יש לי טסט לאוטו בעוד שבוע וצריך להכין את האוטו. 

אני נמצא בלוד,במוסך כבר מ7:20 בבוקר.

קור כלבים,הכל פתוח כאן ולי התקלקל האבזם של המעיל ואני לא יכול לרכוס אותו.

רק שהמוסך נפתח ב7:30 והפועלים מגיעים ב 8:00,לא ברור לי אם כן למה ביקשו שאבוא חצי שעה מוקדם יותר.

מילא.

רק עכשיו התחילו לטפל באוטו.

אני ברבע האחרון של הספר "פשוטעור",אחרי שכתבתי את הפוסט האחרון,לא המשכתי לקרוא,אולי כדי לתת לדברים שקראתי עד אז לשקוע בתוכי,חוץ מזה יש כל כך הרבה דברים מסיחי מחשבה שלקרוא את הפרק האחרון בספר היה הדבר האחרון שחשבתי עליו.

יש את הענינים עם חמי שמתקדמים די בעצלתיים כי עכשיו עברנו לעניני בירוקרטיה מוניציפלים,רווחה,קופת חולים,ביטוח לאומי  וכל אחד פועל בזמן שלו וכנראה להם יש את הזמן שלהם.

סבלנות זה שם המשחק כאן,לנו יש סבלנות,לחמי פחות ולמחלה כנראה פחות ממנו והיא משפיעה,

נקווה לקבל תשובות ברורות יותר שכוללות מעשים בשבוע הבא.

אח שלי הוא אחד מ 5 מורים שהצטלמו בשנה האחרונה לסדרה אחרי הצלצול שמוקרנת עכשיו בערוץ 10.

שלשום שודר הפרק על ההתמודדות עם הרצחה של שירה בנקי הי"ד שאחי היה מחנך שלה בזמן הרצח.

פרק מאוד מרגש ושלחתי מסרון לאחי שהלוואי שהיו לי מורים כמוהו והוא החזיר לי מסרון שהוא חושב עלי כשהוא נתקל בילדים שמערכת החינוך "שרטה " אותם

על זה עניתי שאצלי היא חרתה בציפרניים סימנים אדומים שגם 50 שנה אחרי מורגשים.

אני לא רוצה לחזור על הסאגה שהייתה לי עם בית הספר,הרבה מילים ודמעות נשפכו ב14 השנים שאני כותב בלוג

אומר רק דבר אחד,אני לא בטוח שלו אבא שלי וסבתא שלי היו מכירים את החוקים או פונים לאנשים הנכונים ולא כפי שסבתא עשתה הפעילה קשרים פוליטים שגרמו למנהל בית הספר שסילק אותי מבית ספר בסוף כיתה י' חודשיים אחרי שאמא שלי מתה להחזיר אותי בתנאי שאשאר כיתה,לזה לא יכולתי להסכים והיום אני חושב שלו אבי וסבתי היו יודעים במדוייק למי לפנות ,הייתי עולה לכיתה יא בבית הספר. 

בדיעבד אני שמח שהמהלך לא יצא לפועל ,כי אני מאמין שמה שקורה צריך לקרות גם אם הוא רע לכאורה,לא התאמתי לבית ספר עיוני,אבא ואמא סרבו להבין את זה וחשבו שמקומו של בן טובים כמוני משכונה טובה למשפחה מפוארת כמו שלנו... מקומו של הבן הבכור בבית ספר תיכון עיוני,זה שהילד דיסקלקול,בעל הפרעת ריכוז וקשב הם לא ידעו כי לא היו אז מנגנונים לאיבחון אבל חשבתי שהורים חשים מה הילד שלהם יכול או לא יכול לעשות ואני קצת חושד שהם התחשבו  במה יגידו השכנים,החברים או המשפחה המורחבת אם ידעו שהילד הבכור במשפחה לומד מכונאות רכב או מכניקה עדינה (מה שזה לא אומר)באורט נביאים לא עלינו,,או שאולי סתם לא הבינו שאני לא מסוגל גם אם אני מאוד רוצה.

אני אומר את הדברים הלא קלים האלה כבר לא בכעס,אבל פרק כמו אתמול מעלה לי את הפיוז וזורק אותי 50 שנה לאחור.

יום שישי,במוסך סיימתי לפני שעתיים בערך,הפסקתי את כתיבת הפוסט באמצע כי זוגתי באה להביא דיסקים לבלמים ושמנים למנוע. המוסך בו טיפלתי הוא מוסך שקשור בקשרי עבודה עם העבודה של זוגתי ומשום כך הוא מסכים לקבל את החלקים הנדרשים לטיפול מהעבודה שלה שמוכרת את הפריטים לזוגתי במחיר עלות והמוסך לוקח כסף רק על העבודה כך שזה מאוד מוזיל את הסכום הכולל של הטיפול וזה משתלם.

אני סיימתי,תיהיו טובים