ב1988 גרתי בתל אביב,עבדתי בהפקות סרטים,גרתי לבד בדירה מטריפה 

ברח שמריהו לוין בתל אביב,סמוך לתאטרון הבימה,2 דקות מפאב השופטים המיתולוגי.

ערב יום השואה של שנת 88 היה אמור להיות ערב שקט ורגוע בבית

אבל אז באחר הצהריים של אותו יום התקשרו אלי ר.ו א. חברי הטובים והציעו לי לבוא איתם לתאטרון הקאמרי

ששכן אז בפרישמן דיזנגוף,10 דקות הליכה מהבית שלי.

מה יהיה שם ? שאלתי

יש הופעה של שלמה ארצי ויהודה פוליקר בשירי שואה.

ארצי עוד לא היה המשהו שהוא היום למרות שהוא היה בדרך,פוליקר היה אחרי בנזין וקצת אחרי שיצא התקליט הכה מופלא שלו ושל יעקב גלעד "אפר ואבק".

הלכנו להופעה,ביקשו שלא נמחא כפיים אחרי כל שיר

אבל היה רחש

והייתה עוצמה שלא תמיד קיימת במופעים מהסוג הזה

הייתה הופעה בלתי נשכחת

מתוך התקליט המצויין של פוליקר אני רוצה להביא לכם את השיר "חלון לים התיכון"

 הכותרת היא כמובן שורה  מהשיר המצויין הזה