אני אוהב את בני החייל אהבה עזה כמו גם את  ילדיי האחרים,מעלותיהם ידועים לי וגם חסרונותיהם

החיסרון העיקרי של בני החייל שאין לו גרם של חוש התמצאות.

הבחור לא מכיר כיוונים,לא מתמצא בלשון המעטה,הוא כמובן יכול לומר לי שהוא נמצא  בירידה מכביש 40 לכיוון כביש 44 כי כך כתוב בשלט אבל איכשהו  הוא לא בדיוק שם  וכשאני מדבר איתו הוא לא מבין מה אני לא מבין,פעם הוא יצא מהים  בחוף דולפינריום עלה משום מה על איילון דרום והגיע ליבנה, כשבסך הכל רצה להגיע הבייתה

טוב שעכשיו יש וויז וזה מקל על כולנו

לכן כשצלצל אלי היום כשיצא  ממקום שבתו בפאתי שכם ואמר שהוא נוסע טרמפ עם המג"ד שלו שנוסע על כביש 6 דרומה ויוריד אותו בצומת נשרים ( צומת אחת מזרחית מרמלה דרום) נאנחתי  כי הרחתי צרות.

כבר היה לנו קטע  בו הוא נסע עם מישהו מהבסיס וירד באזור רמלה ולקח קצת זמן למצוא אחד את השני

לכן  כשאמר את מה שאמר ידעתי שקל זה לא יהיה ,מה עוד שהוא ציין שהבטריה בטלפון שלו נגמרת.

יצאתי ב16:30 לדרך,באמצע הדרך הוא צלצל הזכיר שיורד בצומת נשרים וישלח לי מיקום בוויז,המיקום ששלח הראה שהוא נמצא איפשהו ביציאה מכביש 40 לכיוון כביש 44 כשאני מגיע  מהכיוון ההפוך

אבל איזו ברירה הייתה לי? נסעתי

כשהגעתי למיקום שהוא שלח  לי,אף אחד לא היה בצומת

התקשרתי אליו,הוא אמר שהוא נמצא צומת אחת קדימה על כביש 44 אמרתי על תזוז אני מגיע,נסעתי,הגעתי ,הוא לא היה

הערב התחיל לרדת,אני לא יכול לעשות פניית פרסה איפה שמתחשק לי, אני לא ממש מטיב להכיר את רמלה העיר אבל נאלצתי כדי לחזור לכביש 44  להכנס לרמלה לעשות סיבוב ולחזור ,כשבדרך  יש מחסום רכבת ולחרדתי אני מגלה שאני על פסי הרכבת,אשכרה,לקח לי רגע להבין שכדאי שאסע רוורס כי תיכף תגיע רכבת,נסעתי ואיך שעברתי את המחסום ,הוא ירד ואפילו נתן לי כמה מכות קלות שבהתחלה לא הבנתי את פשרן.

הבן צלצל אני כבר הייתי על טורים גבוהים,מסתבר שברמזור ביקש  ממישהו להשתמש בטלפון שלו כי בשלו הבטריה כבר מתה

הוא אמר שהוא נמצא לפני היציאה לכביש 431 לכיוון ראשון,אתה רואה את הגשר שאלתי?

רואה הוא אמר,אז לפני היציאה ימינה יש שוליים רחבים,תעמוד שם,אני אגיע לשם,בסדר הוא אמר

נסעתי,הגעתי ואין אף אחד

חיכיתי יותר מחצי שעה שם,מהייאוש התקשרתי לנהג שנתן לו לצלצל וביקשתי שיגיד לי איפה הוא ראה אותו,זה לא ממש עזר לי

זוגתי שעובדת כאמור ברמלה והתעדכנה דרכי בסיפור המטורף הזה התחילה להכנס ללחץ

אני עומד שם על כביש 44 לפני הפניה ל431 והבחור איננו ואני לא יכול להשיג אותו.

התקשרתי לנהג השני שנתן לו לצלצל וממנו הבנתי שהוא בכלל חושב שהגעתי ממודיעין ולא ממש ידע  איפה הילד נמצא,הלב שלי כבר צנח לתחתונים

פתאום טלפון נוסף,שוב הילד,איפה אתה אני שואל כבר בכעס? למה אתה לא מחכה איפה שקבענו?

אה הוא אומר עצרה לי מישהי (רשמתי לפני לשוחח איתו דחוף בסוגיה) וביקשתי ממנה לצלצל (נו מזל שאתה לא נבוך  לבקש מאנשים זרים לעשות שיחה  )

אז איפה אתה אני שואג עליו בלחץ אטומי,אני בכניסה לשכונת מצליח, ביציאה מרמלה דרום על 431

למה לא חיכית איפה שקבענו אני שואג,אתה מוציא אותי מדעתי אני כבר שעה וחצי  מסתובב ומחפש אותך

תעמוד ואל תזוז אני בא

נסעתי הגעתי והוא היה שם,דיווחתי הלאה שאפשר להרגע וחזרנו הבייתה  עייפים אך רגועים:-)

אמרתי לו,יובל,זו הפעם האחרונה שאתה נוסע בטרמפ ולא משנה לי אם זה המגד שלך או המחט שלך,עדיף שתיסע לרחובות ותן לי שם של רחוב או תבקש שיוריד אותך בתחנת אוטובוס ותיסע לתל אביב מאשר שתגיע לצומת מרכזי כמו המפגש בין כביש 6 ל431 ביום חמישי אחר הצהריים

לא מוכן לעבור שוב את החוויה הזאת

את הבנק כמובן פספסנו,נלך ביום שני

אני סיימתי,תיהיו טובים