כשנה עברה מאז התבשר אמיר פרישר גוטמן שמסתבר שאין לו סרטן למרות שהאבחנה הראשונית אמרה שיש לו והוא עבר טיפול כימותראפי לא קל .
את כל התלאות הנפשיות והפיזיות עד לרגע המדהים שהודיעו לו שבעצם 'סליחה טעינו אין לך סרטן' הוא תאר בכתבה מרתקת לפני כמה חודשים במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות.
חצי שנה אחרי שחלה,גיסתי התחילה להרגיש רע,היא עברה בדיקות כאלה ואחרות בנסיון למצוא את הסיבה לתחושות ממנה סבלה בעיקר כאב אוזניים בלתי נסבל ושום דבר לא נמצא עד שהציעו לה לעשות ביופסיה והתוצאה הודיעו לה הרופאים שיש לה סרטן.
כל המשפחה כמובן נלחצה וניסינו למצוא את המקום הכי טוב בארץ שמטפל בסרטן הספציפי שהתגלה אצלה והם החליטו להיות מטופלים בהדסה עין כרם.
באותה תקופה גם מצבו של אבא של זוגתי התחיל להדרדר ואחיה,גיסי,ניסה לתמרן בין תמיכה בזוגתו ובעזרה עם האבא וזה לא היה קל.
אישתו התחילה טיפול כימותראפי,השיער נשר כמובן מצב הרוח היה ירוד,היא קיבלה המון תרופות והייתה מאוד חלשה. כשהסתיים הסבב הראשון של הכימו לקחו בדיקות והודיעו להם שהסרטן נעצר וכרגע אין צורך להמשיך ויודיעו להם מתי לחזור כדי להמשיך.
מהון להון עשו שוב ביופסיה וגם שלחו את הבדיקה לניו יורק כשהתשובה חזרה נאמר לה שהם לא בטוחים שיש לה סרטן אבל מצד שני הם לא יכולים להגדיר מה יש לה.
אתמול התקשרו אליה והודיעו לה שאין לה סרטן ומעולם לא היה.
לצד העובדה שמשפחתה המיידית בעלה וילדיה וגם המורחבת כמובן נשמה לרווחה ,נשאלת השאלה מה קורה כאן? איך קובעים קביעות שיש לאדם סרטן עושים 2 ניתוחים ! להסיר את הגידול לכאורה,נותנים סדרה של כימו שהורגת אותך ובסוף בסוף אומרים סליחה,טעינו,אין לך סרטן יש לך משהו אחר שאנחנו לא יודעים להגדיר אבל זה לא סרטן וזה לא מסכן את חייך.
אז מצד אחד היא וכל המשפחה נושמת כאמור לרווחה ,אבל מי ישלם על הצער , על פחד המוות ,על הכאבים ,על הטיפול הלא נכון ועל הסבל של המשפחה המיידית?
אה? מי?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
