בשבועות האחרונים התפשט כאש בשדה קוצים בפייסבוק הטראנד שכותרתו זכרונות ילדות מעיר ילדותכם,שלי ספציפית הייתה כזכור העיר ירושלים ובאדיבותה של נגה יקירתי שמצאה עבורי קישור, הצטרפתי.

מכיון שירושלים היא עיר גדולה נמצאים בדף הספציפי של "זכרונות ילדות מירושלים" אלפי אנשים,שום דבר לא ממוקד שם וכל אחד יכול לעלות כל נושא שמתחשק לו וכולם מגיבים עליו,מדובר בעיקר בהתמקדות בזכרון כמו, מי זוכר מה זה סטנגה,או מי שחה בבריכת ירושלים וכו'

לא הייתה חלוקה לשכונות שכל כך אופייניות לירושלים ,לו הייתה כזאת והגולשים היו מתקבצים בתת קבוצות לפי שכונות,היה יכול להיות הרבה יותר קל וודאי פחות מציף.

לקח לי בדיוק שעתיים להבין את הפואנטה ולנוס משם.

השארתי מאחורי תגובה ב2 נושאים שרציתי להגיב אליהם ואחרי שעזבתי את הקבוצה קיבלתי התראות על מאות כניסות עוד ימים רבים עד שהבנתי שאפשר וצריך לסגור את ההתראות ועשיתי זאת והארץ שקטה:-)

אבל אני רוצה לספר לכם על הפלפל הכי טוב בעיר,בירושלים של שנות ה60.

גרנו בבית הכרם וירושלמים מבית הכרם היו "יורדים העירה",זה שבעיקר היו עליות בדרכנו זה היה שולי.

אבל היינו ילדים בני 12,13,היינו חברים בתנועה המאוחדת שקן מרכז שלה בירושלים היה במרכז העיר ולצורך הגעה לפעולה בתנועה היינו צריכים לקחת אוטובוס.

אוטובוס מספר 1 של חברת המקשר היה יוצא מבית הכרם,אוטובוס ישן כמובן שהמנוע שלו היה ממש מאחורי הנהג ואנחנו אהבנו לעמוד ליד המנוע שעשה כמובן רעש גדול. נהג האוטובוס היה אבא של גורי שהיה בכיתה מעלי ואחכ נפצע בקרב בחווה הסינית במלחמת יום כיפור.

על האוטובוס היינו נוסעים עד לכיכר ציון שם היינו יורדים עוברים את רחוב יפו לצד השני נכנסים ברח לונץ לדעתי היכן שעמדו המוניות לתל אביב וברח' הראשון פונים שמאלה,אני לא בטוח איך קראו לרחוב, אבל הקן של התנועה שכן בבית אנה טיכו שבעלה רופא העיניים המפורסם דר טיכו (ששייקה אופיר ביטא את שמו דר טיכון,כיכב באותם ימים במערכונים של שבת בבוקר ברדיו.

אנה טיכו הייתה כמובן ציירת ירושלמית מפורסמת ואין לי מושג אם שם הייתה האטלייה שלה,או ששם היא ובעלה התגוררו בעבר ולימים הושכר לשמש את התנועה המאוחדת כמקום התכנסות.

)שמע חבר צועק לי מישהו מיציע הקוראים,אמרת הפלפל הכי טוב בעיר,מה הבלבולי מוח האלה על תנועה וציורים,תיכף תיהיה לי כמו מניפה ותשכיב כאן ציור של הטיכו הזאת,מה קורה עם הפלפל...צודק אני אומר לו,נסחפתי אבל איך שמסתיימת הפעולה אנחנו הולכים לאכול מנה פלאפל ,אז תתאזר עוד קצת בסבלנות..יאללה בסדר כך הוא ופניו מתכרכמות והוא ממשיך לרטון מתחת לשפמו)

אז כשהפעולה הסתיימה  היינו הולכים לאוטובוס מספר 1 כדי לחזור לבית הכרם אבל במקום לעלות בתחנה בכיכר ציון הארכנו את הדרך והלכנו קודם לאכול פלאפל.

המשולש הירושלמי הידוע שמנה את הרחובות יפו קינג ג'ורג' ובן יהודה היה משופע כבר אז בבתי קפה לרב שלהם צריך להקדיש פוסט נפרד ומקומות לאכול שהם לא פלאפל. והיה גם פלאפל.

אני הכי אהבתי ללכת לפלפל דליה ששכן כ20 מטר לתוך קינג ג'ורג מהפינה של רח יפו. המהדרין היו עולים בקינג גורג עד פלפל מרבד הקסמים ששכן ליד הקן של השומר הצעיר(שהיה ידוע שיש לו תחת חום בהיר אם לא איכפת לכם:-)

והכי מהדרין היו עולים בצד השני של קינג גורג' פונים ימינה באגריפס ושם מול קולנוע עדן מנוחתו עדן היו 2 דוכני פלאפל מאוד טעימים,אחכ בפוסעינו בולסים את המנות שקנינו היינו נפגשים כולנו בתחנה של קו 1 מול הבית של דן בירון ושרי רז במעלה רח יפו לכיון שוק מחנה יודה ונוסעים כל אחד לביתו.

ציור מהאוסף של הציירת אנה טיכו (כמנהג כמו מניפה היקרה)

מה היה הפלפל הכי טוב שלכם?

אני סיימתי,תיהיו טובים.