לשמחתי,המשפחה שלי לא  נפגעה בשואה.הסבים והסבתות שלי מ 2 הצדדים עלו לארץ לפני שנות העשרים של המאה הקודמת והמשפחות שלהם ,אחים ואחיות וקרובים אחרים שנשארו ברוסיה היו במקומות שהצבא הנאצי לא כבש.

אלה העובדות היבשות בנוגע למשפחה שלי.

את המידע על השואה קיבלתי כמו כל תלמיד ישראלי ממוצע,בבית הספר ועם השנים קראתי יותר ,הרחבתי את ידיעותי ונחשפתי גם לעוולות שגרמו ממשלות ישראל לניצולי השואה,משהו שממשיך בניגוד להצהרות גם בימים אלה.

לי כידוע 3 ילדים,השניים הגדולים לא רצו לנסוע לפולין בהיותם בית ספר ולא ממש התעסקנו בלמה הם לא רוצים והאם חשוב לנסוע.

הבן הצעיר בכיתה יא' והוא כבר בהתחלת השנה כשהנושא עלה אמר שהוא מעוניין לנסוע.

שכחנו מהעניין,או הדחקנו,אבל אז  בלי הכנה מוקדמת קיבלנו חוזר מפורט עם לוח זמנים,מתי נוסעים,איזה הכנות התלמידים נדרשים לעשות לפני הנסיעה ועוד כהנה וכהנה

והנסיעה אגב  תלויה במוכנות התלמידים,כלומר אתה מפספס יום עיון,הרצאה או סיור בארץ לאתרי זכרון כאלה ואחרים ,נסיעתך מבוטלת.

חשבתי לפני ודעתי התחזקה יותר אחרי ששאלתי את בני למה הוא נוסע לפולין,כי המטלות שלפני מחייבות ואולי לא ממש מלהיבות בחור צעיר בן שבע עשרה ,שלא ממש דחוף שיסע,מידע על השואה אפשר לקבל בכל מיני דרכים,לא כולם נוסעים למחנות ההשמדה בפולין ועדיין המודעות שלהם למה שקרה בשואה גבוהה.

ועזבו עניין כלכלי למרות שתיכף אגע גם בו.

מהרגע שבני אמר שהוא רוצה לנסוע והעסק עולה כך וכך ויש מספר ימים מוגבל לתשלום כי אחרת מישהו אחר יתפוס את מקומו,שילמתי.

אז השאלה הכלכלית היא לא משהו שבגללו אני מתנגד למסעות האלה ולמרות שצריך להודות על האמת,הייתי שמח לו הסכום הזה לא היה יוצא מכיסי אבל משיצא, השלמתי עם העניין.

נחזור לשאלה ששאלתי את בני למה הוא נוסע,בני לא התיפייף ובהחלט הערכתי את תשובתו,הוא אמר שהוא רוצה לנסוע ב"קטע החברתי" ועל הדרך לחוות את החוויה שאליה הוא פתוח.

אני מבין את העניין הזה,כלומר אף אחד לא רוצה להיות יוצא דופן ,אתה נוסע עם קבוצה שחלקם הגדול חברים שלך,השהות בחו"ל,הביחד בחוויה הלא קלה,זה בהחלט משהו שבגיל הזה רוצים לעבור ואני מבין את זה.

קראתי הרבה על הנסיעות האלה של תלמידי בתי ספר לפולין,2 אחיי הם מורים בבית ספר תיכון,אחי האחד הוא מורה להיסטוריה והיה ראש משלחת כמה פעמים במסעות האלה לפולין,הוא לא חושב שהמסעות האלה נחוצים,גם אחי הצעיר שמלמד תנ"ך והוא רכז שכבה היה בפולין ואגב דחה הצעה לעמוד השנה בראש משלחת תלמידים מבית ספרו לפולין כי רווה מהחוויה חשב כמוהו.

שניהם טענו שאפשר וצריך ללמד את השואה  בדרכים אחרות בארץ  והסיור במחנות ההשמדה הוא בונוס אבל אפשר בלעדיו והנה בימים האחרונים התפרץ (לכאורה ) אל הדלת הפתוחה הזאת מנהל גימנסיה הרצליה זאב דגני שהחליט לבטל מהשנה הבאה את הסיורים של תלמידי בית ספרו בפולין ולהחליפם בלימוד בדרך אחרת

על זה אפשר לקרוא כאן.

אני מסכים לגמרי עם דגני שהמסעות האלה מצטלמים נהדר,מה יותר מרגש מלראות נערה ישראלית מחזיקה דגל ישראל על מסילת הרכבת עם כל הקונוטציות שזה עושה,אני מסכים איתו שהמסעות הם חברתיים (לעיתים יותר מידי) ואני מוסיף שאם החבר'ה רוצים לנסוע כולם יחד לחו"ל יתכבדו ויסעו ליעד תיירותי הרבה יותר  כייפי ושאת השואה ומה שקרה שם יעשו בארץ.

בכלל אני חושב שהתוכנית של דגני,על הנייר נשמעת מאוד מבטיחה וגם תעשה הבדל ביחס לשואה יותר מביקור של שבוע במקומות כאלה ואחרים בפולין

ועוד לא דיברנו  על הדברים הנלווים שקורים במסעות האלה ואני מקווה שלא יקרו במסע הזה של בני ,למרות שחוץ מהכוונות הטובות של בית הספר אף אחד לא יכול לתקוע לידי שלא יהיו בעיות משמעת ושלא תיהיה שתיית אלכוהול ושלא יהיו ענינים שכשרחוקים מהבית אפשר בקלות להגרר לעשותם בגלל הלחץ החברתי לכאורה.

ועכשיו ניגע בקטע הכלכלי,כולנו שמענו על החשדות לקרטל במשרדי הנסיעות המארגנות נסיעות מהסוג הזה לפולין,אבל את זה נשאיר למשטרה ,אני הייתי רוצה שבהתחלת השנה יבוא בית הספר ויאמר,בסוף השנה (באוגוסט למעשה) יש נסיעה לפולין,בית הספר מזמין את הורי תלמידי השכבה הרלוונטית שרוצים לנסוע לבחור כמה נציגים שתוך נאמר חודש צריכים לחזור להנהלת בית הספר עם הצעות מחיר לטיסות ,לבתי מלון וכו' ולהשאיר בידי ההורים את האופציה להוזיל את העלויות. הרי כבר קרו מקרים כאלה.

במקום זה בית הספר מוריד הוראה,הטיול עולה 4100 שקל,עליכם לשלם את הסכום עד התאריך הזה והזה שאגב רחוק חצי שנה מתאריך הנסיעה

אי אפשר להתמקח,אין עם מי ,כי אם תתמקח יגידו לך,חביבי,יש 80 מקומות,לא טוב לך? זוז הצידה נכניס אחד מה10 שמחכים.

ואם תשאל מה עם אותם אלה שאין להם את היכולת לשלם את הסכום הזה ואת הבזבוזים בפולין? אה? הם לא יסעו?

בית הספר לא נותן כידוע תשובות על אחרים ודאי לא יחשוף את אלה שאינם יכולים לנסוע אבל ששאלתי את בני הוא אמר שודאי שיש כאלה בשכבה שלו והוא אינו יודע איך הם מסתדרים

אבל אם בית הספר היה מאפשר להוזיל עלויות,היה אפשר לעזור אולי לחלשים שבתוכנו,אולי היו יכולים לנסוע .ככה אין שום סיכוי ואז מה? למה שהם יפספסו את החוויה גם אם היא "רק חוויה חברתית"?

לסיכום אומר שבנתיים בני עומד במטלות של לפני הנסיעה,הוא היה בסיור ביד ושם,השבוע הוא היה יומיים בכנס הכנה בגבעת חביבה ונראה שהוא חדור מטרה ואני אומר שגם אם הוא נוסע לפולין בגלל הקטע החברתי אני מקווה שהמסע הזה יעשה לו משהו גם בהבנה העמוקה של הקשר בין השואה להיותו יהודי וישראלי

אם זה יקרה כל שקל שהשקעתי יהיה שווה

אני סיימתי,תיהיו טובים