א. חיתן אתמול בערב את בתו הבכורה. א. הוא חבר ילדות שחברותנו הולכת אחורה הרבה מאוד שנים וכוללת חויות מבית הספר היסודי ,התיכון,הגרעין למרום גולן ועד היום,בערך 50 ומשהו שנות חברות.

לכן היה ברור שכשא. וזוגתו ר.מחתנים את בתם הבכורה נבוא לשמוח בשמחתם בקצווי ארץ אם צריך.

אז למזלנו לקצווי ארץ לא היינו צריכים להגיע אבל אם הייתה מצורפת להזמנה המלצה לאימוני כושר לפני ,יכול בהחלט להיות שהייתי מתלבש אחרת,נועל נעליים נוחות יותר ולא את "נעלי השבת והחגיגות" שלי שהן בעליל פחות נוחות להליכה אבל מי ידע?

צריך אגב מייד לומר שהחתונה הייתה שמחה ,כללה הרבה מאוד אנשים צעירים חברים של החתן והכלה,מוזיקה מצויינת ולא מחרישה את האוזניים ואוכל מגוון אבל לכל זה עוד אחזור.

המקום שבו הזוג נישא נקרא ,עץ הדומים' והוא יושב על כביש 443 בפניה לנאות קדומים קרוב לעיר מודיעין

בעיה ראשונה שכשיורדים מ443 אחרי כמה מאות מטרים עולים על כביש עפר לא סלול ונוסעים כמה קמ' על מהמורות,אבנים ועוד כהנה וכהנה,קצת הזכיר לי את המסע שעשינו  לבסיס במעלה עקרבים שהבת הגדולה שהתה שם במסגרת הצבא.

בסוף מגיעים לחניה מסודרת ואז במרחק של כ50 מטר רואים את מקום החתונה אליה יורדים  בצורה די תלולה. (בגילינו כשיורדים בירידה חושבים מייד גם על העליה בחזרה)

 אבל בדרך נתקלנו ברכב חשמלי,טוקטוק אם תרצו ,שמסתבר שנועד לשנע את האורחים המתקשים להגיע לכל אתרי החתונה והיו מסתבר כמה כאלה.

האתר הראשון הוא אתר קבלת הפנים,שם נמצא הבופה,הכל תחת כיפת השמיים אגב,מאווררים גדולים פעלו בנקודות מפתח ודוכני אוכל  פעלו מסביב לרחבה שם התכנסו כל החוגגים

פגשתי אנשים  שלא ראיתי שנים רבות,ביניהם הדוד והדודה של אבי הכלה ,בשלב מסויים אחרי הצבא התעסקנו הוא ואני בצילום סטילס והדוד והדודה היו נאיבים דיים להפקיד בידינו את צילומי הסטילס של החתונה שלהם.

לא זוכר מה קרה אבל צילומים לא הצלחנו להפיק מהמצלמות שלנו, או שהפקנו והם היו כל כך גרועים שאו שאנחנו השמדנו או שהזוג הצעיר אז השמיד כל זכר לבושה. כך או כך אומנם עברו איזה 40 שנה אבל ויתרתי על לגשת אליהם ולהזכיר להם את הטראומה:-)

לחתונה הוזמנו מבחר מצומצם מחברי הגרעין שלנו וכך היינו יכולים לחלוק שולחן משותף. למרות מה שהיה כתוב בהזמנה על לוחות הזמנים של החתונה,החופה התעכבה , לצורך החופה היינו צריכים להדרדר במורד ההר עוד ק'מ אל משטח של כסאות מכוסות בכריות עם במה מוגבהת כמו באמפיתיאטרון שם התחתן הזוג.

(בדרך לשם הרגשתי שאני קצת במסע צבאי והודעתי למי שהיה מסביבי שאת החזרה למשטח העליון אני עושה בטוקטוק גם אם אצטרך להלחם על מקום.)

ואגב היה רק טוקטוק אחד ודי הרבה מבוגרים.

התיישבנו באמפי ורב שנראה בן 14 התחיל לחתן את הזוג,מזל שזה לא היה ארוך וככה התארגנו לעליה חזרה למשטח אחר בו  היו שולחנות ממוספרים שם אכלנו את ארוחת החתונה המסורתית.

ברור שתפסתי טוקטוק למעלה ומכולם שכנתי לטוקטוק הייתה אם החתן ,באמצע הדרך שאלתי אותה מי בחר את האתר לחתונה והיא אוחזת כוס יין בידה האחת וביד השניה נאחזת שלא תעוף מהטוקטוק מילמלה משהו על זה שצעירים היום לא שואלים את הוריהם איפה לעשות את החתונה.

הגענו למשטח הבא ,שטח הסעודה ,שוב מסביב עמדו דוכני אוכל ואנחנו עברנו מדוכן לדוכן לבחור את מה שרצינו לאכול והיה מכל טוב גם לקרניבורים גם לטבעונים וגם לצמחונים.

בשלב האוכל לא נשמעה בכלל מוזיקה ויכולנו לאכול ולשוחח בנחת

ורק אחרי שעה ארוכה  התחילה מוזיקה וריקודים שהיו במשטח קצת מרוחק מהמשטח הקודם וממש לא הפריע למי שרצה להמשיך לשבת ולשוחח.

אנחנו החבר'ה של הגרעין עברנו לדוכן השתיה החמה ושוחחנו לנו בנחת למרות מאמציו של א,חברינו לסחוב אותנו לריקודים,מייד הבהרנו שטוב לנו ונוח וזה אחלה לשמוע את מוזיקה מהמרחק הזה ולהמות מהשמחה של מי שרצה שמחה אקטיבית.

 התלבשתי אגב מאוד נאה,חולצת לבנה מכופתרת עם שרוול ארוך (ההנחה הייתה שניהיה באולם עם מזגן מקפיא),מכנסי ג'ינס חדשים עם חגורה תואמת לנעליים החומות ועל החולצה ווסט שחור,החמיאו לי על הלבוש ועל הירידה במשקל,אלה שלא ראו אותי הרבה זמן. והייתי נאה למראה.

ביום שלישי בא אגב אנחנו מוזמנים לבר מצווה של אלפיון עליון,יש דרס קוד לא תאמינו ואני אכתוב כמובן על הארוע.

אגב בבר היו צייסרים לכל דיכפין ואני שלא שתיתי סוג כזה של שתיה מעודי החלטתי לנסות לשתות,הצייסר או לכוס הקטנה שבתוכה היה המשקה נקרא ואן גוך ואין לי שום מושג מה הרכבו. 

כמצופה ממני שתיתי באחת את המשקה,טעמו היה מוזר ולא הצלחתי לקבוע מה היה בתוכו .לא עשה לי כלום כי שתיתי כוסית אחת אבל זוגתי שתחייה לא לקחה סיכון ונהגה בחזרה הבייתה :-)

ברור שלחניה היכן שעמד האוטו הגענו בטוקטוק.

בלי קשר:

אחר הצהריים אני נוסע למשחק של קטמון בירושלים,החזיקו נא אצבעות לנצחוננו.

בני הצעיר חזר מפולין

בני החייל שעבר מגזרת ג'נין למשמר הנגב בא לחופש וטרם הספיקותי לראות אותו כמו שטרם הספיקותי לשמוע חוויות מהצעיר מפולין

נקווה שהערב נשלים פערים.

מה שכן יש לי ערימה מטורפת של כביסה.

אני סיימתי,תיהיו טובים