אז הספר נחמד אבל לא מטלטל כמו שחשבתי,לא סיימתי אותו ,אבל אין לי סבלנות לצורת הכתיבה הזאת

היא בנויה מדיאלוגים של 5-6 דמויות שחלקן נלחמו במלחמה ושל 2-3 נשים שאיתם

הם מזכירים כמה תופעות שחוויתי במלחמה אבל לא מעוררים זכרונות עמוקים יותר

כנראה שהישועה לא תבוא מהספר הזה

הספר נכתב לפני 22 שנה ויכול להיות שבגלל זה הפער בין מה שאני ציפיתי למצוא בו לבין מה שיש בו,למרות שהמלחמה אותה מלחמה,והחוויות בערך אותן חוויות ועדיין חסר משהו.

אני זוכר כמוהם הפגזות בלתי פוסקות ותזוזה שלנו ממקום למקום,אני זוכר כמוהם תקיפות של מטוסים מידי פעם ואותנו עם שכפצ'ים מאוד כבדים וקפלדים שגם במזג האוויר של אוקטובר לא מאפשרים לנשום,אני זוכר איזה אוכל אכלנו מהחמישיות ,אותן מנות קרב ,חלבה בקופסאות עגולות כמו קופסאות טונה ותירס מקופסאות ולוף

בהמשך השתכללנו וטיגנו לוף על מכסים של קופסאות ביסקוויטים גדולות מהן עשינו מחבת וניסינו להפוך את הלופ למשהו אכיל

אני זוכר מאוחר יותר בהמשך המלחמה משאית מקלחת בו יש לכל אחד 3 דקות להתקלח ועוד כהנה וכהנה.

זה  מוזר שהתחושות הלא קלות לא היו  אצלי מייד אחרי המלחמה,חזרתי לקיבוץ שקיבל אותי לחברות,מרום גולן,כמעט כל הגרעין שלי היה שם ובשנים הראשונות אחרי,לא התעסקנו במלחמה,כלומר התעסקנו ,אבל על פני השטח ,לא עמוק מידי ואצלי בגרעין היו חבר'ה שהיו בתל סאקי והם עברו חוויות הרבה יותר קשות ממני ועדיין,כנראה כל אחד חיכה לזמן המתאים להתעסק עם החוויה.

כשפתחתי את הבלוג ב2003 והתחלתי תהליך,אני חושב שכמו שיצאו החוצה ארועים מהילדות ומהנערות שלי בירושלים ,כך גם התחילו לצאת חוויות מהמלחמה,כלומר אלה שזכרתי,במשך שנים התעקשתי לחשוב שחוץ מהיום הראשון והשני אני לא זוכר כלום מהמלחמה,מוזר שוב ,שגם מהשבעה על מותה של אמא שלי לא זכרתי הרבה ובכלל התעקשתי לחשוב שאני לא זוכר הרבה ממנה

וככה באמצעות הכתיבה כאן בבלוג כמו פתיחה איטית של עלי כותרת של פרח התחילו הדברים לחזור אלי

אני לא מניח שיש לזכרונות תאריך תפוגה וטוב שאף אחד לא מאיץ בי לזכור,אני עובר את התהליך ביכולות שלי ובזמן שלי

41 שנה עברו מאז המלחמה,46 מאז אמא שלי נפטרה וזה אולי המון שנים,אבל אני סבלני ומאמין שהתהליך לא הושלם ואני  פתוח להזכר ולקבל כל מה שיגיע

כשכתבתי את הכותרת לפוסט התכוונתי לכתוב משהו אחר,יצא אחרת , אבל שהכותרת תישאר

אני סיימתי ,תיהיו טובים