היום הזה,ערב ראש השנה מאליו נושא אותי אחורה,כל שנה

אני לא יכול להסביר את זה בהגיון

אני מדבר על ראש השנה שלפני מלחמת יום כיפור,הייתי בסיני,מדבר סיני והיה לי רע וקשה ומאוד בודד.

מאוד רציתי לצאת משם ואז אחד ממפקדי אמר לי,תשמע בראש השנה מקבלים רגילה,אני זוכר שהשיחה נערכה כ 3 שבועות לפני ראש השנה ההוא

בשבוע הקרוב אנחנו יוצאים לסדרת חינוך,בשבוע שאחריו יוצאים לנופש בכפר הנופש באשקלון ושבוע לפני ראש השנה יהיה אימון גדוד שבסופו תצאו הבייתה

משוך  עוד קצת כך הקצין.

בסופו של דבר בראש השנה התחילה כוננות והיציאות כמובן בוטלו ,אני זוכר חג עגום עם געגוע גדול ועם רעם שקט של תופי טם טם בגין מלחמה שמתקרבת.

עברו 43 שנה ,אי אפשר בכלל להשוות את הזמנים ואת מצבי האישי לסיטואציה שהייתה אז אבל הוא חבוי בזכרון ולי אין שליטה עליו :-)

אז עברה עוד שנה,לא אעסוק בפוסט הזה בסיכומים,יש חג  ארוך ומייגע  לפנינו,הערב  נחגוג  כל המשפחה אצל אחותה של זוגתי באור יהודה,

מחר צהריים לכל המשפחה אצל דודה ש. וביום שלישי  ניסע לטיול ברמת הגולן עם עצירה אצל בן דודי היקר שגר במושב ברמה.

לכם חברי היקרים,קוראיי,תומכיי,מעודדי נפשי אני מאחל שנה טובה,בריאות טובה וכל מה שאתם מאחלים לעצמכם ולבני ביתכם.

אני סיימתי,אתם טובים אני משתדל