יום שישי אחר הצהריים,ריח אחר,רוגע,הילדה בעבודה ,הבן בצבא,סוגר שבת, קשה להתרגל שהילדים לא בבית

פעם יום שישי היה יום שרוב הזמן היה מתנהל בחוץ.

בירושלים המנהג בשנות השמונים היה ,חומוס  או מסעדת שוק כמו עזורה או רחמו ואחכ סרט בסינמטק ואז יוצאים לירושלים שמקבלת את השבת ב5 בערב ומקווים להספיק את האוטובוס האחרון לבית הכרם.

בתל אביב בשנות התשעים זה היה חומוס במרכז החומוס האסלי ליד גן תמר ביפו ואז כל החבורה הייתה עוברת לקפה תמר בשינקין ובסביבות 5-6 בערב הולכים לאורך רחוב אחד העם עד הבית בשביל להפגש בערב ב"שופטים"המיתולוגי.

אני לא מתגעגע לימים האלה למרות הנוסטלגיה לכאורה ולמרות שהיו רגעים יפים  אבל  היום אני מבין בדיעבד שהחסרונות  עלו על היתרונות ובאמת אין תחליף לבית משפחה וילדים.

זה פוסט געגוע  בעקבות שיחה עם הבן בצבא,מדהים אותי בכל פעם כשאני מדבר איתו השוני הגדול בין החייל שאני הייתי לבינו ואני מקווה שברור לכם שהוא עולה עלי ודאי כחייל עשרת מונים:-)

יום שישי,תיכף נכנסת שבת,עוד 4 ימים חוגגים בר מצווה,הפוסט החגיגי כתוב,השטיח האדום צוחצח ,הרקדניות מתאמנות והתזמורת מוכנה.תבואו ,יהיה כיף.

אני סיימתי,תיהיו טובים