אתמול בערב הייתי בארוע,בתה של בת הדודה של זוגתי חגגה בת מצווה.

זה ארוע שני בסדרה של 3 ארועים שמתקיימים במשפחתנו המורחבת החודש

הראשון היה בשבוע שעבר,לבת של קרובי משפחה  שהם קרובים לזוגתי ,נולדה בת ראשונה ואת הבריתה הם בחרו לעשות בחיפה

החלטתי לא לנסוע ,מה גם שמתוך המשפחה המורחבת נסעה נציגות מצומצמת

אני מודה שבין הסיבות שלא נסעתי היה גם עניין כלכלי ובסיעור מוחות שעשינו עת דיברנו על שלושת הארועים ,הגענו להחלטה שמכיון ששלושת הארועים קשורים למשפחה המורחבת של זוגתי ,אני יכול לבחור למי ללכת ולמי לא:-)

את האשה שילדה את בתה הראשונה ראיתי פעמים ספורות בחיי והקרבה שלי אל הוריה או אי הקרבה קבעה את ההחלטה שאני לא אסע

אתמול היה ארוע שהשתתפתי בו ובשבוע הבא יש ארוע,שמיקומו רחוק ואני לא קרוב לבעלי השמחה והרגשתי שאין בעיה מבחינתי לא להשתתף בו

אז בארוע של אתמול השתתפתי,החגיגה הייתה במסעדה באזור התעשיה החדש שבין נס ציונה לרחובות והוויז מקבל ציון גרוע!

וזה לא בפעם הראשונה,למרות שבלעדיו באמת כבר אי אפשר ,אתמול הוא פישל (זו בעצם היא כי אלי מדברת אשה)

את הפאשלה ראיתי אחרי שיצאנו משם,יצאנו ממש פשוט ושמתי לב שבהגעה הוא לקח אותנו בסיבובי סיבובים שבעצם היינו אמורים בהגעתנו להמשיך ישר עוד רמזור אחד !! ואז לפנות ימינה והגענו,במקום זאת הוא כיוון אותנו ברמזור הראשון שמאלה ועשה לנו סיבוב שחשבתי שאנחנו לא מגיעים

לארוע הוזמנו רק קרובי משפחה וכמה חברות של ילדת בת המצווה מכיתתה והיה מקסים,פשוט נחמד ,מוזיקה לא מנפצת ראשים שאפשר לשוחח עם האנשים סביב השולחן,היה טקס קצר ועניני בו הילדה הודתה להוריה ואמה  אמרה כמה מילים בתשובה ( רק לא ברור לי ,מעולם לא היה אגב,מדוע  כשהילד מתחיל לקרוא דברי תודה זה הופך לדקלום משעמם בו  העברית פתאום מקבלת חיים משל עצמה והנאום מלא בפאתוס מזוייף משהו

למה זה הכרחי העניין הזה? למה אי אפשר לכתוב כמה מילות תודה מהלב בשפה צחה ובהירה בלי להרגיש מוזר שקוראים את הברכה ,אבל זו הייתה אנקדוטה שולית בערב חביב ביותר)

גם לא היו  מלצרים עם זיקוקים ולא דיגי' שחושב שהוא חיים יבין מינימום ולא שום דבר כזה

האוכל היה  בסדר גמור,לא טבעוני ולא צמחוני  ולא היה חומוס צ'יפס סלט האלמותי

הילדים כבר לא באים איתנו,הילדה  הגדולה צריכה הודעה של כמה ימים מראש !אם אומרים לה באותו יום,זה לא מספיק לה,יש לה תוכניות מסודרות (שלא כוללות עבודה  חס וחלילה אבל על זה נדבר בנפרד..כן אני יודע הבטחתי,)

והבן הצעיר בעניני הצופים,עסוק עד מעל הראש

למרות שכשמדובר בארועים משפחתיים הם נוטים להופיע,אתמול זה לא הלך

מכיון שאני משכים קום מוקדם כידוע עזבתי באיזשהו שלב את הארוע לבדי (לזוגתי יש נטיה בעיקר בארועים שקשורים למשפחתה  לעזוב ממש בין האחרונים ומכיון שלי זה לא מתאים אנחנו מתאמים שניסע במכונית אחת  והיא תחזור עם אחותה שגרה ביישוב סמוך ושלום על ישראל)

 בכל זמן הארוע בעוונותי ליוויתי דרך הסמרטפון את משחקה של קבוצתי האהובה הפועל קטמון ירושלים שחזרה אתמול אחרי גלות למגרש הבית שלנו באיצטדיון טדי,חמושה בשחקן חדש חדש,מליגת העל ,שהנסיבות הובילו אותו להסכים לשחק אצלנו ולולא הוא אגב קבוצתנו האהובה הייתה יורדת מנוצחת,האמת שגם התיקו היה בלתי נסבל,אבל אני כבר מתחיל להפנים את העובדה שקבוצתנו האהובה חלשה וגם בליגה א' היא תיהיה קבוצת מרכז טבלה ותו לא

בלי קשר: ידידי קנקן התה כתב פוסט מעניין,אני מפנה את מי שלא מנוי אצלו  בעיקר  כי יש שם תובנות מענינות על איזה דפדפן כדאי להשתמש מהמחשב ,באיזה דפדפן כדאי לכתוב מהסמרטפון מי שכותב (אני רק מגיב מהסמרטפון,לא כותב פוסטים) ובכלל בצוק העיתים הזה שישרא לא מאפשר לכתוב מכל דפדפן כדאי לקרוא את תובנותיו,זה עוזר,חוץ מזה יש שם עוד ענינים מענינים.

נתניהו שקיבל ממני  קרדיט גדול על התנהלותו במבצע צוק איתן מדרדר במודע ובחוסר הגיון את יחסי ישראל ארה"ב, לא ממש ברור לי איך "אמריקנולוג" כביבי, עושה את זה, כשברור לו כראש ממשלה את התלות המוחלטת של מדינתנו  בארה"ב בכל התחומים ואל תגידו לי שאפשר בלעדיהם,אי אפשר ,לפחות לא כרגע והקיצוניות והדווקאיות שבפעולותיו בשטחי הגדה המערבית מול ארה"ב והעולם ,תסיר מעלינו את ההגנה של המדינה האחרונה שעדיין נמצאת שם בשבילנו גם אם היא חורקת שיניים

הם לא פריארים האמריקאים והם יראו לנו אוטוטו כמה הם לא

הכותרת של הפוסט בפראפרזה על הכותרת של הפוסט הקודם,מן התחכמות שכזאת,סתם,סתם :-)

אני סיימתי,תיהיו טובים