עוד כמה שעות נצא לכיוון חוף הבונים,ליד זכרון יעקב כדי לממש את השי שנתנו לבן החייל,צניחה חופשית

אני מניח שאכתוב על זה מחר

אבל אתמול היה יום מלא התרגשות

נסעתי למשחק של קטמון בירושלים,נשארו 3 משחקים(לפני המשחק אתמול) ואנחנו צריכים 3 נצחונות כדי לעלות ליגה מהמקום הראשון.

זה לא יהיה פוסט על כדורגל,כלומר לא רק .זה מה שיפה במשחקים של קטמון.

בחודשים האחרונים נעשה חריש עמוק בבתי ספר יסודיים בירושלים על יד אוהדים של קבוצת האוהדים שלנו

על רקע תרבות השוקלד המתלהמת,השיח העצבני בין עדות כאלה ואחרות ובעיקר בין לאומים כאלה ואחרים על רקע אמירות

כמו של מאמן ביתר ירושלים גיא לוי שאמר ש"זה לא הזמן להביא שחקן ערבי לבית"ר (מבחינת עכשיו לא,אולי בעונה הבאה)

ועל זה כל אוהד כדורגל שפוי יאמר פחחחח... כאילו על מי אתה עובד,הרי בביתר לא יהיה מעולם זמן טוב לשחקן ערבי אז למה להתייפייף

אז אוהדים מתנדבים שלנו נפגשים עם ילדים בחסות בתי הספר,מספרים על קבוצת האוהדים שלנו שבין השאר תורמת לקהילה המעורבת בירושלים בדרכנו ,במשחקי כדורגל בין שכונות של יהודים וערבים, בפעילויות נגד גזענות כמו  שנעשה אחרי הפיגוע בבית הספר הדו לשוני שאוהדים התגייסו לצבוע את הכתובות מקירות בית הספר  וחוץ מזה ומזמינים אותם לראות משחק כדורגל

משחק שבו אין קללות  נגד הקבוצה האורחת,לא מקללים  את השופט ומזכירים את אמא שלו,במשחקים שלנו מספר הנשים הבאות למשחק הוא הכי גבוה  מכל הקבוצות בארץ ביחס למספר הצופים

ואתמול במשחק נגד הקבוצה ממעלות תרשיחא באו המוני ילדים,עם הוריהם.

אני חושב שזה המשחק הראשון העונה שיש כל כך הרבה ילדים וילדות ביציעים וכיף גדול לראות את זה.

המון הורים עם ילדים,עם עגלות של תינוקות וזה לא מובן מאליו מראות כאלה במגרשי כדורגל

והיה גם משחק. מעלות הפתיעה אחרי 7 דקות שניצלה בלבול בהגנה של קטמון והבקיעה ראשונה ועלתה ל 0:1 בניגוד לכל מהלך המשחק עד לרגע הזה

ומהרגע הזה שמעלות הבקיעה את השער שלנו

היינו עסוקים בלמרוט את שער ראשנו (למי שיש שיער על הראשו,הקרחים כמוני כבר סיפרתי ,מצמידים שתי ידיים לראש כאומרים,זה לא יאומן,זה לא יאומן ההחטאות האלה,בתוספת מכה שיעית קטנה)

במשך כל המחצית הראשונה קטמון שכבה על השער של מעלות ולא הצלחנו להבקיע גול

הדקות נקפו,מהמגרשים אחרים שמענו שיריבותינו בצמרת עושים חייל והתחלנו לדאוג

אבל אז התחילה המחצית השניה והנס קרה,תוך 10 דקות קטמון הבקיעה 3 גולים ! האופוריה והאושר היו בשמים,מנגד הרצליה ,יריבתנו העיקרית,ספגה שער מפתיע בדקות הסיום של המשחק שלה ובסוף הפסידה

קטמון מסיימת 24 משחקים ללא הפסד כשב19 מהם ניצחנו,אנחנו במקום הראשון בהפרש 3 נקודות מהקבוצה שאחרנו(עירוני נשר)

בשישי הבא אנחנו נוסעים לצור שלום ליד חיפה ונשר  נוסעת לבית שאן שניצחה אתמול את הרצליה,נצחון שלנו על צ.שלום ותיקו או הפסד של נשר בבית שאן ועלינו ליגה כבר בשישי הבא.

ההתרגשות גדולה מאוד,אין דרך הגיונית להסביר את זה

אתם רואים בקהל,אנשים שלו הייתם רואים אותם ברחובה של עיר לא הייתם מעלים על דעתכם שהם אוהדי כדורגל,לאוהדי כדורגל נוצר דימוי של אנשים שזהו תחום התענינותם העיקרי ושהם באים למגרש כדי לפרוק את מה שעבר עליהם כל השבוע בעבודה ובבית

אני לא בטוח שהדימוי הזה נכון לשנים האחרונות ודאי לא לאוהדי קטמון,אני לא מתיימר לומר שאנחנו משכילים יותר מאוהדי קבוצות אחרות,טובים מאחרים אבל אין ספק שאנחנו שונים

אנחנו מנסים  להפגין שאפשר להנות ממשחק כדורגל גם כשלא מנצחים,התמיכה תינתן בכל מצב,תמיד תימצא מילה טובה לומר על מי מהשחקנים גם כאלה שטעו  במשחק ושיחקו לא מי יודע מה

ואנחנו בעיקר חושבים שאין מקום לגזענות ושנאה בעולמנו וודאי אפשר אחרת

יכול להיות שזה נאיבי,תמים,שכל אחד יחשוב כרצונו,אנחנו בליגה א' לכל משחק ,הן בירושלים והן במשחקי חוץ הבאנו קהל גדול ורב שהוכיח שאפשר אחרת,כשנעלה לליגה הלאומית נמשיך ללכת בדרך הזאת וגם הלאה והלאה

יאללה  נלך להתארגן ליציאה,צריך לסיים את הכביסה לבן החייל ולהעיר את בני הבית

אני סיימתי,תיהיו טובים