התחיל אוקטובר. חודש נחמד הולך להיות,מחר לבתי יש יום הולדת 22. אני כותב כאן כאמור כ12 וחצי שנים,מאז הייתה בת 9 וחצי לערך,היא המדד הכי טוב להסתכל על התהליכים שעברתי ועל התהליכים שעברו עלינו כמשפחה.

 מדהים שאני מתרגש מכל יום הולדת שלה ,אנחנו כל כך דומים בתהליכים שעברנו שכשאני מסתכל אחורה אני יכול לראות כמה אני השתנתי כאדם ובעיקר כאבא. 

כשהענקנו לבן החייל את מתנת יום הולדת 20 הצבנו רף די גבוה למתנות יום הולדת אבל מכיון שלא בכל פעם חוגגים יום הולדת עגול אפשר להרגע ולחזור לפרופורציות,אז היא תקבל מאיתנו גרופון לטיפול בספא בבית מלון בתל אביב שאליו הלכה פעם עם חברה,הפעם זוגתי תצטרף אליה, ומחר בערב נצא כל המשפחה למסעדה שהילדה תבחר.

אחותי האהובה שמתגוררת בניו יורק תגיע לארץ ביום שלישי לשבועיים וזו עוד סיבה טובה למפגש משפחתי עם כל האחים והאחיות. כשאני חושב על זה ,זה בהחלט מחמם לי את הלב. זה לא מובן מאליו שכולנו נורא קשורים אחד לשני ושמחים להפגש על ילדינו ובני ובנות זוגינו. 

בחזית אחרת בעניין האוטו העתידי הענינים יותר יגעים. זוגתי בנתיים נוסעת לעבודה עם חבר שעובד איתה ושגר לא רחוק מאיתנו ,זה פתרון זמני למרות הפיתוי הגדול להמשיך להחזיק רק במכונית אחת שברור שיש פחות הוצאות,כנראה שננסה למשוך את העניין עוד קצת.

בנתיים מאכזב לגלות שלא קל לקבל מחיר הוגן כשאתה פונה למכור את הרכב הישן למגרשי רכב שעוסקים בפירוקים,את רובם לא מעניין לשמוע מה עובד באוטו,אלא מה לא עובד ואז זורקים מחיר שמסתכם בכמה מאות שקלים.

לא באמת חשבתי שנקבל על האוטו סכום שעובר את ה1000 שקל, אבל זה קצת  מעליב אפילו לחשוב שעם תיקון שהוא לא מאוד יקר ,האוטו יוכל לחזור ולנסוע.

אבל אני מבין שכל אחד ושיקוליו וכנראה מייד אחרי החג נחסל את הפרשה הזאת,אני לא רוצה שיתחילו לפרק לי את האוטו בעודו עומד בחניה,אז גם את המעט שמציעים לא נקבל.

 אני לא רוצה לכתוב על פוליטיקה ועל הפיגועים ועל האונס באלנבי 40 ועל נאום השתיקה הפאטטי של ביבי באו"ם

אני מעדיף להתרכז בחיים שלי ובמה שקורה לי ולמשפחתי .

הפייס וק מלא בדעות כאלה ובכאלה שכנגד וכאן אני מנסה לשמור על השקט של החלקה שלי למרות שזה לא קל. 

בצהריים אסע למשחק של קטמון בירושלים,סוף כל סוף אקבל את כרטיס המנוי שעשיתי ועדיין לא יצא לי לאסוף.

אני מקווה שאחרי ההפסד ביום שני,קבוצתי האהובה תתעדת ותנצח את מכבי מקרית גת.

יום שישי בבוקר,אני בעבודה ולמרות שנאמר לי לבוא כי תיהיה עבודה מסתבר שאין,הימים האלה ימי חול המועד שהרבה אנשים לא עובדים בהם מן הסתם וכמות העבודה ירדה, ואחרי שעה כאן נגמרה לי העבודה ואני מנצל את הזמן לפני שאסע הבייתה לכתיבת פוסט קצר.

אני אוהב את הסתיו,הימים נעשים שפויים מבחינת מזג אוויר,נראה שאנשים נינוחים יותר אפילו ותיכף נגמרים החגים הארוכים והמייגעים האלה 

חג שמח אחרון לתקופה.

אני סיימתי תיהיו טובים.