יש כאן צבר של ענינים שלא הספקתי לכתוב עליהם

וזו הזדמנות טובה עם הקפה השני של הבוקר ולפני שאני יוצא לקנייה הרגילה של יום שישי

במכולת השכונתית האהובה שלנו (כי להיפר כבר כתבתי עשינו לנו מנהג ללכת כל יום רביעי),השלמות הכרחיות אני קורא לזה ,אני גם צריך למצוא שמן קוקוס שחלק מבני משפחתי התמכרו

אליו לאחרונה ואם אין במכולת אצטרך לנדוד למחוזות רחוקים יותר ולא ממש בא לי כי אני צריך לבשל,במהלך הבוקר

כי יש משחק של קטמון ברמלה ומזג האוויר מאיר פנים ולכן אנצל את זה ואלך למשחק(אני מקבל גם כרטיס חינם מחבר  למשחק אבל את זה אני אומר רק כדי להשוויץ בקשריי ובשום אופן לא לומר שלו לא הייתי מקבל כרטיס (חשבתם,תודו...) לא הייתי הולך ולא היא!

אז אחרי ההקדמה הארוכה הזאת אספר שהייתי אתמול בערב בארוע.

הלכתי לבד,בלי זוגתי,זו המדיניות שלנו כשמדובר בארועים של העבודה,כל אחד הולך בגפו,אין צורך ללכת בזוג למקום שאני או היא לא מכירים חלק מהאנשים.מיותר וגם חבל על הכסף.

לחבר לעבודה נולד בן,את הברית הוא עשה בחוג המשפחה אבל מכיון שזה בן בכור  הוא רצה לעשות ארוע גדול יותר לחברים.

הארוע התרחש במלון אוויה ביהוד

פעם לפני שנים מלון אוויה שימש את צוותי האוויר הזרים שהיו עושים לילה בארץ ומכיון שהמלון קרוב לשדה התעופה,היה מן הסתם נוח להלין אותם שם

אני לא יודע אם זה המצב היום וזה פחות חשוב

בקיצור שם היה הארוע

היה חביב ונחמד לפגוש אנשים מהעבודה מחוץ לעבודה

אבל חוזקה של המוזיקה  באולם היה בלתי נסבל עבורי,אי אפשר היה לשוחח בכלל,עוצמת המוזיקה וקוטנו היחסי של האולם יצר מצב מטורף

שבאיזשהו שלב  קמנו כמה חברים ופשוט יצאנו מהאולם ללכת הבייתה כי אי אפשר היה יותר.

כשיצאתי כאבו לי האוזניים והראש מרב הרעש.

טוב שלפחות הארוע היה קרוב לבית שלי

ועכשיו לנושא שלשמו התכנסתי

היישוב בו אני גר סובל לאחרונה ממכה של יתושים,כנראה ממקורות של מים עומדים שלא התייבשו,המועצה מודעת למפגע והיא משתדלת לעשות ככל יכולתה אבל כנראה זה לא מספיק.

בדף הפייסבוק של היישוב יש זעקה קבועה, אנשים מעלים צילומים של ילדיהם העקוצים,שופכים מררתם על המועצה וראשיה,מזכירים מפגעים נוספים על הדרך כמו חוסר בחנייה  לעומת תוספת האוכלוסיה ביישוב אם בתוספות בניה למגדל משרדים שהוקם ביישוב ואם  תוספות בנייה בתוך היישוב.

אז יש מפגע של יתושים וברחשים ועוד כל מיני כאלה.

לנו באופן אישי יש רשתות על החלונות וחשבנו שאנחנו מוגנים מהמפגע.

עד שבתי היקרה החלה להתלונן שהיא עקוצה ומגרד לה בכל הגוף.

בהתחלה השתדלנו לשים לב לא לפתוח את הרשתות גם במעט שהיינו פותחים ,אחכ כשהמפגע לא עבר מאליו,הבאנו  ריסוס.

ריססנו את כל הבית בהדברה ירוקה צריך לומר וחשבנו שהגענו למנוחה ולנחלה

אבל הילדה המשיכה להתלונן והלכה לרופא עור.

זה  מצא שהיא נדבקה  בסוג של עש שאני לא זוכר את שמו,הוא נתן לה משחה שהיא צריכה למרוח במשך שבועיים רצופים על כל גופה כולל איזה כדור שהיא צריכה לקחת והורה לה לכבס כל יום ! במשך שבועיים את כלי המיטה שלה ואת הבגדים שהיא לובשת.

טוב ברור לכם מי הסובל מכל הקטע הזה

אני המכבס היחיד בבית וככה מיום רביעי לפני שבוע אני מכבס יום יום את כל כלי המיטה שלה ואת הבגדים וזה חוץ מהכביסה הרגילה שלנו!

בהתחלה התמרמרתי על המטלה ואמרתי לזוגתי שכמו שחולה הולך לרופא כדי לקבל דעה שנייה על מחלתו,כך הילדה צריכה ללכת לקבל דעה שניה,אולי הרופא השני יגיד שצריך לכבס רק שבוע את כל הכביסה הזאת?

זוגתי הטובה אמרה שהיא קראה באינטרנט את מה שהרופא אמר לילדה נו,ואם גם באינטרנט הקדוש כתוב,אז מי אני הקטן שאתווכח עם דברי אלוהים חיים

וכך שונו סדרי עולם,יש לי טבלת יאוש שאני מסמן בה את הימים העוברים,כעונש אני לא מוסיף מרכך.. רק אבקת כביסה וככה  עברו כבר 8 ימים מהעונש ונשארו עוד 6 ימים.

תאמרו למה אתה,למה היא לא מכבסת

טוב,ראשית היא עובדת שעות ארוכות,משמרות יום ומשמרות לילה והיא גם אם הייתה יודעת להפעיל את מכונת הכביסה והמייבש לא הייתה מתגברת על הכמויות.

אני מיומן,ויש לי יותר זמן פנוי ממנה וחוץ מזה אחרי שההלם הראשון עבר אני מתקתק  את המטלה במהירות וביעילות וזהו,נסיים את זה וזהו

יום שישי,הבן הצעיר יבוא מהצבא

נעשה לו פסטה עם שמנת מתוקה,מעבר לזה אני מתכוון לעשות טורטיות עם בשר טחון בתנור ואם אספיק גם גונדי במרק.

קטמון כאמור משחקת ברמלה נגד מרמורק,בשבוע שעבר ניצחנו את כפר סבא החזקה ואנחנו בפורמה טובה ובמוראל גבוה שאני מקווה שיבוא לידי ביטוי בנצחון היום.

חוץ מזה החיים דבש,יש שמש בחוץ והכל די סבבה אגוזים

לכבוד  דצמבר שנכנס,אני רוצה לצ'פר אתכם בשיר מתוק ששמו "דצמבר" ששרות דפנה ארמוני ומזי כהן

למילים של נתן אלתרמן וללחן של משה וילנסקי

 הנה המילים של השיר זה

ריח ים ורוח סתיו

ומיץ של תפוחי זהב

ומין סגריר מתוק חמוץ

מושך מבית אלי חוץ.

ללכת לכת ולנשום

אויר שקיעות כחול אדום

ללכת לכת ולנשום

אויר שקיעות כחול אדום.

אויר שקיעות, ניחוח דק,

הגשם זה עתה נפסק.

עלה ושוט והסתכל

עד מה יפה היא התבל.

עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.

הפנסים חוורי פנים,
כחולות עיני העננים

ומשהו מוזר כזה
לוחץ דומם על החזה,

לוחץ, קורע ודורש,

הלב רוצה להתעטש.

לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.

אויר שקיעות, ניחוח דק..

 דצמבר חודש מקוטר

ריחות תפוח ומטר,

אתה נותן כוחות גנוזים

להרוגי התמוזים,

אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.

אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.

אויר שקיעות, ניחוח דק... 

הכותרת היא כמובן שורה נפלאה מהשיר שכתב כאמור אלתרמן ואף אחד לא כותב כמוהו

אני סיימתי,תיהיו טובים