בדרך כלל אני ממעט מאוד לכתוב פוסטים בפייסבוק,לעיתים מבזיק  ממחשבה כזאת או אחרת,בשורה או שתיים ,עושה יותר שיתופים למה שאחרים כתבו,

משתדל גם לא להגיב,ודאי לא לאנשי ימין שתגובותיהם אלימות 

ואין טעם להגיב אליהם כי מה זה יעזור.

אבל בשבועות האחרונים השיח הכללי נעשה אלים ולא נעים ואם אני כבר מגיב זה באמת רק לדברים שמקפיצים לי את הפיוז.

ככה קרה עם הסיפור ההזוי של ההתקלות בין חברת הכנסת ממר"צ תמר זנדברג לעיתונאי גדעון רייכר

בקיצור אספר ששני  האנשים האלה זנדברג ורייכר  התראיינו בטלויזיה

זנדברג התראיינה ורייכר צפה בהקלטת הראיון בחדר ההמתנה כשהוא אמור להתראיין אחריה

 בעודו צופה בראיון אמר רייכר לאדם שעמד לידו על זנדברג,תראה כמה היא יפה והוסיף בצחוק"למרות שהיא שמאלנית" ודאי יצא למי מכם לצפות באדם על המסך,גבר או אשה ולציין כמה הוא הוא היא יפים

לא הייתה שום כוונה מעבר לאמירה הזאת,לא הייתה שום סוג של הטרדה או משהו מאין זה מהטעם הפשוט שרייכר צפה בזנדברג בטלויזיה והם לא נכחו באותו חדר ביחד

עוזרתה הפרלמנטרית של זנדברג שהייתה בחדר ההמתנה פתחה פה על רייכר כאילו  לפחות ביצע מעשה מגונה בפומבי בצורה גסה ובהמית

רייכר העלה פוסט לפייסבוק  ואלה דבריו :

 אני מבקש לפרוק מעלי עול נפשי כבד. זכיתי היום לקיתונות של ביקורת מעוזרתה הפרלמנטרית של החכי'ת תמר (מר'צ) זנדברג ומעשה שהיה כך היה.
התארחתי בתכנית הטלוויזיה המצויינת בעיני , " שאלה משפטית " בערוץ 2. המתנתי לתורי להיכנס לאולפן שם אספר את סיפורי באזני שני המראיינים המוצלחים מאוד עורכי הדין רן רייכמן ויוסי כהן.
בעודי ממתין מחוץ לאולפן עקבנו, אני ועוד אורחי השידור אחר המתרחש על המסך .
שני המנחים- המארחים הציגו את המרואיינת החכי'ת הטרייה תמר זנדברג ואני, באווירה הקלילה שאפפה אותנו בחדר ההמתנה לאולפן העזתי לומר בקול את המשפט הבא : "כמה שהיא יפה (התכוונתי לחכי'ת המרואיינת שאכן נראתה במלוא תפארתה על המסך ) והוספתי , " על אף היותה שמאלנית ".
זה היה כמובן בהומור. אגב, אני חניך " השומר הצעיר" במשך כל שנות נעורי, וגם הייתי חבר קיבוץ " יחיעם " של מפ'ם, בקיצור שמאלן.
ולפתע, בפרץ בלתי נלאה של תשפוכת מילולית לא מרוסנת התרעמה עלי בתוקפנות עלמה מדובללת שיער, מרכיבת משקפיים וקוצפת ,שישבה בפינה והמתינה. מסתבר שהיא העוזרת הפרלמנטרית של החכי'ת. (את זה הבנתי מאוחר יותר ).
היא תקפה אותי בשטף בלתי פוסק על כך שהעזתי לדבר בשבח המראה ולא דיברתי על איכות הדיבור. ראשית, הערתי נולדה עוד בטרם הוציאה החכ'ית זדנברג מילה ושנית מותר לי להחמיא על מראה. ביררתי ומצאתי שחוק לשון הרע אינו חל על אמירה כזו.
העוזרת הפרלמנטרית , זעומת העפעפיים לא הפסיקה להמטיר עלי גל של גינויים. נדהמתי.
אבל תודה לאל , אני חש עצמי כמו דג במים כאשר מתנפלים עלי מילולית כמובן. גם כאשר מאזין (כנראה לוקה בנפשו) טען כלפי בשידור חי בג.ל.צ (זה היה מזמן) כי אני היטלר הערתי לו בחיוך כי הוא מגזים מעט.
וכאשר בריון ירושלמי בנו של קבלן עתיר ממון כעס על דרך נהיגתי רדף אחרי, חסם את מכוניתי, וסטר על לחיי אמנם נפגעתי אך תגובתי הייתה כתיבת מחזה : " היריקה" שזכה לעלות על בימת תיאטרון " צוותא " והתיאטרון הלאומי " הבימה ".
הייתי בטוח שהעוזרת הפרלמנטרית תקבל את המחמאה כלשונה ,בהומור. והיא בשלה. שטף של גינויים שעיקרם : לא המראה קובע אלא האישיות. אז מה אם היא אישה ? מפיה יצאו בשטף עוד קלישאות נטולות תבונה של מי שעולמו הרוחני מצומצם עד לזרא.
כאשר הסתיים הראיון עם החכי'ת ואני הייתי בדרכי לאולפן להתראיין, פגשתי בה בצאתה ופתחתי בזו הלשון : " אני מצטער שהעזתי לומר שאת יפה "...ובעוד אני מתנצל שוב אותה עוזרת מתלהמת עומדת מאחורי בשצף קצף ואיננה מניחה לי להשלים משפט.
החכי'ת הטרייה שגוננה על עוזרתה המתלהמת אמרה : " זה לא מצחיק " ופרשה לדרכה.
ואני שואל את חברי : האם האמירה שלי בדבר יופייה של החכ'ית, אפילו שהיא שמאלנית ,היא נוראה כל כך? ואולי באמת חטאתי? והרי אני מתפרנס מאמירות הומוריסטיות כאלה ואחרות ועד היום לא ידעתי שאני כנראה טועה ומטעה.
זה הסיפור . ומכאן אני משגר אל החכי'ת ועוזרתה מילות התנצלות : מראך לא רלבנטי.העיקר הוא התוכן.אבל לצערי לא הקשבתי לדברייך כאשר עוזרתך תקפה אותי.
כאשר תשודר התכנית אעקוב בדריכות גם אחר הטכסט. לסיום : מחמאה למאפרת של החכ'ית זנדברג :האיפור היה מוצלח מאוד. כה לחי.
ולעוזרת הפרלמנטרית : ראוי להסתרק מעת לעת אפילו שזה לא רלבנטי. 

על הפוסט הזה התחילה תחרות בין  נשים שהגיבו לפוסט שבעיניהן  כל מילה שנאמרת לא במקום גורמת להן לקפוץ ממקומן 

ואני רוצה לומר כמה דברים

אני חושב שהתגובות הן של העוזרת הפרלמנטרית והן חברת הכנסת הנכבדה   יצאו מכל פרופורציה,אודה ולא אבוש שאני לא מת על זנדברג ובבחירות הקודמות  שקלתי אם להצביע למר"צ רק בגלל שהופיעה ברשימה,היא וכחנית מקצועית,קולה רם ומרגיז ואין לה טיפת חוש הומור ודאי לא חוש הומור עצמי שכל אדם מהיישוב ניחן בו,אבל בבחירות ההן בחרתי מרצ בכל זאת,בבחירות האחרונות לא הצבעתי למרצ כזכור אבל  השיקולים הפעם לא היו פרסונלים

זנדברג הגזימה מאוד לדעתי בארוע המינורי הזה

,עוזרתה הגיבה בהיסטריה היו שהגדירו את  התגובה אפילו  כתגובה פסיכופאטית,יש כאן צביעות בלתי נסבלת לדעתי בשיח הזה.

אני כמובן מתנגד לכל צורה של הטרדה על ידי גברים לנשים,אני בכלל לא צריך לומר את זה להגנתי,הצביעות והטרוף מתבטא בכך שמישהי תוקפת באלימות גם אם היא "רק" אלימות מילולית אדם שכל חטאו שאמר למישהו אחר שהדוברת שכאמור לא נכחה במקום שהיא יפה

הרי ברור שהחטא הנורא הוא עצם היותו גבר שלא לדבר על גבר מבוגר (כשהקונוטוציה המיידית שעולה עכשיו אצל כולנו היא הפרסומת לאגדיר אבל אנשים שפויים ונבונים צריכים וחייבים לעשות את ההפרדה  בין הפרסומת הסקסיסטית לאמירה  של אדם לחברו ) מה שהופך את האיש לנטול לגיטימציה להתקיים בכלל(לכאורה) במרחב הציבורי

אז היום הגבתי ברוח הדברים שכתבתי ,למישהי שהעלתה  משהו בפייסבוק נגד האמירה של רייכר והיא הגיבה אלי בדברים הבאים:

"יאללה, שלוף תאיבר ונתייחס אליך לפי גודלו. לא שמעתי מה אמרת.
כבוד למי שמכבד, ככה זה עובד. כבוד גם אפשר לאבד. ותמו החרוזים"

האמת שהייתי בהלם מהתגובה גסת הרוח,חשבתי איך לענות ואמרתי שחשבתי שאנחנו מקיימים כאן דיון מכובד ואני לא מתכוון אחרי מה שאמרה להגיב אליה. לא צריך לומר שקיבלתי  המון לייקים על מה שכתבתי ועל התגובה שהגבתי אליה ,אבל זה גרעינים,הבעיה היא בשיח גם אם לכאורה הוא מתקיים בין "שמאלנים נאורים" או כאלה שמחשיבים עצמם בני תרבות ובעצם הם לא כל כך כאלה

אני עדיין חושב שרייכר לא חטא,יכול להיות שהיה צריך לשמור את מחשבותיו לעצמו אבל אם החליט לומר כדאי לו לשים לב היטב היטב למי הוא מכוון את הדברים,זנדברג היא פלצנית מהסוג הרע והצבוע בלי קשר לדעותיה הפוליטיות וזה מה שיש לי לומר על העניין

אני סיימתי,תיהיו טובים