שמעתי את השיר המופלא הזה באחת התוכניות של בית הספר למוזיקה ששודרה השנה ופשטות המילים כישפה אותי.
אני חוגג היום 13 שנה לבלוג שלי !
אני לא רוצה לעייף את חבריי וקוראיי בקלישאות מיותרות ,אבל הבלוג לא היה יכול להתקיים ללא התמיכה והעידוד שלכם
אני מודה לכל אחת ואחד שליווה אותי בתהליך.
אני רוצה להודות ליריב לאילנה ולמריאט ולקוות שישרא ימשיך להתקיים למרות הכל.
לא פשוט לכתוב ברציפות 13 שנה,תקופת חיים שהיה בה הכל.
התחלתי לכתוב שבתי הגדולה הייתה בת 9,בני החייל בן 7 וחצי והצעיר בן 5,חוויות של הורה לילדים צעירים,התחלפו בחוויות של הורה לילדים שמגיעים לגיל ההתבגרות ואחכ לצבא
הייתה תקופה של כ7 חודשים ששני הילדים הבוגרים היו יחד בצבא ואז ללוות אותם בתהליך הזה.
עוד חצי שנה הבן החייל משתחרר וגם הוא יצא אל המרחבים הגדולים ואז הצעיר יתגייס ושוב נחזור לצבא ולתהליכים שבו שסופם 3 שנים אחכ,מקווה להיות כאן כדי לתארם:-)
אני כותב 13 שנה על משפחתי לעיתים יותר,בשנים האחרונות פחות ואני יכול לומר בפה מלא שאין תחליף למשפחתיות,לחברות לתמיכה ולאהבה.
זה העוגן והחוזקות לכל מה שאני עושה בחיי.
בלי סטאטיסטיקה לסיום הרי אי אפשר:
כתבתי כ3900 פוסטים (אם לדייק הפוסט הזה הוא ה3898)
יש לי כ 399,000 כניסות לבלוג
הבלוג נמצא כבר כמה שנים ברשימת הבלוגים הפעילים בעשיריה הראשונה
יש לי מספר רב של מינויים,אני בטוח שחלקם כבר לא פעילים ולכן אני לא רוצה לחטוא ולנקוב במספר סתמי
שוב אני מודה לכל אחת ואחד שהגיב כאן מאז ה31 למאי 2003 וודאי לותיקים ביותר שממשיכים עדיין ללוות אותי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
