לפני שבוע חזרנו ללמוד בקורס לבישול,אני מוכרח לומר שלמרות התנאים המצויינים שקיבלנו במקום החדש

אני לא מרוצה ואני חושב על פרישה

עוד לא החלטתי על העניין הזה

אני לא הולך לשיעורים עם חשק רב,די קשה אחרי יום עבודה ללמוד עד קרוב ל21:00 בערב גם אם זה יום בשבוע

ואם בעבר שלמדנו בהוד השרון היינו מזרזים את השף לסיים בסביבות 8 בערב ,היום באה הנחייה  שלא יוצאים מבית הספר לפני 20:45 ואין  מה לעשות

אמרתי בפוסט קודם כשכתבתי על הקןרס שאנחנו משמשים סו שף של השף המדריך המצויין שיש לנו  ואנחנו לא מרגישים שאנחנו מבשלים אלא עוזרים לו לבשל וגם זה לעיתים בקטנה

אחרי שאמרנו לו שאנחנו רוצים לבשל חל שיפור והוא מאפשר לנו לבשל יותר,רב הזמן אנחנו מתעסקים עם המסביב ולעיתים בנקיונות

למשל הם לא מוכנים שיהיו כלים חד פעמיים ,הם אומרים שאנחנו צריכים ללמוד לצלחת ולשם כך צריך לעשות את זה בכלים נאים שהם לא חד פעמיים,הצרה שאנחנו צריכים לשטוף כלים,אין מדיח ולמרבית האכזבה לא סידרו עדיין מים חמים,(הבטיחו שיסדרו ליום ראשון הקרוב ) כך שחלק גדול מהזמן אנחנו עסוקים בשטיפת כלים. הם אומרים שזה חלק  מהלימוד,כלומר לכאורה לומדים לעשות הכל וזה כולל להשאיר משטחים נקיים וכלים נקיים אבל לא באנו לשם לשטוף כלים או לטאטא את הרצפה ולשטוף אותה

,אין לי בעיה לעשות את זה אבל בחייאת נדמה שזה השתלט על החלק העיקרי של הלימוד

נכון שכולם תורמים את חלקם בשטיפת כלים ובנקיונות אחרים אבל עדיין זה מבאס

חוץ מזה אני מרגיש  שאני  בקרייסס של בישול,מזמן לא בישלתי,אין לי חשק

כלומר חוץ מלטגן שניצלים לילדים או לעשות אורז וספגטי אני לא  עושה הרבה (הם גם מאוד בררנים באוכל שהם אוכלים)בתחום הזה בבית וזה מבאס אותי,אין לי מושג למה זה

הרי  קודם ניגשתי בהתלהבות רבה לעשיה,בעיקר לארוחות שישי ובשבועות האחרונים אני עושה מינימום

יש גם תחושה שאנחנו חוזרים על עצמנו בקורס,לא מתעסקים עם חומרים מלהיבים,מעט מאוד עם בשר,מסתבר שבכל שיעור יש תקציב למוצרי מזון שכוללים פירות וירקות בסכום של עד  180 שקל

אז נכון שזה לא מעט וזה ודאי לא מאסטר שף שם רואים מזווה מלא עד אפס,אבל התחושה  שכל הזמן עושים דברים  בקטנה

נכון שבשיעור הקודם עשינו שווארמה ,למדנו לעשות פלאפל (נשבע לכם אחרי שאפרוש אני פותח דוכן פלאפל,החומרים כל כך פשוטים וזולים והרווח הוא כל כך גדול שזה פשע לא לעשות זאת,באשר לקורס אני מרגיש שאנחנו עושים מעט מידי ועסוקים הרבה בתפל

אני מעדיף כבר לבשל לבד לעשות נסיונות עם מתכונים שאוציא מהאינטרנט וזהו,מי צריך את כל הוואג'רינה הזאת

באשר לנושא אחר שסיפרתי כאן בקטנה ,הבת שלי זו שמשוחררת כבר 7 חודשים מצאה סוף כל סוף עבודה.

הדבר הכי חשוב בסוגיה שמרוצים ממנה מאוד והיא מרוצה מאוד למרות שהשעות  הקצת פסיכיות שהיא עובדת והיא סוף כל סוף חווה הצלחה.

היה ברור לנו שברגע שיאפשרו לה להראות מה היא  יודעת יתרשמו מהרצינות שלה ומהאחריות שהיא מגלה כלפי התפקיד שקיבלה

וזה לא משנה מה היא עושה ,היא מתייצבת כל יום עבודה בזמן למשמרת למרות מזג האוויר ולא עושה לעצמה הנחות

מה שכן,לא ברור לנו למה היא בוחרת לעבוד או ללכת למכון כושר במקומות כל כך רחוקים מהבית שיש קרובים מהם,אנחנו גרים כאמור באזור והיא בחרה להתאמן במכון כושר ליד כיכר רבין ומקום העבודה שלה נמצא בדיזנגוף ארלוזרוב בתל אביב

לה ולאלוהים פתרונים למה אי אפשר למצוא מ קומות קרובים יותר ולא לבזבז כל כך הרבה שעות על הגעה למקומות האלה וחזרה הבייתה גם אם מדובר באוטובוס אחד,אבל אלה הבחירות שלה ואנחנו משתדלים לכבד אותם

הבן החייל הפתיע והגיע הבוקר ב8 הבייתה לחופש,השבוע הם היו באימון באלייקים שחלקו נדחה בגלל מזג האוויר ויתקיים בשבוע הבא שבהמשך יוצא כל גדוד הסיור לאימון גדודי ולאחריו הם יחליפו במשך שבועיים או שלושה גדוד אחר של החטיבה בדרום רמת הגולן ואז יצאו לרגילה שאחריה הוא יצא כנראה לקורס מכ"ים.

אגב שאלתי אותו על עניין המעיל והוא אמר שאכן חיילים קרביים בעיקרון לא הולכים עם כאלה,לא ברור לי למה אבל  הוא ה רגיע אותי שבפעילויות שהם עושים הם לובשים גאטקס כשצריך חולצות וגופיות תרמיות וגם חרמוניות,אז נרגעתי:-)

בניגוד לפעמים אחרות הכביסה שהביא לא מילאה מכונה אחת אפילו

לערב אני מכין אורז מאודה,תפוחי אדמה בתנור עם תיבול שאני המצאתי,קציצות בשר בבישול איטי עם המון ירקות ורוטב ושיפודי פרגית שאטבל במרינדה ושניצלים בלתי נמנעים,זוגתי תעשה מרק טוב וקוסקוס עם הרוטב שלו

היום אין משחקים בליגה של קטמון,יש פגרה בת שבוע

אני סיימתי,תיהיו טובים