| |
"פנימי גובלן" הוא מונח שלקוח ממערכון של הגשש החיוור המדבר על סוג של תפירה עילית.ככה הייתי רוצה שיחשבו על הכתיבה שלי,סוג של כתיבה עילית . |
| 8/2003
זכרונות מאפריקה..
ה-17 בפברואר 1974
הטנקים שלנו התחילו להסתדר בשורה
ארוכה ארוכה
פולטים עשן שחור
מחממים מנועים
עמדנו לעזוב את אפריקה
לעולמים
השעה הייתה שעת בין ערביים
תעלת סואץ מגשר העץ מעולם לא נראתה כה יפה
כשהשמש התחילה לשקוע
נהם מנועו של ראשון הטנקים של הגדוד
ואנחנו עלינו על הגשר..
5 חודשים לפני
אוקטובר
73
מלחמה
אוגדה 252
מפקד האוגדה אלברט מנדלר נהרג
אנחנו
ילדים בני 18-19 בסוללת תותחנים סדירה
גדוד 403
יורים ויורים
מקבלים אש ונסוגים או משפרים עמדות לאחור
מפחדים
כל הזמן מפחדים
מחנק תמידי בגרון..
ואז מעבירים אותנו בשבוע השלישי של המלחמה לגזרה הדרומית
וכמה ימים אחכ
עוברים לאפריקה
שעת בוקר מוקדמת
תחושה מוזרה לנסוע בחייץ החקלאי הירוק
אחרי המדבר
ואנחנו מעמיקים דרומה
עד כמעט הנקודה הכי רחוקה שצה"ל ישב בה
הג'ניפה
מדבר אחר
3 שעות מהתעלה
6 שעות מאל עריש
8 שעות מאשקלון
9 וחצי מירושלים
12 שעות למרום גולן...
אפשר לטוס הבייתה כמובן משדה התעופה בפאיד..
הצחקתם אותי...
לטוס?
אנחנו?
רק מי שקצין
רק מי שקרוב
רק מי שקרוב ממש למטוס
הוא טס
אנחנו
אנחנו מיטלטלים באוטובוסים
של אגד
עד לשקם של אל עריש
אחכ לתחנה המרכזית באשקלון
לארץ
איזו מילה
"אתה נוסע לארץ"?
ישבנו בג'ניפה 5 חודשים
יצאנו הבייתה בסבב
איזו חוויה זאת להגיע הבייתה עם הרובה עליך
עם כל הציוד
ולומר שאתה בג'ניפה
מול ג'בל עתקה
אחלה קרבי שבעולם
אבל איזו בחורה תתרשם מהעובדה שאתה מגיע הבייתה פעם ב3 שבועות לשישבת
איזו מערכת יחסים אפשר ליצור בזמו הקצר הזה
שאתה גם צריך לראות את המשפחה
גם לישון
וגם טיפה לבלות
לצערנו אין זן כזה שמוכן
וגם למי שהייתה מערכת יחסים היא התמוססה בגלל המרחק ובגלל שלא היו פלאפונים
היה טלפון שדה שהתחבר לטלפון שדה אחר שהתחבר למצ"א ירושלים שהתחבר למצ"א תל אביב
וכך היית מדבר
אם מישהו היה דורך באשקלון על הכבל השיחה הייתה מתנתקת
ודרכו על הכבל
הרבה דרכו
עלינו על גשר העץ
תעלת סואץ מתחתנו
השקיעה לשמאלנו
נסענו על שרשראות כל הלילה
בבוקר הגענו לרפידים
חשבנו שנתארגן כמה ימים
יתנו לנוח
נצא לחופש
בני אדם..
אחרי יומיים הגיעה פקודה לתזוזה
עולים לרמת הגולן
לח'דר
מתחת לחרמון
לתגבר את גדוד התותחנים שם במלחמת ההתשה עם סוריה...
עברו עוד 3 חודשים.
ב-17 למאי 74 קיבלנו מתנה
היינו נחלאים שנתקעו זמן רב מידי בתותחנים
וביום הזה
החליטו שהגיע זמננו
לעלות לשל"ת מאוחר במרום גולן
עד השחרור -בנובמבר
קיבלנו מתנה אחרי שהיינו חבולים מידי
עייפים מידי
ציניים מידי
הגענו למרום גולן
חלק נשארו
חלק עזבו
המראות של המלחמה נשארו בערך עד היום הזה
כשהיא חוזרת עטופה בסיפורים על מלחמות גנרלים
גנרלים שהיו מפקדים שלי
ולא ידעתי אז
שהם
לא יודעים
כמעט כמוני
ילד בן 19 בסיני של 1973....
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
