ראשית אומר שלא צפיתי בערוץ הראשון כבר הרבה שנים,אומנם היו שם מפעם לפעם תוכניות מצויינות והיתרון הגדול של הערוץ שאין בו פרסומות אבל זה בכלל לא היה במודעות שלי .

לא ראיתי אתמול את הפינאלה,אבל המעמד בו הם בחרו לשיר את ההמנון הלאומי צרם לי,זה מה שבחרתם לעשות ששעה לפני החליטו מהרגע להרגע להחשיך את המסך?

אני זוכר ימים אחרים לגמרי ברוממה(או איך שהעובדים קראו למקום עבודתם:"הבניין")

עבדתי שם במשך כמה חודשים לפני הרבה שנים,שום דבר מעניין לכתוב עליו הבייתה מעבר לעובדה שלשבת במזנון ולראות את כל הדמויות שבערב כיכבו על המסך עם 100 אחוז רייטינג היה חביב.אבל התקופה הרעה של הערוץ הראשון הייתה כשכבר לא הייתי שם,בשנות ה80 וה90 עובדי הטלויזיה הישראלית לפני עידן ערוץ 2 וערוץ 10 החזיקו את המדינה בביצים,הם התחלקו לועדים,ועד עובדי התאורה ועד הסאונדמנים  ועד בצלמים ועוד כהנה וכהנה וכולם חגגו על שעות נוספות פיקטיביות.

היה ברור שבאיזשהוא שלב חגיגת הבזבוזים תיגמר,אף ממשלה לא הייתה יכולה להרשות לעצמה עובדים עם יד על השאלטר והם עשו בו שימוש וסרבו פעם אחר פעם גם אחרי שקמו ערוצים נוספים להתייעל.

 הטענות שיש לי הם לא נגד עובדי הערוץ שנשארו לעבוד בשנים האחרונות,הם עשו כמיטב יכולתם להחזיק שידורים ברמה גבוהה וגם הצליחו,העניין שמעטים צפו בהם,אגרת הטלויזיה בוטלה והמדיניות של ארדואן,סליחה ביבי ,לא הייתה ברורה מעולם.

בבחירות האחרונות הוא כינה את העובדים חמאסניקים ואחרי שפגש אותם אמר שיש להם זכות קיום וניסה לכאורה להשאיר אותם בחיים,אבל כמובן שלא ממש היה איכפת לו.

אז אתמול אחרי 49 שנות שידור, ביבי הצליח לסגור ערוץ טלויזיה והם עמדו עם דמעות ושרו את התקווה,לו אני במקומם באקט האחרון שיש לי בשידור שעומד למות, לא הייתי עומד ושר את התקווה.

ונתניהו כהרגלו בקודש הכריז שלא ידע ו"גינה" את הסגירה.

ואני ממש לא מאמין שמזיז לו.מביך לחשוב על דרך קבלת ההחלטות של ממשלות ישראל בשנים האחרונות בקשר לשידור הציבורי והאובססיה של נתניהו לשלוט בכל אמצעי התקשורת. אשכרה ארדואן.

נגמרו המילים.

אני סיימתי תיהיו טובים