יואל גוטליב הגיע לרחוב שלנו בתחילת שנות ה60 מקיבוץ שדות ים,

יתום מאב עם אמא שמצאה עבודה במשרד החוץ בירושלים.

היו המון ילדים ברחוב שלנו ויואל ואמו עם הכלב נימו ,גרו ברבי בנימין 6 בבית  קרקע ישן עם חצר גדולה ועצים סביב הבית.

יואל היה ילד פרחים לפני שידענו מה זה בכלל.

תמיד יחף בקיץ ,עם מכנסיים קצרים שהכיסים שלהם משתלשלים מעבר לסוף המכנסיים.

מהר מאוד הוא התבלט בינינו ,הוא הפך אלוף השכונה בגולות(ג'ולים),שחקן כדורגל מצויין,ירד בירידה של רחוב החלוץ על סקטים ללא פחד והיה נחמד לכל הילדים בשכונה.

כשעלינו הבייתה בין 2 ל 4 יואל היה נשאר בחוץ כי אמו עבדה ולא היה מי שיבקש ממנו להכנס הבייתה.לא פעם הוא הוזמן אלינו הבייתה לארוחת ערב ואז הייתי מאוד גאה שיואל,מלך השכונה הסכים לבוא אלי.

ב69 עזבנו את הרחוב ועברנו לרחוב אחר בבית הכרם והקשר התרופף,ידעתי שסיים את בית הספר היסודי הלך ללמוד בבוייר ואחכ התגייס לשריון.

בערבו של יום ה21 באוקטובר 73 כמעט בסוף המלחמה יואל גוטליב נהרג.

רק השבוע אגב נודע לי שחבר משותף נוסף שלנו מהשכונה,אביחי (שאחרי נפילתו הקימו הוריו את קרן אבי חי) שגר ברבי בנימין 5 ,10 מטרים מהבית של יואל ,נהרג במלחמת יום הכיפורים בסיני יומיים אחרי יואל.חבר שלישי עמיר וייס שגר בשכונה ברבי בנימין 10 נהרג במרדף אחרי מחבלים ב83  על גבול לבנון.צרוף מקרים מצמרר

יום קשה היום,הכי קשה ולזכר שלושת חברי אני רוצה לצרף שיר.

השיר של אייל גולן צליל מיתר בביצועו של אביב גפן.

יהיה זכרם של כל הנופלים ברוך.