אני לא בטוח שסיפרתי על התחביב שפיתחתי בשנתיים האחרונות ובשנה הנוכחית המעורבות שלי הלכה וגברה.

זה לא פוסט על כדורגל ולכן אין למי שלא אוהב את הספורט הזה תרוץ לא לקרוא:-)

זה פוסט של אווירה, תרבות, מעורבות הורית ועוד כהנה וכהנה.

כידוע אני אוהד של קבוצת הכדורגל הפועל קטמון ירושלים וחבר בעמותת האוהדים שעושה רבות למען הקהילה,מכיון שאני לא גר בירושלים , מצאתי נישה שבה אני יכול לסייע .

הפעילות הקהילתית נעשית כאמור כולה בירושלים ואין לי אפשרות לנסוע כמה פעמים בשבוע לירושלים.

בסוף העונה של 2015-2016 התחלתי ללכת למשחקי הנוער של הפועל קטמון,המצב של הנוער אז היה די רע מבחינה ספורטיבית,הקבוצה עמדה לרדת לליגה שלישית,אוהדים כמעט ולא הגיעו למשחקים וחשבתי שהנוכחות שלי כאוהד יכולה לעודד אוהדים אחרים להתחיל לבוא לתמוך בשחקנים.

זאת צריך לדעת,הקהל במשחקי ילדים נערים ונוער מורכב בעיקר מהורים. כל הורה בטוח לגמרי שהילד שלו יגדל להיות ליאו מסי והם יושבים ביציע ומחלקים הוראות לילד,הקבועים,אלה שמגיעים לכל משחק מכירים את כל השחקנים בשמותיהם ומחלקים הוראות לכולם,במשחקי ילדים ונוער,יש רק יציע אחד ובצד השני של המגרש עומד מאמן הקבוצה,האוטוריטה המקצועית ומחלק הוראות לחניכים במהלך המשחק,כך יוצא שהמאמן מחלק הוראות לאחד השחקנים וההורה שלו,בדרך כלל האבא צועק הוראות מהצד השני של המגרש ולא תמיד הוראות המאמן ואלה של ההורה הן אותן הוראות,הילד השחקן חייב לשמוע להוראות המאמן כמובן,כי אם לא ימלא את הוראותיו יודח מההרכב ולעיתים המראה ממש מגוחך וליבי עם הילד.

כאמור בעונה שעברה התחלתי ללכת  למשחקי החוץ של הקבוצה,הקבוצה רצה בצמרת וכשלה רגע לפני הסוף ונשארנו באותה ליגה.

העונה הזאת התחיל להיווצר קבוצת תמיכה קטנה של אוהדים שהצלחתי לגייס בעיקר דרך קבוצת הוואטס אפ של אוהדי הקבוצה הבוגרת.

היינו 4,5 אנשים שנסענו באופן קבוע לכל משחקי החוץ של הקבוצה,כלומר לכל המשחקים שלא שוחקו בירושלים,השתדלתי להגיע גם למשחקים בירושלים אבל נאלצתי למנן את נסיעותי. ראשית החלטתי לוותר לגמרי על משחקי הבית של הקבוצה הבוגרת,יש מספיק אוהדים במשחקי הבית,המשחקים משודרים בטלויזיה ויכולתי ללוות הקבוצה הבוגרת בצורה הזאת,נסעתי למשחקי חוץ אבל לא להרבה.

משחקי הקבוצה הבוגרת נערכים ביום שישי אחר הצהריים ולא היה לי נוח היום הזה ושעה שבה התקיימו,אבל משחקי הנוער מתקיימים בשבת בבוקר,בדרך כלל ב11 בבוקר וזה היה נהדר בשבילי. הכבישים די ריקים,השעה נוחה וחוזרים הבייתה בצהריים ואפשר לבלות עם המשפחה אם רוצים.

עוד דבר שיזמתי השנה היא קבוצת וואטס אפ של בעלי תפקידים כאלה ואחרים מכל קבוצות הליגה שמשתתפות בליגה שלנו. המטרה של קבוצת הוואטס אפ הייתה לעדכן בזמן אמת  תוצאות של משחקי הליגה.

הצורך נוצר בגלל העובדה שתוצאות משחקי הליגה הזאת ,הליגה השלישית לנוער מתעדכנים אך ורק באתר ההתאחדות לכדורגל ולמי שאחראי על עידכון התוצאות יש את כל הזמן שבעולם ואם המשחק למשל שוחק בשבת רק ביום רביעי במקרה הטוב עודכנו התוצאות.

אני חשבתי שזה בלתי נסבל וחשבתי שכמו שהטלויזיה והרדיו מעדכנים תוצאות בזמן אמת,אם אגייס נציג אחד שמגיע לכל המשחקים מ14 קבוצות הליגה נוכל להיות מעודכנים ברגע שהמשחקים מתקיימים.

לקח לי 4 חודשים בערך לגייס את כל קבוצות הליגה לקבוצת וואטס אפ הזאת,לא היה קל לעשות את זה,היה צריך להתגבר על החשדנות הטבעית של בעלי התפקידים מקבוצות אחרות אבל ברגע ששלושה ארבעה פונקציונרים הסכימו להכנס לקבוצה הענינים רצו.

קבוצת הוואטס אפ הפכה להיט היסטרי,הכרתי אנשים מקסימים מקבוצות אחרות בליגה וחלקם גם פגשתי במגרש.

בקרב אוהדי הפועל קטמון ואוהדיה בכלל הפכתי למומחה למיקומים של קבוצות הנוער בליגה לתוצאות ותחזיות.

 הפואנטה הייתה פשוטה,לפני כל מחזור ליגה,הבאתי סיכום קצר של המשחקים שנערכים בשבת, מי משחק נגד מי ובאיזה שעות איחלתי לכולם בהצלחה ובאותה שבת דאגתי שאותם אנשים ידווחו על גולים ותוצאות סיום בזמן אמת מן המשחקים השונים,אני דיווחתי  כמובן מהמשחקים שלנו וכשהיו משחקים בירושלים שלא יכולתי להגיע דאגתי שידווחו לי ודיווחתי הלאה בקבוצה וכולם היו מרוצים,

קבעתי מראש כללים כדי שלא יהיו תקלות ואנשים לא יעלבו האחד מהשני

לא מעבירים ביקורת על התנהלות של קבוצות אחרות,לא שמחים לאידה של קבוצה שמפסידה ולא מהללים באוזני כולם קבוצה שמנצחת,מדווחים דיווחים יבשים  כדי לדעת תוצאות,זה הכל. במשך הזמן אחרי שכבר הכרנו אחד את השני התחלנו גם להביע דעות  ולשוחח אבל הכל ברוח טובה.

בד בבד עם  האחריות שלקחתי על קבוצת הוואטס אפ היינו חבורה קטנה ומגובשת של אוהדים 4,5 שהתחלנו לנסוע כאמור לכל משחקי החוץ,הייתי בבאר שבע,בנתיבות,בקרית גת,בקרית מלאכי , ובקרית עקרון בדרום,בבת חפר,ברמת גן,בשכונת מחנה יהודה בפתח תקווה, בהרצליה בחולון וכמובן בירושלים 

היינו כמו חבורת מעודדות שהגיעה לכל מקום,הנהלת הקבוצה ,המאמן והשחקנים כבר הכירו והוקירו את תמיכתנו,בקמפיין שעשינו בקבוצת הוואטס אפ של הקבוצה הבוגרת הבאנו את הנושא של תמיכה בקבוצת הנוער למרכז הבמה ולמשחק  שקבע אם נעלה ליגה ביום ראשון האחרון הצלחנו לגייס כ100 אוהדים שהגיעו למגרש בירושלים.

היינו זקוקים לתיקו במשחק והצלחנו להגיע לתוצאה הזאת ולעלות לליגה השניה.

האושר היה גדול,השחקנים חיבקו אותי והודו לי ולאחרים על התמיכה הלא מובנת מאליה,בפייסבוק ברכו אותי והודו לי בקיצור היה שכר לעמלי.

אגב בקבוצת הוואטס אפ כבר מצטערים שאני עוזב,אני מתכנן ליצור קבוצה כזאת גם בליגה השניה ואני מקווה שיהיה כבר יותר קל הפעם.

הילד עושה בדרום אפריקה את ה garden routh,מי שמכיר ,הסירים החדשים נכנסו לפעולה  והכל דבש.

אני סיימתי,תיהיו טובים