מאז הוכרזו תוצאות הבחירות אתמול  קראתי כמה פוסטים והרבה סטאטוסים בפייסבוק של מאוכזבי הרצוג והסביבה.

כשראיתי את תוצאות המדגם ואחכ את תוצאות האמת התאכזבתי קשות,מודה.

הייתה לי תחושה חזקה שהפעם אנחנו (השמאל לצורך העניין) נעשה את זה.

הכברתי כבר הרבה מילים על ראש הממשלה,התנהגותו בימים של לפני הבחירות ועוד כהנה וכהנה ולא הוסיף על מה שכתבתי.

אז כבר כתבו לפני שזהו העם שלנו ואלה דעותיו  וכנראה  עניני אירן ,דעש והחמאס וגם חלוקת ירושלים בה משתמש ביבי בכל תעמולת בחירות גברו על עניני כלכלה וחברה

ועניני בטחון שנאמרים מפי גבר אשכנזי בעל קול  נמוך וחזק שנראה בעל סמכות ,גוברים על מה שנאמר מפי גבר אשכנזי אחר שקולו גבוה , שמראהו נערי מעט, והוא משדר פחות סמכותיות

ולא משנה מה הוא אומר על עניני חברה וכלכלה ,דיור,זכויות עובדים ומיעוטים.

אז זהו העם ואלה רצונותיו  ונותר לקבל את הבחירה ,אנחנו נמשיך עם המוכר בתקווה שהממשלה שתקום הפעם תיהיה  בהרכבה החדש יותר חברתית ופחות מה שהייתה זו היוצאת

האם ננוחם בעובדה שאלי ישי וחבר מרעיו לא עברו את אחוז החסימה? האם נצהל שאורית סטרוק ורונן שובל מהבית היהודי לא נכנסו לכנסת

לצערי יש גרועים כמותם שכן נכנסו ואני בטוח שהם ימהרו לבלוט באגרסיביות שלהם ובהסתה שהם יודעים כל כך לייצר,כמו שרון גל למשל

מילה אחרונה על מרצ,לדעתי אין כבר מקום למפלגה כמו מרצ בכנסת,היא צריכה להתאחד עם מפלגת העבודה  (או להתאחד עם חלק מהרשימה המשותפת ) ולהשפיע בתוכה על  השיח.

הצבעתי למרצ על גלגוליה השונים כמעט כל  חיי הבוגרים אבל הגעתי למסקנה שבמצב הקיים אין לה זכות קיום עצמאית וטוב עשתה זהבה גלאון שהתפטרה,מרצ זקוקה למשהו אחר עכשיו,אין לי יכולת כרגע להגדיר מהו אותו משהו אחר,אבל לא גלאון יכולה לייצר אותו.

לפחות מחר יום חמישי,הבן החייל מגיע הבייתה אחרי שבועיים ותיכף מתחיל סוף השבוע

אני סיימתי,תיהיו טובים