אז אתמול נסענו לאגמון החולה,קיווינו שכל הילדים יבואו.

ערב לפני כולם הבטיחו שיבואו ויתעוררו למרות שיצאו וחזרו מאוחר כנראה.

בפועל 2 הבנים סרבו להתעורר,ורק בתי הבכורה (למרות שישנה פחות מ4 שעות ולמרות שידעה שלא תישן בלילה הבא כי כשחזרנו 

ארזה את מזוודתה כדי להגיע לטיסה שלה לדבלין אירלנד) באה איתנו.

היה כיף גדול איתה,מזמן לא בילינו ביחד והיו צחוקים ודיבורים וזמן איכות שלא קורה לעיתים קרובות.

באמצע הדרך,קצת אחרי שאכלנו ארוחת בוקר ב"קפה קפה" במתחם ג'י על המרפסת ביוקנעם,אמרו בחדשות שהנהלת האתר של אגמון החולה מבקשת לא להגיע כי המקום מפוצץ.

מכיון שכבר היינו בצפון ולא התכוונו לחזור הבייתה ,החלטנו בכל זאת לנסוע ואם לא היו נותנים לנו להכנס היינו נוסעים לשמורה כמה קמ דרומה ומטיילים שם.

אבל כשהגענו כנראה התרוקן קצת ולמרות שסככת המבקרים הייתה מפוצצת מאנשים,הכל הלך די מהר.

האפשרויות לטיול בשטח האגמון הם הליכה ברגל במסלול המסומן,נסיעה על אופניים שהמקום משכיר ונסיעה בקלנוע,טוק טוק אם תרצו.

ללכת ברגל את כל המסלול זה אפשרי כמובן אבל בגלל  שבסביבות 4 אחר הצהריים היינו אמורים להתחיל לחזור,הליכה ברגל לא הייתה באמת אופציה,אופניים זה עבודה קשה מידי והיינו יכולים לדווש עד צאת החמה או הנשמה מה שהיה מגיע קודם:-)

ונשאר טוקטוק.

הטענה היחידה שיש לי למנהלי האתר שלמרות שבאים המוני אנשים הם לא עושים גילוי נאות ולא אומרים שבתקופה הזאת אין ציפורים.

נכון יכולנו לעשות גוגל לפני שיצאנו ולבדוק ולא עשינו,גם יכולנו לקחת צידנית עם אוכל מהבית והעדפנו לאכול בחוץ.

אבל בחייאת אם אתם כבר מחלקים ברושורים עם השמות של הציפרים שיש באגם, כל כך קשה לכתוב ליד שמה של הציפור גם את העונה בה היא עוברת בארץ?

ולא,לא היו ציפורים באגם.

הנוף נהדר,הבריכות מחליפות צבעים והמרחבים קסומים,אבל ציפורים אין

 באחת הבריכות היו 4 שקנאים,נשבע ,ספרתי.

מעל בריכה אחת עפה להקה קטנה של ציפרים בצבע שחור שלא זיהיתי.

ובריכוז של העגורים שמשום מה דורשת הליכה רגלית ארוכה מהשביל היו כ100 עגורים,אולי חלוצים שהמתינו לשאר,אנא עראף

בקיצור אגמון החולה הוא מקום קסום,הייתי שם לפני כמה שנים בעונה כשיש ציפרים וזה הבדל ענק  מהתקופה הזאת שדי שומם.

אתם מקבלים את הטוקטוק לשעה ורבע,צריכים לנהוג במיומנות ובזהירות כדי לתמרן בשביל שיש בו משתמשי דרך נוספים ,לא לדרוס הולכי רגל,רוכבי אופניים ועוד וגם להגיע בזמן כדי להחזיר את הטוקטוק.

בכדי לחזור הבייתה,במקום לצאת מהחולה שמאלה לכביש 90,בחרתי לנסוע ימינה ,כלומר צפונה ולעלות שמאלה אחרי כמה קמ' ולנסוע לכיון מצודת ישע,שם יש אפשרות לנסוע ישר לכיון נהריה דרך סאסע בדרך מתפתלת ויפה אני בחרתי לפנות שמאלה ולנסוע בדרך יפיפיה שעוברת על רכס רמות נפתלי עם נוף קסום לעמק החולה ועוקפת את העיר צפת מימין ולצאת לכביש 85 בואכה כרמיאל

משם דרך צומת אחיהוד לכיון קרית אתא וחיפה ובכביש 2 הבייתה

הדרך קצת יותר ארוכה אבל לנוסע בכביש 90 ואחכ 65 זה משעמם ותמיד יש פקקים אחרי צומת מגידו

הגענו הבייתה בסביבות 7,הילדה ארזה ולפנות בוקר טסה לדבלין באירלנד לשבוע.

הערב אנחנו בבית ומחר על האש הבלתי נמנע בגדרה

אני סיימתי,תיהיו טובים