,2 האפשרויות שפתוחות בפני עולות כסף ובכל פעם לכאורה יש דברים דחופים יותר (צרכי בית,צרכי הילדים) למרות שאני באמת צריך להעמיד את עצמי גם בתור ואולי לעלות אותי לדרגת סדר עדיפות גבוהה ולהתחיל לעשות פעילות,אחרת אמשיך לא לעשות כלום וחבל

לכן עם בוא ספטמבר אני מבטיח לעצמי לצלוח את המהמורה הזאת ולהתחיל לעשות ספורט.

בעבודה היום התבשרתי שב1 לספטמבר אני חוזר לעבוד במשרה מלאה,לכאורה זו סיבה לחגיגה ,גדולה אפילו.סגירת מעגל

אבל היום אחרי שיו"ר הועד בישר לי את הבשורה נזכרתי בעובדה שכשעוברים מסוג משרה כזאת לאחרת ,אמורים לקבל מכתב רשמי מהנהלת הארגון, שמעגן כחוק את המעבר ועד שזה לא קורה ,לא מתחילים לעבוד,זה מה שקרה לי שחזרתי מהמחלה לחצי משרה וחשבתי, שאני יכול לעבוד במשרה מלאה ובסוף יתברר שאני עובד בחצי משרה ואת החצי השני מחשיבים לי כשעות נוספות.

מצד שני יש הגבלה על השעות הנוספות שעובד יכול לעשות אצלנו בגלל המאבק על זכויות העובדים ולכן לא הגיוני , לא הגיוני גם שהמהלך נעשה בלי ידיעת והסכמת ההנהלה

אני מניח שאצטרך להמתין בסבלנות ולראות בקשר למכתב הרשמי,אין לועד או ליו"ר ,סיבה לעבוד עלי בעניין,הם היו איתי כל כך בסדר עד עכשיו,למה שיעשו פתאום פוילה שטיק?

היו שנתיים לא קלות מבחינה כלכלית,זה לא דבר של מה בכך לרדת ממשרה מלאה לחצי,זוגתי נשאה בעיקר הנטל,עבדה הרבה שעות ועדיין הצטמצמנו ואנחנו עדיין מצמצמים בעיקר  לעצמנו.

ואני שמח שאחזור לרמת שכר שתאפשר לי יותר רווחה כלכלית גם אם היא לא תיהיה מיידית,כעובד במשרה מלאה גם תלוש המשכורת על ההטבות שלו (פרמייה הסכום שמקבלים עבור שעות נוספות,גדל מן הסתם) והעיקר בגילנו שההפרשות לפנסיה חוזרות לגודלן הרגיל.

על המצב הבטחוני  כותבים אחרים,אני בעיקר מסכים עם כל מה שעדה כותבת,רק אוסיף ואומר שאני נמנה על  אלה שתמכו בנתניהו ויעלון עד סוף המבצע הקרקעי,חשבתי שהם ניהלו אותו בשיקול דעת ואחריות

 ואחרי שכוחות הקרקע יצאו והחמאס ("אוטוטו תוך ימים ספורים נגמר לו מלאי הרקטות") לא מפסיק להפגיז את דרום הארץ כאילו כלום ועכשיו גם מנהל אותנו,מחליט מתי תופסק האש,מחליט מתי ואם יתקיימו לימודים,מחליט מתי לירות ולאן וזה בלתי נסבל,לא כל כך בגלל אגו,אלא בגלל שאם מישהו יצא וידו על העליונה במלחמה הזאת, זה ודאי לא החמאס ומשום מה אנחנו לא מרגישים בטוחים,גם לא במרכז וזה לא צריך להיות ככה והתחושה שיש רפיסות בההנהגה והיא משפיעה על מצב הלחימה ועל מצבנו המדיני

עיקר האכזבה שלי מנתניהו ויעלון זה שהם נמנעים מלהכריז על מצב חרום כלכלי בשל המלחמה,שהם אחרו להגיב איחור ניכר במענה לתושבים  שרצו לעזוב את ישוביהם ועכשיו הם מעבירים אותם תהליך בירוקרטי כדי ליישב אותם זמנית במקומות בטוחים בארץ.לחזור על קלישאות  ומנטרות שחוקות לא יחזיר לאף אחד את הבטחון הכלכלי

הממשלה גם הקפידה לומר שמי שעזב את ביתו ונדד בארץ על חשבונו בבתי מלון,בחלק הראשון של המלחמה ,לא יקבל החזר רטרואקטיבי  על הוצאותיו

למה שיקבל? הוא היה פליט שלא הוכרז עליו ככזה על ידי הממשלה ואם הוא לא מוכרז, הממשלה לא מכירה בו ככזה מבחינה כלכלית,מבחינתם,יישובו הופגז,אבל הוא "טייל בארץ".

על העובדה שהשב"כ "אסר" עלק על שר הבטחון להגיע לנחל עוז לדבר עם התושבים ,אומר שזו הייתה טעות אומללה ,טיפשית מאוד  של שר הבטחון.

או במילה אחת ביזיון שספק אם יש עליו מחילה,שר בטחון חייב להגיע לכל מקום בארץ,ודאי כשיש תושבים שיושבים בחבל ארץ מופגז  ומכותש

בעניין הלחימה אני בעד הפסקת אש בתנאי שהחמאס מפסיק לירות ,לאלתר ומייד ,אנחנו נפתח את המעברים שלנו גם לסיוע וגם  לאפשר לפועלים לעבוד(בסידורים המתאימים כמובן),נסיר את המצור  וניכנס למשא ומתן  להסדרים כאלה ואחרים שבסופם יהיו כאן 2 מדינות ל2 עמים.

לא איכפת לי עם מי המשא והמתן יתנהל,אבו מאזן,משעל,רק שיהיה שקט

לא יהיה שקט ? אני מצפה מהממשלה הנבחרת והעומדים בראשה לעשות הכל שיתנהלו חיים תקינים בכל הארץ ואני לא מציע פתרונות,פתרונותי לא רלוונטים כרגע למצב,אני רק דורש להתנהל בשכל וברגישות הנדרשת לתושבים בדרום הארץ.הלחימה נמשכת כבר 50 יום וזה הרבה מעבר ליכולתנו בכל הפרמטרים

2 ענינים לסיום:

הטרנד הזה שאדם עומד מול מצלמה ושופך על עצמו דלי מים קרים איבד קצת  את העניין שלשמו התכנסנו מלכתחילה,ראבק

לא מספיק להזכיר את מחלת als הנוראה לשפוך דלי מים ולומר שאני מעביר את המשימה ל3 אנשים אחרים,ראיתי כבר בפייסבוק אנשים שאין להם מושג למה שופכים מים קרים על עצמנו

הקטע הוא בעיקר לתרום כסף למחקר המחלה וזה הלך אפאס לאיבוד בקטע המשעשע בו מישהו מסנג'ר אותך לשפוך על עצמך מים קרים

ישראבלוג בן 13 (אתם מוזמנים אגב להכנס לקישור ולשאת ברכה ) וזה לא משהו שהוא מובן מאליו,אני כבר כתבתי רבות על הייחוד של ישרא כאתר בלוגים,כבית ועל כל מה שקיבלתי בתהליך הכתיבה

אני שמח שישרא חוגג 13 (אתמול אגב),השנה האחרונה הייתה שנה לא קלה,הייתה סכמנה ממשית לסגירה בגלל ענין כלכלי ואני שמח שמריאט הצליחה להעביר  לראשי נענע וערוץ 10  את החשיבות הענקית ואת האיכוית שיש בישרא.

אני מקווה עכשיו שראשי נענע וערוץ 10 יחזרו להשקיע  כספים במסגרת,אנחנו נמשיך להשקיע בתוכן

ונעמוד על המשמר מכל זד שירצה לסגור לנו את הבית

אני סיימתי,תיהיו טובים