כשיצאנו בצהריים מבית הכנסת התחיל ברד

מכיון שיצאנו מיציאה אחרת לא ידענו איפה אנחנו ביחס להיכן שהחנינו את האוטו ולקח כמה דקות טובות להתאפס ולהבין

שיש מרחק לא קטן כדי להגיע לאוטו

פתחנו מטריות והתחלנו ללכת מהר,הברד והגשם התגברו ואנחנו התחלנו ממש להרטב ורגע לפני שנכנסנו לאוטו נשברה לי המטריה.

אתמול היינו בשבת חתן של הבן של אחותי

יש לי 5 אחים ואחיות,אחות אחת גרה בניו יורק ואמורה להגיע ליום הולדת ה70 של סבתא נ.

ומן הסתם לא הייתה יכולה להקדים את בואה

אבל מתוך חמשת האחים והאחיות האחרים,רק זוגתי ואני הגענו לשבת חתן.

זה הילד הראשון שמתחתן במשפחה שלנו,לא ממש משנה הגיל כרגע,הוא לא הכי גדול מהילדים ולא משנה העובדה שהבחור דתי ולכן מיהר להתחתן

העובדה שהוא הראשון וכל אחד מהאחים מצא סיבה למה הוא לא יכול להגיע לשבת  הזאת

תאמרו כולם היו באירוסין שזה מנהג שרחוק מאיתנו ובכל זאת באנו,כולם היו בחתונה כמובן ולכן אולי חשבו שבתרבות שלנו החגיגה הזאת פחות חשובה ואפשר להבין את זה.

אני וזוגתי חשבנו אחרת.

אני מספר את זה לא על מנת לקבל צל"ש אלא כדי לומר שאנחנו צריכים לכבד את תרבותם ומנהגיהם של אחרים גם אם זה פחות נוח לנו.

אני הרגשתי שהמשפחה הייתה חסרה לה,אני מניח שגם היא וכולם כמובן דיברו איתה מראש וזו לא הייתה הברזה מכוונת.

כשאני מגיע לבית כנסת אני תמיד מרגיש זר,אני לא מכיר את התפילות,אף פעם אני לא מצליח לעקוב איפה קוראים,אני לא יודע מתי לשבת ומתי לעמוד

בקיצור,נטע זר

אבל אתמול היה די נעים

האח של גיסי נצמד אלי מההתחלה,הראה לי איך כורכים בצורה נוחה את הטלית

עמד לידי כל זמן התפילה וראה שאני לא הולך לאיבוד בסידור

הפרשה שנקראה השבת הייתה פרשת תרומה (או תרומות יסלחו לי מי שמדקדק בקטנות)ומכיון שכבר עקבתי אחרי הכתוב גיליתי גם עניין במה שנאמר

הפרשה מדברת על הקמת המשכן ולהפתעתי האל מדריך את מי שמדריך איך לבנות אותו

יש בפרשה תאור מדוייק של בניית המשכן,כאילו אדריכל יושב ומשרטט תוכנית והתוכנית מאוד מדוייקת ואין לסטות ממנה כי האדריכל הוא האל וכולנו יודעים שאם סוטים מדרכו של האל ,חרון אפו מכה בנו אללה יוסטור

השאלה היחידה שניקרה בי כל זמן קריאת הפרשה,למה בשם שמיים האל מדייק כל כך בפרטים,למה חשוב לו כל כך שהמשכן יבנה כפי רצונו ולא אחרת

ואיך בני ישראל יתארגנו להשיג את כל הפריטים הדרושים לבניה,בסוף בסוף זה עולה המון כסף ובני ישראל לא ממש היו  משופעים בו.

כשהסתיימה הקריאה בתורה נעלמו לי השאלות :-)

מצחיק שבסוף התפילה גילינו זוגתי ואני שאשתו של אותו אח של גיסי עשתה אותו דבר עם זוגתי

כאילו נדברו מראש לסייע למי שאינו בקי בתהליך

יש יופי בסוג הקהילה הזאת שמתכנסת כל שבת בבית הכנסת לתפילה

ואפשר וצריך ללמוד מהם

בחוץ ירד גשם מטורף ובלב  היה חמים ונעים

אחכ הפסיק הגשם ויצאנו  לנשנש קצת דג מלוח ולקרדה וקיגל וחמין שאליו הוזמנו באי בית הכנסת

ואחרי הנשנוש הזה עברנו לחדר בבית כנסת סמוך ל"סעודה השניה "כך נקראת ארוחת הצהריים של שבת

כמובן שלפני שמתחילים לאכול אומרים דבר תורה ומתפללים וזה חביב כמשהו חד פעמי

ואחכ אכלנו ונפרדנו מהמשפחה שהגדולה שבה אחותי כאם החתן הייתה במיעוט.

ירד ברד בדרך לאוטו ונשברה לי המטריה..

אני מקווה שבחתונה הבאה של מי מהילדים של המשפחה יבואו כולם ויהיו איתנו בכל הטקסים אם יהיו

אף אחד לא צריך להרגיש לבד ביום כזה גם אם זה רק טקס קטן ופחות נחשב

אני סיימתי,תיהיו טובים