לא יצאתי הקיץ לחופש.

בארגון שאני עובד אני חייב לקחת חופש ואפשר בכל שנה לקחת חופש עד ינואר

רב העובדים לוקחים חופש של שבועיים שלושה בחודשי הקיץ וגם אני כמעט כל שנה עשיתי כך.

מכיון שהשנה הבן הצעיר התגייס בסוף יולי והיינו עסוקים גם בחזרה של הילד האמצעי מאפריקה וגם בגיוס של הבן הצעיר ולא התפנינו לחשוב על חופש.

אבל עכשיו אני מתחיל להרגיש שאני זקוק לחופש ,רק שאין לי תוכניות.

חו"ל לא בא בחשבון כרגע בעיקר כי פג תוקפו של  הפספורט של זוגתי ולא הייתי רוצה לבלות שעות רבות במשרד הפנים כדי לחדש אותו וגם אם נחליט להקדיש יום שלם לחידוש הפספורט עד שהחדש יגיע יקח  זמן.

ורק המחשבה על התהליך גורמת לי לרכז מאמץ למצוא מקום נחמד בארץ.

לזוגתי יש כאמור יום הולדת בעוד 10 ימים ,אני רוצה לקחת אותה לנופש קצר,אבל האמת שנמאס לי מצימרים

אני רוצה פינוק בבית מלון ואני מודע לעובדה שזה יותר יקר,אבל בספטמבר המחירים יורדים.

במהלך השנים שאנחנו מבלים בצימרים "נפלנו" לא פעם על צימרים אללה יוסטור,בין ההבטחות ובין המציאות היו לעיתים פערים שהיו בלתי נסבלים.

תוסיפו את זה לעובדה שחברות שמתווכות בין המזמינים לבתי המלון ולכאורה מקצרות דרך ממש השתלטו על החיפוש בגוגל ולא כותבות את כל הפרטים על מקום הנופש,או  שהאותיות הקטנות שמדברות על תוספות, מוסתרות היטב במלל כל כך רב שלמי יש כח וחשק להתעמק בו.

חברה כזאת אגב ,booking שמה נקנסה השבוע במאות אלפי שקלים על ידי המדינה מכיון  שהצהירה על מחירים והשמיטה את המע"מ.

כך שאתה מסיים חופשה בצימר ומגיע רגע התשלום,אומרים לך בקבלה חביבי,זה לא התשלום המדוייק,צריך להוסיף 16 אחוז.

זה קרה לי פעמיים אני נבוך לספר,בפעם הראשונה לפני שנתיים בחיפה ולפני שנה בצימר בשבי ציון

לא עוד.

ראשית החלטתי לא להשתמש בשרותי האפליקציות מהסוג הזה ואתקשר ישר למקום הנופש,שנית אם אחליט לצאת לצימר זה רק בהמלצתם של אנשים שהיו באותו מקום,

עד שאתה מתארגן על חופש,נוסע רחוק ובסוף זו נפילה כואבת ומתאכזבים,למה אני צריך את זה.

הילדים כבר קנו מתנת יום הולדת לזוגתי (איזה כיף אגב שעכשיו שהם בוגרים ועומדים ברשות עצמם מבחינה כלכלית אתה כבר לא צריך לתת להם כסף שיקנו מהכסף שלך מתנה עבורך)

היא ביקשה וקיבלה מכשיר לעיצוב הבטן שנקרא core trainer לאימון וחיזוק שרירי הבטן ושרירי גב תחתון

המכשיר לא גדול לא תופס מקום רב ועד אתמול נמכר במחיר מבצע ולכן המלצתי לילדים למהר ולקנות אותו למרות שיום ההולדת כאמור רק בעוד 10 ימים.

הבן הצעיר נשאר השבת בצבא.

לדעתי אני כבר יכול לכתוב פוסט איך כמעט נסעתי לקציעות (מרחק שעה ו50 על הווייז לצד אחד) אבל בסוף לא נסעתי.

הפעם הראשונה הייתה ביום הראשון של הטירונות,הבן שכח בבית את משקפיו כזכור ולמרות שהצענו להביא לו הוא הסתדר בסופו של דבר עם עדשות

אחרי שהגיע לחופש ונסע,שכח את השעון בבית,שוב ביודענו כמה שעון חשוב בטירונות לעמידה בלוחות הזמנים,הצענו להביא,הפעם הוא שאל את מפקדו אם נוכל לבוא עד לשער ולתת לו,המפקד  לא הסכים ואמר שהוא יסתדר כבר.

אתמול כל היחידה יצאה להרצאה בצורה מרוכזת ואחכ  נסעו הבייתה ,בני שיצא בשבוע שעבר עם עוד 4 אנשים נשאר השבוע בבסיס,לכולם נלקחו הפלאפונים והוחזרו להם בסוף ההרצאה ומשם המשיכו הבייתה וגם לו משום מה לקחו את הפלאפון אבל המפקד לא חזר לקציעות וגם הטלפון לא.

נו זו כבר גזרה שקשה להכיל אותה,מילא לסגור שבת,אבל בלי טלפון???

אז הסכמנו לעבור אצל המפקד שגר באשדוד,לקחת את המכשיר ולהביא לשער בקציעות אבל  אז הילד אמר שהמפקד שלו מחזיר את המכשיר עם מפקד אחר שמגיע בערב לקציעות ואין צורך שניסע.

על הדרך כדי להיות בטוחים שהמכשיר יחזור הסתמסתי עם המפקד שלו,האמת שבטעות,אבל בשורה התחתונה הוא הבטיח שהילד יקבל את המכשיר.

שלחתי לו הודעה הבוקר אבל הוא עדיין לא ענה לי.

יום שישי,לא יודע מה אבשל היום,קצת נמאס לי לעשות את אותו אוכל כל הזמן וכשאני עושה משהו שהוא קצת אחר הילדים השמרנים שלי בטעמם לא אוכלים.

אתמול גילינו שמפעל שנקרא ,בלדי' באזור התעשיה בבת ים ,מוכרים שם סלטים בוכרים מאוד טעימים,בכלל אני מומחה במציאת מקומות שלכאורה לא נראים מקומות שאמור להיות שם אוכל מעניין

למשל  מקום ברמת אליהו (שכונה ששייכת לראשון)יש חנות של המפעל של סלטי משני,אם תשאלו אותי כתובת ,אני לא יודע אותה,רק יכול לתאר איפה זה נמצא ובאמת,יש שם דברים מענינים טעימים ולא יקרים.

כמובן שכל שוק שתבחרו ללכת אליו תמצאו טעמי גן עדן.

אני עדיין מתכנן סיור בשוק התקווה ובשוק הכרמל בתל אביב שבהם לא ביקרתי הרבה מאוד שנים

וגם לעשות סיבוב אוכל באור יהודה,פעם היו שם כמה מקומות ,ללקלק את האצבעות ולא,אני לא מדבר על אקו מאקו:-)

אגלה לכם שאני שומר  בטלפון כתבות מהסוג של 10 המסעדות הכי טובות בצפון,או מה אפשר לקנות בשוק רמלה  ועוד כהנה וכהנה וכשיש לנו זמן אנחנו נוסעים למקות האלה.

הנה בגליון בלייזר האחרון יש המלצה על מסעדה ביתית עם אוכל מדהים,הבעיה היחידה שהיא לא פתוחה בשבת והבעיה הגדולה יותר שהיא נמצאת בטבריה.

מרחק אגב מעולם לא עצר אותי מלהגיע למקום ששווה לאכול בו ואני מניח שאגיע גם לטבריה.

יאללה,הולך להיפר לקניות אחרונות ואחכ ניסע לבלאדי בבת ים

האמת כל הפוסט הזה בכלל לא היה מתוכנן,שמתי את היד על המקלדת ונתתי לה לרוץ

אני סיימתי,תיהיו טובים