נסענו בשדרת האקליפטוסים בכביש הפנימי שמוביל מבנימינה לפרדס חנה

הכביש צר,עם מסלול אחד והתנועה מתנהלת בעצלתיים,בעיקר בגלל מרכז הקניות הענק בסוף הכביש הזה באזור התעשיה של פרדס חנה

האקליפטוסים בצידי הדרך מזכירים לי את סבא ובנימינה בכלל היא  זכרון מתוק של ילדותי.

בשישי בצהריים הגענו לשם,לבית הקברות שבקצהו אגב קבורה סבתא רבא שלי,ממש בשורה הראשונה

א. חברי היקר מהגרעין נפטר מסרטן לפני שנתיים ואנחנו מתכנסים עם משפחתו  לאזכרה שלו

עשרת הימים האחרונים של מרץ הם ימים של שמחה ושל עצב,עצב שמהול בזכרונות שהולכים הרבה אחורה,א היה יחד איתי בגרעין ואחכ נשארנו חברים כ40 שנה וזה לא דבר של מה בכך

מחר יום הולדת לאח שלי שנולד כשאמא נפטרה,את יום ההולדת שלו אנחנו מציינים בתאריך הלועזי ואת האזכרה שלה סמוך לתאריך העברי.

השנה ד' בניסן התאריך עברי של פטירתה יוצא ביום רביעי ואת ההאזכרה אנחנו עושים לנוחיות כל האחים ביום שישי

בין כה זה רק אנחנו שמגיעים

כל שנה כשמתקרב התאריך של האזכרה הלב נחמץ קצת,למרות שעבר הרבה מאוד זמן (45 שנה ) ולכאורה התרגלנו,אז  כנראה ככל שאנחנו מתבגרים,הגעגוע,תחושת ההחמצה של מה היה יכול להיות לו  הייתה חיה,מתעצמת לקראת התאריך.

אבא קבע את המנהג לעלות כל שנה לחלקת הקבר,כתבתי כבר כמה פעמים,אמא קבורה בחלקת קבר שגם סבא וסבתא קבורים לידה במקום מופלא ביופיו

באמת ,לולא זה היה בית עלמין,אפשר היה פשוט לשבת שם ולהנות מהנוף,אגב  הרבה שנים אחכ התוודענו למנהג שהיה לאבא בשנים  הראשונות אחרי שאמא נפטרה כשעלה לקברה בכל יום שישי בצהריים,לעיתים עם אחותי שהייתה אז בת 5

בגלל שכל אחד מאיתנו היה עסוק בשלו ,לא ידענו את  את זה,לפחות אני לא ידעתי

אחרי שגם אבא נפטר המשכנו את המנהג לעלות ביום השנה לקברם

אנחנו מתכנסים,בדרך כלל בימי שישי בצהריים,קוראים קדיש ואותיות נשמה  ואחכ קוראים מכתבים ישנים או מעלים זכרונות

נשארים ליד הקבר שעה קלה ומתפזרים,עד לפעם הבאה

זו תמונה קצת  מכמירת לב,אני לדעתי בן 7-8 עם אמא,אחת מהתמונות שאני מאוד אוהב

אם לעבור לשמחות שמתרחשות בשבוע הזה ,הרי  שביום חמישי אנחנו מציינים 23 שנות נישואין,אני לא בטוח אם נעשה משהו  יוצא דופן ,כי בשבת אנחנו חוגגים לבן החייל יום הולדת 20 והזמנו מקום בחוף הבונים לצניחה חופשית כמתנה וזה לא זול בעליל !!!

אנחנו עושים את זה  גם כי זה יום הולדת עגול וראוי לציינו  וגם תשורה על המאמץ הרב שהוא משקיע בשרותו הצבאי

לכן נצניע את שמחתנו הפרטית ונחגוג עם הילדים את יום הולדתו של החייל בארוע שהוא מבחינתנו יוצא דופן.

באשר לזוטות היום יום :

עזבתי סופית את קורס הבישול,החלטתי שאם אני לא נהנה כבר,אין טעם ללכת ועוד אכתוב פוסט סיכום של מה היה שם ומה קיבלתי מהקורס.

קטמון משחקת בעוד שעה  נגד מג'דל כרום בסכנין,הייתה לי מחשבה לנסוע למשחק,אבל חששתי שלא אעמוד בקרירות של הערב בגליל.

הרגליים שלי עדיין רגישות לקור ואני לא רוצה להעמיד אותן במבחן,המשחק מסתיים אומנם בסביבות 19:15 בערב, ועדיין החלטתי להשאר וללוות את קבוצתי מרחוק בתקווה שתנצח בלעדי,אשמח כשיתחמם  ללוות את קבוצתי  גם במשחקי חוץ רחוקים דוגמת סכנין לכשיתחמם מזג האוויר.

אחזיקו נא אצבעות,אנחנו חייבים נצחון

הכותרת -שורה משירו המופלא של נתן זך,"יופיה אינו ידוע" ככה זה שמערבבים אקליפטוסים עם אמא שאיננה

אני סיימתי,תיהיו טובים