| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 9/2015
נשבר השרב עולה הלחות ,השמים מתכסים עננים
אז האוטו הושבת סופית. לקחתי אותו למוסך,התיקון יקר יחסית ולא מבטיח שלא יהיו תקלות אחרות בעתיד ואין כבר טעם לתקן וזה מבאס קצת, כי אני אולי בניגוד לאחרים נקשר למכוניות שלי :-) התכנון הוא לבדוק בחברות ליסינג כאלה ואחרות מכוניות מיד שניה מהשנים 2007-2008 ולקנות בקומבינציה כזאת או אחרת. נוצרה סיטואציה שכל העסק קרה שהבן החייל נמצא ברגילה והיו לו תוכניות כאלה ואחרות לבקר חברים בצפון ולנסוע לכאן ולשם אבל הוא לא הספיק הרבה ולנו אין אפשרות לשחרר לו את האוטו השני כי אנחנו משתמשים בו ולכן את חלק הרגילה של אחרי ראש השנה הוא בילה בבית. ולנו זה נחמד כי רואים אותו. אבל השיא היה היום וזה לא דבר של מה בכך. אחר הצהריים החלטתי שהגיע הזמן ללכת להיפר . זה לא מבצע כזה גדול רק שמאז נסגר סניף מגה החביב עלינו לא מצאנו מקום שאנחנו נהנים לקנות בו. אני לא מת על חצי חינם הגדול,ודאי לא ביום חמישי אחר הצהריים,חוץ מזה אני נוח להתפתות לאוכל המוכן שם,לא מסוגל לעבור שם בלי לקנות קובה בורגול עם בשר או קציצות ברוטב או זייתים חריפים ברוטב וזה מותרות שכרגע הן מיותרות . אני לא אוהב את שופרסל ומה שנשאר זה ,שוק העיר' חלק מרשת חדשה שהתמקמה במקום מגה. אז החלטתי ללכת ,הבן היה בבית והצעתי לו לבוא איתי והוא הסכים. אני מניח שאתם מרימים גבה,כאילו זה הכל??? שואל מישהו ביציע? הילד הסכים לבוא איתך להיפר ואתה מתרגש? אז כן התרגשתי ושמחתי שהוא הסכים לבוא,מאז התגייס (תיכף עוברות שנתיים לגיוסו) הוא לא מרבה לשתף אותנו בעובר עליו,הוא מגיע בממוצע אחת לשבועיים לעיתים אחת לשלושה שבועות לשישי שבת ואנחנו לא מרבים לראות אותו,אתמול הוא הלך עם אמא שלו לקנות בגדים וגם היא העלתה את הנושא ,שהיינו מאוד רוצים שכשהוא בבית ישתף אותנו קצת יותר במה שעובר עליו ומפה לשם הייתה להם חוויית אמא בן מאוד מהנה ויכול להיות שבגלל השיחה ביניהם שעליה לא ידעתי הוא הסכים להצטרף אלי. לכאורה זו הייתה הליכה רגילה לקניות,בפועל היה כיף,שיתפתי אותו במחשבה על האוטו העתידי והוא העלה רעיונות משלו,סיפרתי לו שאנחנו רוצים להפתיע את אחותו הגדולה שחוגגת בעוד שבועיים יום הולדת 22,הוא פסל מייד את הרעיון המקורי שחשבנו עליו בטענה שלדעתו הוא לא משתלם כלכלית מול ההנאה שאפשר להפיק מהמתנה וחשב למשל שהכי כדאי לרכוש גרופון לספא לה ולזוגתי ושהן יבלו זמן איכות ביחד ואחכ או לפני ,נלך כל המשפחה למקום נחמד לאכול ארוחת בוקר. וזה חימם לי את הלב. ומול הבעיות עם האוטו והמחשב שעדיין נמצא בתיקון זה היה יום טוב. ביום האחרון של ראש השנה אחרי שביומיים לפני בעיקר בילינו בארוחות משפחתיות נסענו לבנימינה. הילדה הגדולה הצטרפה אלינו לביקור הזה וגם זה לא מובן מאליו.יש לה את החיים שלה,היא עובדת בדיוטי פרי בשדה התעופה מתחילת החודש ,מאוד מרוצה מהעבודה,אנחנו מרוצים מהעובדה שלוקחים אותה מהבית ומחזירים אותה עד הבית,במסגרת המשמרות יש ארוחות שניתנות בחינם ומי שרוצה יכול לעשות שעות נוספות למרות שאחרי 8 שעות על הרגליים זה לא קל. ובאותו יום כשהצענו לה לבוא ,היא הפתיעה והסכימה לבוא. על בנימינה כבר כתבתי רבות ,ביליתי הרבה בילדותי,סבא היה ממיסדי המושבה,סבתא הצטרפה כמה שנים אחרי ושם הם התחתנו והקימו בית. בילדותי אהבנו לבוא להכנס לבית הגדול של ה. ו פ. דרך המרפסת המכוסה גפנים שהשתרגו כבר על כל הקיר,אני זוכר בית גדול כסתות גדולות דלת עם רשת שנסגרה אוטומטית , לחם שחור עם ריבה וקרירות בתוך הבית למרות החום בחוץ. מדהים אגב שכשבאנו ביום האחרון של ראש השנה לר. בתם הבכורה של ה ופ שכבר הלכו לעולמם ואנחנו בקשר הדוק,בחוץ היה חם ובבית קריר שכל התריסים מוגפים ומזגן עובד חרישי ושומר שהשרב לא יכנס הבייתה,אחכ הלכתי מהבית של ר. דרך השטח שבין הבית שלה לבית הגדול של הוריה בצד השני של החלקה שלהם שהיום מושכר לאנשים אחרים והיה לי חבל שהשטח מוזנח ולולים ישנים וחלקים של כלי עבודה זרוקים במחסן הישן בצורה לא מסודרת ,השטח מוזנח,מלא עשב פרא וחשבתי מה היה אפשר לעשות שם אם מישהו היה משנס מותניים ומנקה את השטח ועושה משהו בנידון.יש לי זכרונות ילדות מתוקים מפז מהמקום הזה ובכל פעם שאני מגיע אני מתרגש לראות את הבית את עצי האקליפטוס את השלט בו מצויין שם משפחתו של סבא שלי וצילמתי,בטח שצילמתי אבל התמונות לא רוצות לעלות לכאן מהסמרטפון ,אולי אנסה יותר מאוחר אחרי שאעלה את הפוסט. מחר קטמון משחקת בירושלים אבל אני נוסע לארוע משפחתי ביישוב קדימה שנדחה מראש השנה. הילדה הגדולה עובדת אבל 2 הבנים יבואו וזה עוד דבר שמחמם לי את הלב,בכלל אני נורא נהנה לראות איך אנשים מהמשפחה שלא ראו את ילדיי מזה זמן מופתעים כשהם רואים אותם ,מתפעלים מיופיים ונהנים מחוכמתם ובאמת אני כנראה נורא נהנה פשוט להיות אבא. הימים האלה בין ראש השנה ליום כיפור הם לעולם לא קלים עבורי,התחושות עדיין לא כאן אני מוכרח לומר ואני מקווה שאולי השנה התחושות יהיו קלות משנים עברו אבל כמובן שזה לא קשור לרצון אני סיימתי,תיהיו טובים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
