בתוך כל העיסוקים היומיומיים,עבודה,עניני משפחה,השרות של הבן החייל,

קצת הזנחתי את הבריאות שלי.להזכיר שאני חולה במחלה שנקראת סקלרודרמה שבין השאר פוגעת בקצות אצבעות הרגליים והידיים.

אז באשר לפגיעות האלה ,נזהרתי ונשמרתי ומאז 2012 המחלה לא פרצה בצורה שפרצה בעבר וזה מצויין.

אבל מסתבר שפגיעותיה מגוונות ופעם מזמן ראומטולוג שהייתי מטופל אצלו הזהיר אותי מפגיעות אחרות ואני כהרגלי שכחתי מהן.

לא הייתי מטופל טיפול תרופתי ישיר ב5 השנים האחרונות.

אני לוקח תרופות אחרות אבל לא לוקח תרופה שקשורה ישירות למחלה הכרונית הספציפית הזאת.

גם לא הייתי בטיפול אצל ראומטולוג מאז נרפאתי מההתפרצות האחרונה שהשביתה אותי לשנה.

השנה התחלתי לסבול בכאבים בגפיים,בכפות הרגליים ובכפות הידיים ולא קישרתי את הכאב למחלה.

כשהייתי לפני חודש אצל אורטופד כי הכאבים בכפות הרגליים גברו,נפל בצליל גדול אסימון.

האורטופד גרס שהכאבים בגפיים קשורים קשר ישיר לסקלרודרמה,הוא לא ידע להסביר כי זו לא המומחיות שלו אבל אני נזכרתי בדברים שאמר לי הראומטולוג שטיפל בי וקישרתי לדברים שאמר לי.

בשנתיים האחרונות כבר סיפרתי ירדתי 14 קג'. חלק מזה אני זוקף לזכותי,כלומר התחלתי אז לאכול נכון יותר ומאוזן, הפחתתי פחמימות ומתוקים,אבל אני חושד שהירידה במשקל זה לא רק זה,אני חושד שיש מקומות בגוף שבהם איבדתי משקל או אחוזי שומן בגלל המחלה.

לא בדקתי את זה עם רופא עדיין ולא נכנסתי לגוגל לקרוא,בעיקר כי המידע שמוצאים באינטרנט כבר למדתי, על מחלות כאלה ואחרות הוא מידע כללי ובעיקר מפחידים אותך,בצדק לפעמים כדי שתרוץ לראות רופא,אבל לפעמים זה לא רצוי.

אז לא קראתי ואני לא רופא כידוע  ואלה רק מחשבות שלי.

אבל מה שגרם לי להזמין תור לראומטולוג מבחינת הקש ששבר את גב הגמל היו הכאבים בשורש כף היד בשתי הידיים.

אני עובד בעבודה שדורשת ממני לעיתים עמידה ממושכת,ודאי לגילי (65 בדיוק בעוד חודש),אני נדרש לסחוב לעיתים דברים כבדים(אף אחד לא "דורש"ממני כמובן לסחוב,אבל אני לא רוצה לבקש ש"יעשו "בשבילי וממילא הסחיבה היא למרחקים קצרים אבל אני מרגיש אותה.

בקיצור בחודשיים שלושה האחרונים יש לי כאבים בשורש כף היד בשתי הידיים,עד שהתחלתי לפני חודש לחבוש מין תחבושת אלסטית על 2 פרקי כף היד כדי להקל על הכאב.

אבל כשהכאבים לא עברו ורק התגברו התחלתי לברר מתי התור הכי קרוב לראומטולוג ואין תורים קרובים ואפילו הרחקתי לבדוק עד אשקלון בדרום ועד נתניה בצפון.

בסוף החלטתי ללכת באופן פרטי,גם כדי להבין מה קורה לי ומה קשור ממה שכואב לי למחלה ומה לא וגם לקבל תרופות שעוזרות למניעת התופעות האלה.כי די אי אפשר יותר.

אז יש לי תור ביום שלישי הבא.

הביקור יעלה 950 שקל וממנו יוחזר לי 600,האמת שיש לי גם ביטוח בריאות פרטי ואני מתכוון לבדוק האם ההחזר מהביטוח הפרטי גבוה יותר ולהפעיל את אחד מהשניים, אבל האמת שגם אם לא היה החזר הייתי הולך לפרטי כי לחכות לתור ברפואה הציבורית לראומטולוג זה עניין של 4,5 חודשי המתנה ואין לי אותם.

נמאס לי לסבול כאב ולפגוע באיכות חיי

אמרתי לזוגתי שאני רוצה שתבוא איתי כמובן, אבל שאני מבקש ממנה שלא תגיד לי כשאנחנו אצל הרופא שאני לא מטפל בעצמי ואני לא לוקח תרופות ולא עושה מעקב עם לוח זמנים הגיוני. אין צורך שהיא תגיד לי את הדברים האלה,אני יודע אותם וכנראה לא אשתנה,אז אין טעם להטפות המוסר,למרות שברור שהיא צודקת, זה אני וזה הקצב שלי.

אתם יודעים מה,כשהזמנתי את התור שאלו אם אני רוצה לבוא לזמן שהיה להם למחרת היום ואמרתי שאני מעדיף את התור באותו יום בעוד שבוע,כי אני כזה שצריך להתרגל למחשבה שאני הולך לרופא מהסוג הזה . לא יודע למה,אין לי תשובות אבל מתאים לי להתרגל לאט.

ודווקא היום פחתו הכאבים והכאב שהתחיל אתמול בקרסול נעלם לשמחתי היום,זה לא אומר שלא יחזור,אבל בנתיים נהנה מהזמן שלא כואב.

זהו.הבן החייל עדיין בגבעתי,ירד מהפלוגה הלוחמת וממתין לשיבוץ מחדש,כנראה סוג כזה או אחר של תומך לחימה,ביום רביעי הוא יקבל שיבוץ מחדש ויבוא לציון גואל:-)

אני סיימתי,תיהיו טובים