נשבע לכם שאני רוצה לכתוב ולא הולך לי,פשוט לא הולך,שבוע לא כתבתי

וזה לא הפעם  הראשונה בזמן  האחרון שהפער בין הפוסטים הנכתבים גדול.

מיום שני ,אני בבית בשל התקררות חזקה,שיעול די כבד שנמשך כמעט 3 שבועות ומשכתי אותו,כי אנשים אחרים היו חולים בעבודה ולא היה מי שיחליף אותי אז משכתי.

לא לא קיבלתי מדליה וזו לא בפעם הראשונה שאני עושה את הטעות הזאת וממשיך לעבוד גם כשאני חולה

אבל באמצעו של יום ראשון שעבר אמרתי סטופ,עד כאן והלכתי הבייתה באמצע היום ולמחרת הלכתי לרופאה ומאז אני בבית.

ביום ראשון הקרוב אחזור,היום אני מרגיש טוב,הצינון עבר לגמרי,גם השיעול

אז למה לא כתבתי בימים שהעברתי בבית?

ביום ראשון יש לי את קורס הבישול,השיעור האחרוןהיה הקש ששבר את גב הגמל,די,לא רוצה יותר ללכת לקורס.

זה הופך בדיחה, באמת.

אנחנו מתכנסים בכיתה,השף כותב על הלוח מה יהיה נושא השיעור ומפרט את המנות שנעשה(בין 6-7) וברור לכולנו וגם לו לדעתי שלא נספיק לעשות את כל המנות ואפילו אמרתי שאולי כדאי להוריד 2 מנות,אבל אף אחד כמובן לא הקשיב.

אז השף עושה לבד את כל האוכל ואנחנו מסביב מדלגים סביבו קוצצים ירקות,רוחצים כלים (בשבוע שעבר כל אחד נתן 20 שקל וקנינו סוף כל סוף כלים חד פעמיים כדי לאכול בהם,חלאס,כמה אפשר לשחק בצילחות ואחכ כשאנחנו מותשים לגמרי מכל היום הזה לעמוד ולרחוץ עוד פעם כלים,לפחות משבוע שעבר יש גם מים חמים בכיור כדי שלא נרחץ כלים במים קרים.

אז כאמור השף העושה את רב האוכל לבדו ויש מראית עין שגם אנחנו עושים ,כי הוא נותן לנו את המסביב אבל אם היינו מכינים את המנות לבד ברור שאי אפשר היה להכין את כל המנות שהוא כתב על הלוח, אבל לפחות היינו מנסים לבשל לבד,ראבק,זה קורס בישול לא קורס ללמוד להיות סו שפים לכאורה.

אני לא מצליח להבין את ההגיון בדרך הזאת ועייפתי מלומר את זה שוב ושוב,כבר אמרתי לשף שאני לא מתכוון להמשיך שנה נוספת למרות שהציעו לנו

וספק אם  אבוא לשיעורים נוספים

נראה לי שלפחות חלק מהתלמידות בקורס מגיעות לשם רק בשביל המתכונים שהשף מכתיב להן בסוף השיעור,אותי המתכונים לא מענינים, ברצותי אוציא מתכונים מהאינטרנט,לא בשביל המתכונים הגעתי לקורס,הגעתי בשביל הפרקטיקה ולא בא לי כל שיעור לחתוך שום,לקצוץ בצל ולרחוץ כלים,טוב אני מגזים,אני עושה יותר אבל אני לא מרגיש שהשיעורים אלה מקדמים אותי מבחינה קולינרית באיזו שהיא צורה.

ועזבו שיש כמה נשים שלא משתתפות ברחיצת כלים ועסוקות בטלפון שלהן רב הזמן וזה מפריע

אני אומר נשים כי אנחנו 2 גברים בקורס ואלמלא אלי,הבחור שלומד איתי הייתי פורש מזמן,אבל גם הוא מבין שאנחנו לא באמת מבשלים,אני רק צריך לחמם אותו עוד קצת ושנינו נעוף משם

אז ביום ראשון לא כתבתי בגלל הקורס,באותו היום צלצל אלי בני הצעיר כשהייתי בלימודים ואמר לי שבחנות מתחתינו נפלה חתיכה מהתקרה בגלל רטיבות שמקורה אצלנו.

צריך להקדים ולומר שאחרי ששיפצנו את הבית עשינו 2 חדרי אמבטיה,האחד לילדים שנמצא מעל המספרה האמורה ואחד לנו,מקלחון נחמד  ושרותים בהמשך לחדר השינה שלנו,מאוד נוח ופרקטי

לפני חודשיים השכנה הראתה לי שהמקלחון שהקיר שלו גובל בחדר המדרגות נוזל כנראה ויש רטיבות על קיר חדר המדרגות,הבאנו  אינסטלטור מהביטוח של המשכנתא ששלל בעיה בצנרת ואמר שצריך לחדש את הרובא(אני מקווה שכך כותבים את זה) מסביב ובין המרצפות,אבל הוא כעובד מטעם החברה של הביטוח של המשכנתא לא עושה זאת

ביקשתי כמה הצעות מחיר מאינסטלטורים על העבודה הזאת,כל מי שדיברתי איתו הגזים במחיר ולכן די עזבנו את זה וכולנו עברנו להתקלח בחדר האמבטיה של הילדים.  מה עוד שבנתיים הצטרפה סתימה בביוב של המקלחון שניסיתי בכוחי הדל ובידיעותי המוגבלות באינסטלציה לפתוח לבד וכמובן כשלתי,אז זו הייתה סיבה נוספת לעבור.

רק שביום ראשון שעבר כאמור התקרה של המספרה לא החזיקה מעמד מהרטיבות  ונכנסו מים.

הבאתי אינסטלטור,האינסטלטור בדק,עלה ,ירד ,סגר את המים ופתח ובסוף איבחן שבצינורות שמתחת לאמבטיה שלנו ושעוברים מעל התקרה של המספרה יש כנראה בעיה וצריך לפתוח את הבלטות באמבטיה של הילדים

הוא נתן הצעת מחיר לעניין הזה ובנתיים אמר שאי אפשר כמובן להשתמש באמבטיה.

מייד גייסתי אותו כדי לפחות להשמיש את המקלחון ושיפתח שם את הסתימה,הוא עבד די הרבה זמן ובסוף הצליח אבל רובא שכחתי לבקש ממנו לשים

למחרת התקשרתי לביטוח של המשכנתא, טעיתי שלא התקשרתי מייד כשכל הארוע התחיל בעיקר כי המחיר מוגבל להשתתפות עצמית בלבד בסך 500 שקל ולא פרוץ לכל מי שרוצה לחמוס אותי במחירים מטורפים

,למחרת הגיע אינסטלטור ,בדק,ראה  ביטל את הדיאגנוזה של האינסטלטור הקודם שצריך להחליף צינורות או שיש בהם תקלה,אמר שצריך לאטום את ה אמבטיה עם חומר חזק יותר מרובא והתחיל לעבוד,על הדרך ביקשתי שיעשה לי רובא גם במקלחון וכך בסוף היום עמדו  האמבטיה של הילדים והמקלחון  מסודרים ומתוקנים בסכום הגיוני וסביר,כולנו עברנו אחר כבוד להשתמש במקלחון כי הסכמנו עם בעל המספרה שעשה הפסקה של שבוע  בשימוש במקלחת גם כדי שחומר האיטום באמבטיה יתייבש וגם אם יש נזילה ממקום אחר שחודרת למספרה,זה לא יהיה ממני אלא מהצינורות של הבנין שהוא בן 50 שנה

בקיצור נאבקתי בצינון על נגזרותיו השונות ובבעיית האינסטלציה ויכולתי לשניהם

אתמול ממש רציתי לכתוב פוסט אבל איכשהו היום התמסמס בלי שהצלחתי להביא את עצמי לשבת ליד המחשב

אגב המחשב הפך ממש טרנטא,בשביל לכתוב נורמלי בלי להתקע צריך לעשות ריסט אחת ליומיים,הצעתי לזוגתי שנחליף למחשב נייד אחר,היא לא רוצה בנתיים,אני מקווה שאצליח לשכנע אותה

אה ,בד בבד עם כל הנ"ל לקחתי על עצמי למצוא צימר למשפחה המורחבת לרגל חגיגות יום ההולדת העגול של אחותי שיתקיים בקיץ.

זו מסורת אצלנו ,בהגיע יום הולדת עגול למי מהאחים,כל המשפחה על  בני הזוג והילדים יוצאים לסוף שבוע לצימר,שם אנחו עושים ארוחת ערב משותפת,בדרך כלל יש מי שאחראי על התוכנית האומנותית לכבודו של מי שיש לו יום הולדת עגול וזה מאוד נחמד.

ביום ההולדת העגול שלי היינו לפני שנתיים בצימר בקיבוץ שער הגולן לפני שנה שאחותי הצעירה ממני הגיעה ליום הולדת עגול חגגנו בצימר במושב  עין איילה בכרמל והנה עוד אחות הגיעה לגיל עגול ואני התמנתי לחפש מקום

אז חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי,חלק מהמקומות לא מוכנים ללילה אחד חלק יקרים,עד שבסופו של דבר גייסתי לעזרה את אחותי הטובה ,זו שיש לה יום הולדת (כי זו לא הפתעה) והיא בתושייתה מצאה מקום בקיבוץ שדה יואב בדרום ,גם במחיר שפוי וגם ללילה אחד וגם על זה עשינו וי.

הבן  החייל אחרי שהיה שבוע ברגילה עלה  צפונה עם יחידתו ותופס את הקו הרותח בצפון רמת הגולן,הוא כנראה הולך לקורס מ"כים ולכן לא ישהה שם לשמחתנו הרבה זמן.

קטמון משחקת מחר בהרצליה,קטמון במקום הראשון,הרצליה במקום השני,לשתי הקבוצות מספר נקודות זהה רק יחס השערים של קטמון טוב יותר.

המשחק מחר כאמור בהרצליה ,אין הגבלה על כמות האוהדים ויש התגייסות גדולה מאוד של אוהדי קטמון,לא אתפלא אם יהיה לנו רב ברור באיצטדיון,אני הולך כמובן למשחק.

הרצליה קבוצה חזקה ,עקשנית וקבוצתנו האהובה זקוקה לכל תמיכה שנוכל לתת לה

קטמון לא הפסידה ב13 המחזורים האחרונים שמתוכם ב12 האחרונים ניצחה !

ברור לכולם אגב שהישג לא יכול להחזיק לנצח וקרוב לודאי שנפסיד בעתיד,אבל גם אם זה יקרה ,לא אלמן ישראל

נקווה שזה לא יקרה  במשחק הקרוב ואנחנו נמשיך במסלול הנצחונות

יצא פוסט ארוך מתוך מצוקת הכתיבה  שנדמה לי שאני מצוי בה,אני יודע שזה זמני,אני יודע שזה הולך ובא,אני לא נלחם בזה ,פעם הייתי מאוד נלחץ אם 3 ימים לא הייתי כותב

חששתי שישכחו אותי,חששתי שאולי "איבדתי את זה",אבל במשך הזמן הבנתי שאין מה ללחוץ כשזה לא יוצא ואני לא מנסה להכריח את עצמי לכתוב כשהיד לא מאותתת שהיא רוצה להקליד

אני כמובן מקנא בכל מי שמסוגל לשלוף פוסטים כל יומיים שלושה וגם כותב בהיר  ונהדר,אבל זו קנאה טובה,לא צרות עין ורוע,הפוך.

 נשאר לי סוף השבוע למנוחה ולעשיה למען עצמי ומשפחתי  ואז לחזור ביום ראשון מלא עיזוז לעבודה

אני סיימתי,תיהיו טובים