ושוב חודש חדש

מרץ..

עוד חודשיים אני שנתיים במקום הזה

אני מוכרח לומר שאני מרגיש שינוי בהרגלי הכתיבה שלי

זה כבר לא בעצמותי

אני משתדל אומנם לכתוב פעם ביומיים

ולפעמים  אני מרגיש שגם זה  מאולץ

אבל אני נותן להרגשות האלה להיות

לא נלחם בהם

לא מצהיר הצהרות כאלה ואחרות על  סגירה-עזיבה-השהייה

פשוט  נותן לדברים ללכת לפי ההרגשה

בחודשיים האחרונים מאז שזוגתי עברה לעבוד במשרה מלאה

היא עובדת המון שעות

ואני נמצא הרבה זמן לבד עם הילדים

וזה אומר

שאני מקדיש להם יותר זמן

בעיקר לעניני השיעורים שלהם

עזרה בהכנה למבחנים וכו'

וזה קשה בעיקר כי אני צריך לקרוא את החומר ולהבין אותו

ולהסביר להם

ובמקצועות הראלים בכלל מאוד קשה לי

ועולים לי זכרונות מהיותי תלמיד בבית הספר היסודי

והזכרונות לא טובים בלשון המעטה...

חוץ מזה אני מסיע לחברים

ולחוגים

ומחזיר

ואחכ גם נוסע לקחת את זוגתי מהעבודה בסוף יום העבודה שלה

עדיף ככה

באוטו זה 12 דקות לכל צד

באוטובוס זה שעה

בקיצור

לא קל

אבל  זה מה יש ועם זה נתמודד 

אגב בגלל הזכרונות הלא טובים מהיחס שקיבלתי אני מבית הספר שלי

כאחד שהייתה לו הפרעת קשב לא מאובחנת

אני יודע היום להתייחס להפרעת הקשב של הילדה שלי

לווסת את זמן הישיבה שלה על שיעורים ומבחנים

לתת לה הפסקות

לדעת מתי להרפות

אני בדעה ששיעורי בית הם לא MUST

חשובה יותר ההרגשה שלא לוחצים על הילד יותר מידי

שלא משגעים אותו עם שיעורי הבית

אז לא יעשה שיעורים

מה יקרה? יחרב בית הספר?

שיחרב...

חודש מרץ הגיע

חודש שאנחנו חוגגים 13 שנה לנישואינו

נישואים שיש בהם אהבה גדולה

תשוקה שלא נגמרת

ובעיקר חברות עמוקה וטובה

ויומיים אחרי יום הנישואין

ב28 למרץ נחגוג ליובל  יום הולדת 10

בכלל מרץ הוא חודש אהוב עלי בעיקר בשל אביביותו

ואחרי חורף כזה-אללה יוסטור

כל קרן שמש מחממת טובה לי

לסיום אני רוצה לאחל לשדות ידידי שהות נעימה בארץ

ולסיים כמו שהוא מסיים

באהבה וCARE...