בויכוח בין סילבן שלום לראש הממשלה אני מסכים עם ראש הממשלה בדבר אחד

לסילבן שלום או לבני דורו יש אכן טראומה

בואו תחזרו איתי לבית הספר היסודי,את מכירים את סיפורי הרגיל,הפרעת קשב ,בלה בלה בלה,לא למדתי

וודאי שלא קיבלתי ציונים טובים וכו'

בתקופה שאני הייתי בכיתה ח' בסוף שנות ה60  (של המאה הקודמת כמובן) היה נהוג מבחן הסקר

כל תלמידי כיתות ח' בכל הארץ נבחנו במבחן שנקרא הסקר

מי שעבר את המבחן התקבל ללא בעיות לתיכון עיוני

מי שלא עבר היה בצרות

הייתה צביעות (ועדיין) מאוד גדולה בכל מה שקשור לחלוקה לבתי ספר עיוניים ולבתי ספר מקצועיים

ילדים שלמדו היטב והוציאו ציונים טובים הלכו לתיכון עיוני

ילדים שהיו להם קשיים כאלה ואחרים  נבעטו לבתי ספר מקצועיים גם אם לא הייתה להם נטיה למקצועות שנלמדו שם ואני בכלל לא נכנס למזרחים אשכנזים,אין לי סטאטיסטיקות אבל אני מאמין  לגמרי שרב התלמידים ממוצא מזרחי הלך לבית ספר מקצועי,לפחות בדור שלי,אולי זה היה עניין של סדר עדיפויות בבית,אולי ההורים היו עסוקים מידי בפרנסת הבית,לא יודע

תחשבו על זה,הורי ממעמד בינוני שנטה לגבוה  מאנשי בית הכרם הלבנה,אבא אדריכל ואמא שלמדה לתואר שני בספרות אנגלית עם סבתא מנהלת אדמיניסטראטיבית של קופת חולים כללית עם מהלכים במפלגה השלטת תשלח את הבן הבכור שלה להתבוסס בין אנשי בקעה, קטמונים,ומוסררה השם ירחם  וללמוד מכונאות רכב באורט נביאים?

שלא לדבר על זה שהייתי ילד שדוף ,נמוך ובעיקר אשכנזי ולדעתם הרוב המזרחי היה מתעלל בי?

אף אחד כמובן לא שאל את דעתי,הייתי בן 14,לא עברתי את הסקר ונשארתי כיתה וגם ככה הבטחון העצמי שלי היה ברצפה ואני לא זוכר אבל אני בטוח שהורי היו מודאגים יותר ממני בקשר לעתידי

כאילו תלך לבית ספר מקצועי,מה יצא ממך? מה,תיהיה מכונאי רכב? יש לך ידיים למכניקה עדינה?

במאמר מוסגר אומר  שבדיעבד אני לא רואה בבית ספר מקצועי ארץ גזרה,לו היו מפקידים בידי  את ההחלטה יכול בהחלט להיות שהייתי הולך לבית ספר כזה ,אני לא הנדי מן כידוע אבל ידע גם רוכשים ואולי הייתי יכול לרכוש ידע מה שהיום היה רק יכול לעזור לי בחיים.

חברים מהכיתה בה למדתי  שהיו להם קשיים כמוני או דומים הלכו לאורט נביאים ולא קרה להם שום דבר רע.

הם למדו מקצועות כמו חשמל,מכניקה עדינה ועוד כהנה וכהנה ,סיימו את התיכון הלכו לצבא ,נלחמו כמו כולם במלחמת יום כיפור,חלק נהרגו,חלק קיבלו צל"ש על חלקם בקרבות ואז הפכו לאזרחים נהדרים ומועילים למרות "הגיבנת" לכאורה  של בוגרי בית ספר מקצועי

אני לעומת זאת אחרי מאמצים ושתדלנות מרובה התקבלתי לבית הספר העיוני היחיד שהסכים לקבל אותי ושכמותי,בית חינוך עירוני ג' ששוכן עד היום בשכונת טלביה בירושלים,הייתי צריך להגיע אליו ב2 אוטובוסים (אם הייתי הולך לאורט נביאים,זה היה רק באוטובוס אחד)

היו במחזור שלי 8 או 10 כיתות ט' ,כלומר מאות תלמידים וזה לא שהמעבר  מבית ספר יסודי לתיכון עשה לי טוב

אני מניח שהייתי בסוג של הלם מהמעבר מהגודל ,ממספר הרב של האנשים ממפגש עם אנשים חדשים,מהר מאוד הקשיים הלא מטופלים ולהלא מאובחנים שלי צצו ועלו,היה לי מאוד קשה ללמוד וזהה התבטא כמובן בציונים הגרועים שהבאתי

אבא שלי לא אהב בלשון המעטה את  הציונים ובבית המשיך להיות שישו ושימחו שכולם בסופה של כל שיחה סופקים כפיים ואומרים,אבל מה יהיה עליך? מה תעשה בעתיד? וכו' וכו',סבתא שלי אגב גם המשיכה אחרי הצבא לומר שצריך למצוא עבודה קבועה עם פנסיה וזכויות סוציאליות ואני המשכתי לא להקשיב,עד שבמקרה נכנסתי לפני 20 שנה לארגון בו אני עובד היום,לו ידעתי אז את מה שאני יודע היום על עבודה ציבורית ועל ההטבות הנלוות אליה ,הייתי מגיע 10 שנים קודם,מה ,עשר,עשרים שנה קודם,אבל כמובן שאלה דברים בעלמא,כנראה שהייתי צריך לעבור את התהליך שעברתי ולהגיע עד הלום,זה לא היה יכול לקרות כי מישהו,קרוב אלי ככל שיהיה יאמר לי שאני לא הולך בדרך נכונה והדרך הנכונה היא בכיוון ההוא,אני רואה את זה היום עם בתי,זה  פאדי כמו שאומרים בירושלים,כלאם פאדי,דיבור ריק,אין עם מי לדבר ,אבל נחזור אלי

למדתי כמעט מהשנה הראשונה אצל מורים פרטיים,הורי הוציאו הרבה כסף והציונים שלי השתפרו ועליתי לכיתה י'

לא צריך לומר שגם בכיתה י' למדתי מעט מאוד ,הייתי מגיע לבית הספר בבוקר מוצא פרטנר שגם לא רצה להיות  שם ,מוצאים פרצה בגדר האחורית ובורחים מבית הספר,מסתובבים בעיר ובצהריים חוזרים הבייתה,הרבה חוויות אוכל התחילו אגב בבריחות האלה אבל זה לפוסט אחר

אז לא היה נהוג לצלצל להורים ב8 ורבע בבוקר אם הילד לא היה מגיע

אז  ההורה היה מקבל את הבום באסיפות הורים שהיו מתכנסות אחת לשליש או אם מישהו ממש הגזים ואני הגזמתי עם ההעדרויות שלי ,מי מהורי היה צריך להתייצב בבית הספר לשיחה עם המחנכת וזו לא הייתה חוויה מדהימה ברעותה,שם התגלו כל הפשעים לכאורה שנעשו על ידי והעונש לא אחר להגיע

כידוע אמא שלי נפטרה בפסח של אותה שנה,כשהייתי בכיתה י',ציוניי שלא היו מדהימים עד אז הדרדרו אחכ עוד יותר והמנהל  ,דר' קירשנבאום סילק אותי בבעיטה מבית ספרו

אני חושב בדיעבד עם כל הקושי לומר את זה ,שהמוות של אמא שלי והסילוק מבית הספר היו השחרור שלי מכבלים ומלחצים בלתי פוסקים של הוריי ןמוריי  בלי להבין שמשהו לא בסדר איתי ושלא יעזרו אלף מורים פרטיים ודיבורים על עתיד שחור ושאגות  ולעיתים מכות ועל השפלה מילולית שעברתי כי  בעיניהם לא רציתי ללמוד ואולי גם ביישתי אותם,לא יודע

אולי אם הייתי הולך לבית ספר מקצועי ולומד מקצוע, ואגב אני לא מתיימר לומר שבמקצועות העיוניים ,ודאי במקצועות הריאלים שלומדים בבית ספר מקצועי היה יכול להיות לי קל ,אבל לומדים מקצוע שאיתו  אפשר לעשות משהו אחכ  ויכול להיות השנים הראשונות שאחרי השחרור מהצבא היו בהירות וקלות יותר,כי לו היה לי מקצוע  הייתי יכול לפחות בשנים הראשונות בהן הסתובבבתי סביב עצמי ולא ידעתי מה אני רוצה לעשות וגרמתי צער ודאגה לאבא שלי (קצת כמו שבתי המשוחררת גורמת לנו אבל הס ,אף מילה )

אבל זה כאמור מחשבות בדיעבד במסגרת החיטוט הבלתי נגמר בעברי המפואר ובהתייחס לסוגיות בהווה,בסופו של דבר,כולם מגיעים בסוף למנוחה ולנחלה ומחנים את האוטו של חייהם בחניה נוחה מרווחת שמתאימה להם וכך גם אני מן הסתם.

יום שישי,מדהים אותי איך יש כאן עדיין אנשים שחושדים בי ובקנקן התה שמה שאנחנו עושים זה לקדם את עצמנו.נתקלתי בפוסט כזה בפוסטים החמים,מישהי שהיה לי איתה ויכוח שאני בקושי זוכר אותו לפני כמה חודשים בעת שישרא עמד להסגר בסיבוב הקודם כתבה פוסט מלא בוז ולעג למאמצים שלנו,מלא בחשדות לגבי כוונותינו,לא הגבתי שם,לא מצאתי טעם

אני אגב זכרתי ויכוח חצי מבודח,לא משהו לכתוב עליו הבייתה שבסוף אפילו הסתיים חביב והיא זוכרת אחרת וחושבת שכל מה שאנחנו עושים זה בגלל שאנחנו רוצים לשמור על "מעמדנו" ומקומנו",איזה מעמד ואיזה נעליים,? היא חושבת שהכשלים של ישרא בתחום הטכני  לא נוראיים והיא לא חושבת שצריך עורך תוכן במשרה מלאה, כי מה צריך עורך תוכן בשביל להחליף פעם בכמה ימים פוסטים במסגרת המומלצים?  אז הבורות הזאת ואי  ההבנה של מה שקורה בסטאטיסטיקות שמתפרסמות בעמוד הראשי של ישרא ,לא מספיקות להוכחה שישרא במקום לא טוב ,אתמול נכנסתי לדף הראשי 3 פעמים במהלך הבוקר ואותם פוסטים שנכתבו שעה קודם עדיין היו  ,פעם הפוסט שהיית כותב היה עובר במשך שניות בדף הראשי ונעלם כלא היה ,היום זה מככב שם דקות ארוכות מאוד וזה מצביע לבד מצביע על השבר הגדול שישרא נמצא בו

אז יש אנשים שיבחרו לחשוב שאין מה להציל כאן והרעש שאנחנו עושים הוא אך ורק לטובת קידומנו האישי,אז בסדר,שיחשבו רק הציק לי קצת שהגיבו לה אנשים,חברים שלי שמגיבים אלי כאן וגם בבלוג ההצלה ולא אמרו איזו מילה לטובתי בעיקר בקטע שאני עושה את מה שאני עושה לטובת קידומי האישי

נו מילא,הרי באותה מידה יכולים לומר שאני רוצה להחליף את ביבי ולגרום להוזלת המילקי,אז אומרים

חוץ מזה יום מסובך היום,מתקנים לי כרגע את דוד השמש שנשרף לו גוף החימום וקיצר לנו את החשמל בבית,זוגתי לקחה את הילד הצעיר לבית הספר (כי שכחנו להעיר אותו..) וב10 תיסע לארוע בחיפה,אני אקח מתחנת הרכבת את הבן החייל שיגיע בסביבות 11 לתל אביב ואחכ  נתחיל לבשל לשבת

ושלא נשכח את הכביסה שהוא מביא כמובן  כי הוא היה שוב בשטח וירד עליו גשם מטורף ביום ראשון ושני השבוע,אבל זה צבא ולא מוותרים על אימונים גם בגשם

אני סיימתי,תיהיו טובים

 העריכה בכרום  נוראית אגב הרווחים גדולים וצריך לצמצם אותם ידנית וזה באסה ככה