זה מטורף לגמרי מה שקורה לאורך כביש 4 (גהה) צפונה,כל כמה מאות מטרים  עומד שלט מקרטון שעליו כתובה המילה ג'חנון

כאילו בעיני  מי שמוכר את המאכל הטיפשי הזה כל מהותו  של הישראלי  היוצא לטייל בשבת זה להתנפל על  ג'חנון.

ומי ישמע,סתם מאכל בצקי עם רסק עגבניות וחריף

כאילו מה,משפחה נדחסת לאוטו ואומרת לעצמה ,מה נעשה בשבת היפה והזיוונית הזאת,אולי ניסע לחפש ג'חנונים מציע מישהו מבני המשפחה?

יאללה ובדרך נקנה תותים ולבנה עם פיתה דרוזית ובכלל נעשה את הקניות לאורכם של הכבישים 4 ו65 כי מוכרים שם הכל

בשישי כשהתקשרנו לבן החייל לומר שבת שלום הוא אמר שהוא במעלה גלבוע וככה  בלי כוונה שאלתי,אולי אפשר לבקר והוא אמר,אני אשאל..

ואחרי רגע הוא אמר שאין באמת את מי לשאול כי הוא מפקד המוצב ושאם אנחנו באים שנביא אוכל וגם קצת ממתקים וקצת שתיה

נו זוגתי לא צריכה יותר מזה ,היא חיה בשביל הרגעים האלה שהבן שלה יבקש שהיא תביא לו אוכל.

זה היה שעת צהריים של יום שישי והרצים יצאו  דחופים למכולת בפעם השניה באותו היום ,נקנו בקבוקי שתיה ,פיצוחים למיניהם,שניצלים ובשר טחון נוספים הוצאו מהמקפיא וההכנות החלו

בשבת בבוקר הוצאתי את הצידנית מארון השרות,ודחסנו לתוכה מכל טוב הארץ,בקופסאות פלסטיק כחוק (שאגב אין סיכוי שיחזרו ,ככה מתפטרים מקופסאות פלסטיק...)

צריך לציין אגב שמדובר ב5 אנשים כולל בני  ששהו במקום ואגב עזבו היום בחזרה למקומם הקבוע,זאת ועוד בני הזכיר שהוא מבקש קווקר וחומוס אותם שכחנו לקנות ביום שישי,לא אשה כזוגתי תאכזב את בנה החייל

לפני שהתחלנו בנסיעה הארוכה למעלה גלבוע,נסענו ל,טיב טעם' בעזריאלי בחולון ושם "שיחררתי" אותה לקנות בעצמה את הקוואקר וכו' כשהיא בוששה לחזור הבנתי שעשיתי טעות שנתתי לה ללכת לבד,מצאתי אותה בקופה עם קווקר וחומוס עם חצי אבטיח ומלון שלהם ברור שלא היה מקום בצידנית.

וקויתי שהמזגן באוטו יספיק 

נסענו

באמצע הדרך על כביש 4 זוגתי  קלטה שהיא שכחה להביא דבר בסיסי מאוד

הרי איך החבר'ה יחממו את האוכל? דרושות תבניות חד פעמיות כדי לשים אותן על הפלטה (הצבא הוא ארגון דתי כשמדובר בחילול שבת)

ואיפה נמצא תבניות חד פעמיות בשבת?

התחלנו להכנס לכל תחנות הדלק שעברנו בדרך מאזור צומת דרור צפונה ונאדה,כלום,שערוריה שאף חנות נוחות לא מחזיקה מוצר בסיסי כזה :-)

את טיב טעם בצומת  עמק חפר פספסנו כי  עברנו את הצומת ורק אחרי שעברנו ראינו  שיש שם חנות.

פנינו ימינה  לכביש 9,כביש חדש שעוקף את חדרה,לא לקחנו בחשבון שכשאנחנו מקצרים את הדרך אנחנו מדלגים על מתחם הקניות בגן שמואל כי היציאה לכביש 65  נמצאת מול משטרת עירון ואין מה לחזור 10 קמ' אחורה.

אמרתי לה ,תראי יש כאן כמה כפרים ערבים בואי נחפש חנות מכולת בפאתי הכפר, היא לא התלהבה מאוד מהרעיון אבל  נכנסנו לערערה וכשהתחלנו להעמיק ולא נתקלנו באף מכולת היא דרשה שניסוג בחזרה לכביש הראשי.

ביאושי עלה לי רעיון,בואי ניכנס לאל באבור באום אל פאחם ונבקש שימכור לנו תבניות חד פעמיות,הרי מי שאוכל במסעדה ולא מסיים אורזים לו את מה שלא אכל בתבניות.

נכנסנו לחניה ליד המסעדה וכשזוגתי לא יצאה מייד,הבנתי שבמסעדה התרצו ומוכרים לה תבניות.

שמחה ומאושרת היא יצאה מהמסעדה אחרי 10 דקות,באחת התבניות היו חמוצים,המלצר לא כל כך הבין מה היא רוצה והיא  החליטה שתקנה חמוצים ותבקש עוד 5 תבניות וכך היה

משם כבר נסענו ישירות למעלה גלבוע.

נוף מרהיב מתגלה לעולה בכביש המתפתל, עמק יזרעאל מקדימה,עמק בית שאן מימין וגבול ירדן באופק.

הכביש התפתל והתפתל,עברנו את הקיבוץ והגענו למוצב 

הורדנו לשולחן שעמד בשג' את כל האוכל,בני הזעיק את חבריו מהחדרים ופתחנו שולחן שהיה מספיק לכל צוות העורב  אם היה שם

מכיון ששלושה מהחיילים היו דתיים אמרו שיאכלו במוצאי שבת ובני והחייל השני פשוט התנפלו על האוכל בלי לחמם אותו בכלל 

וככה תבניות החימום שכה  עמלנו להשיג נשארו מיותמות :-)

ובגלל שאכלנו ושבענו התייתר הרצון לאכול  במסעדה,למרות שכשנכנסו לכביש  שמוביל למעלה גלבוע ראינו את המסעדה היפה קימל בגלבוע,אבל ויתרנו על התענוג

שהיינו שם למעלה משעה ,עזרנו לבן לאכסן את שאר האוכל במטבח של המקום ויצאנו מהמקום שמחים ועיפים משהו.

בלי קשר

היורו נכנס לישורת האחרונה,אני עם איסלנד (מי לא? ) אבל אם להיות ריאלים,אני אשמח אם גרמניה תיקח

דג'וקוביץ עף מווימבלדון בסיבוב השלישי וזה פותח פתח קטן של תקווה שפדרר בכל זאת יעשה זאת השנה

והטור דה פראנס התחיל אתמול בצרפת,קבנדיש לקח את היום הראשון,אני עם פרוים שיהיה לו מאוד קשה מול קינטארה

אבל לך תדע

אף מילה על הכאוס שקורה במדינה,די והותר מה שקורה בפייסבוק שלי מהבחינה הזאת,רק לומר שלאלוהים פתרונים איך נאווה בוקר מהליכוד הגיעה לכנסת ושחנין זועבי אהבלה,אבל  לא לנו להחליט אם  מקומה בכנסת ,בוחריה בחרו בה,נורא פשוט,גם אם נורא לא לרוחנו

אני סיימתי,תיהיו טובים