הייתה שבת אביבית ונעימה,הגענו בצהריים לחוף הבונים

המקום נקרא פרדייב והוא רחב ידיים ונעים

אחרי תהליך הרשמה קצר הצנחן העתידי 
הולך לחדר תידרוכים שם צופה בזמנו החופשי בתהליך שמוקרן במוניטור במעגל
סגור

אחרי התהליך הזה  עולים להמתנה
בבית הקפה הצופה על כל השטח וממתינים ששמו של הצנחן יופיע על  המוניטור 
שאז הוא נקרא להתלבש ולהיות מתודרך ככה זה נראה אחרי התהליך בו הוא לבוש
סרבל טיסה 

ממתינים כ20 דקות ואז  יוצאת
כל הקבוצה הצונחת כ6 צונחים+6 מדריכי צניחה+6 צלמים שמצלמים דרך מצלמת הקסדה שלהם
לכיון המנחת.

התמונה צולמה שניות אחרי היציאה מהמטוס,זה גם הרגע שיובל אמר שהוא הכי
מפחיד,היציאה מהמטוס בגובה 12 אלף רגל(כ7 קמ') והנפילה בשלב הראשון עד שנפתח המצנח

כשמרחפים באוויר כשהמצנח נפתח התחושה כפי שהוא תאר אותה היא תחושה
מופלאה

זה אגב מה שרואים מלמעלה

אחרי כרבע שעה מתחילים מלמטה לראות את הצונחים,נאמר לנו מראש באילו
צבעים המצנח של יקירכם כדי להקל על הזהוי

ואז כולם למטה מתחילים לשלוף פלאפונים ולצלם בהיסטריה למרות שמצלמים
גם למעלה כפי שראיתם

כאן רגע לפני הנחיתה,כולנו שמחים ומאושרים שכל התהליך עבר בשלום

וכאן על הקרקע מסוחרר קצת

אחכ מחכים חצי שעה נוספת כדי לקבל את צילומי הסטילס והוידיאו בדיסק
און קי ונוסעים שמחים ומאושרים הבייתה,אנחנו עצרנו בזכרון יעקב לשבוr שבר

אפילוג:

ישרא מקרטע נואשות,בפייר פוקס הצלחתי לעלות את הפוסט עם התמונות אבל שלחצתי שלח זה נתן הודעת שגיאה ואי אפשר היה לשלוח

הייתי צריך לעלות את כל התמונות שוב,על האכספלורר אין מה לדבר ואז הגיע בני מחמדי הצעיר ועשה פלאות עם יכולותיו והעלה את התמונות בדרכים נסתרות לכרום

אני יודע כמובן שערב יום הזכרון ואולי זה לא מתאים,אבל  לא יכולתי לחכות יותר

אני סיימתי,תיהיו טובים