אתמול בצהריים לפרק זמן די נדיר מבחינתי כהורה,שלושת ילדיי היו באותו זמן בבית והתרחשה פעילות שהרחיבה את הלב

הבן החייל הגיע עם 2 צ'ימידנים לחופשת שחרור

הבת הבכורה התעוררה משנתה הארוכה אחרי שחזרה בבוקר מאירלנד והחלה לפרק את מזוודתה והבן הצעיר הגיע מבית הספר בשעה סבירה

כמו דבורים עמלניות הם ניקו וסידרו כל אחד את חדרו,יצאו ובאו  בעודם מספרים חוויות אחד לשני ולי

וברגע מסויים רציתי לשתף את זוגתי שהייתה בעבודה ושלחתי לה וואטס אפ  שתאר איך הבית התמלא פתאום.

הבן מתכנן לנסוע כמה ימים אחרי שישתחרר מצהל לשבוע לאמסטרדאם כבר סיפרתי,הם שכרו דירה במרכז אמסטרדאם, בפברואר הוא וחבר נוסעים לאפריקה,בתכנון לטפס על הקילימנג'ארו  ואחכ לגלוש בחופי דרום אפריקה וזה לא הטיול הגדול שהוא מתכנן !

מתי אתה מתכוון להתחיל את החיים האמיתיים ? מילמלתי בשקט והוא אמר שזה יקרה אחרי הטיול הגדול למזרח מתישהוא במהלך השנה ואחרי שיחסוך מספיק כסף.

כבר אתמול הלך לחפש עבודה ! אמרתי לו תנוח שבוע בכיף,הרי כסף יש לך.

אמר, צריך עוד ורכב לעבר השקיעה...

חשבתי שבמקום הפרק השלישי בטרילוגיה ,אסכם בתמונות את שרותו אז בואו נתחיל

יום הגיוס-נוב.13

ואז מגיעים הבייתה לחופשה ראשונה

ומביאים המון כביסה

טירונות בבא"ח גבעתי,קציעות,חורף 13-יום הורים

סיום טירונות,מרץ 14 הכותל,ירושלים

אחרי הטירונות ממשיכים לאימון מתקדם בבסיס של הסיירת במשמר הנגב ואפשר לבוא לבקר,אגב זה יפה שאפשר לבקר,רק למה עמדת הביקור נראית כל כך עלובה,תשקיעו קצת בסידור המקום ובסידור של משהו שיגן מהגשם,בכל זאת,אלה הילדים שלנו

ואחרי שהם סיימו במשמר,הם עברו להר קרן, בדרום, במדבר, באזור חולות חלוצה

וגם שם כמובן היינו

ואז אחרי שבועות ארוכים האימון המתקדם מסתיים,במסע אלונקות למוחרקה

ומסע אלונקות מתחיל באשמורת הבוקר הראשונה

וכשמסיימים מקבלים כומתה סגולה

ועוד טקס

ואנחנו התגלגלנו בדרכים...

אחרי  שסיימו את ההכשרה הם יצאו לאימון חורף בנגב

וגם ככה

ואחכ  עולים לתפוס קו  בחרמון,מוצב 105, בשלג

ועוד קצת

בגזרת שכם

והימים עברו ועברו וגם סמלים צריכים כדי לשמור על מורל

וזהו בערך,עברו 3 שנים בכל מקום בארץ ,אנחנו מלאי גאווה על שרות צבאי ותרומה למדינה למרות מה שמנסים להפוך אותה להיות.

ובברכת ,אללה עורב' אסיים