ביום הזכרון כתבתי את הפוסט הזה לזכרו של חברי מילדות יואל גוטליב שנפל במלחמת יום כיפור.

בתגובה אחרונה לפוסט הזה,כתבה לי "גם אמא" יקירתי (שלו היה לה בלוג הייתי עושה אליו קישור אבל אין לה,כלומר יש לה, אבל היא הפסיקה לכתוב לפני כמה שנים..) שביום הזכרון בערב היא ראתה סרט בערוץ 11 שנקרא "הגוטליב האחרון",סרט שנעשה על יואל גוטליב חבר הילדות שלי.

מצאתי את הסרט באינטרנט וצפיתי בו בשלוק אחד.

אספר בקיצור שהסרט נעשה כי משפחת גוטליב,יואל שנהרג במלחמת יום הכיפורים ואימו חוה שנפטרה מן הסתם משברון לב כמה שנים אחכ היו האחרונים למשפחה הזאת בארץ.

הסרט מספר על 3 חברים של יואל שלמדו איתו בתיכון וב40 שנה האחרונות לקחו על עצמם משימה לעלות לקברו ביום הזכרון להדליק נר ולומר קדיש

ובפעם האחרונה לפני שנה שעלו לקבר מצאו פתק על הקבר מאחד יואל בן שושן שמבקש ממי שעולה לקברו של יואל גוטליב להתקשר אליו.

הבחורים התקשרו לבן שושן ונפגשו איתו והסתבר שאביו של בן שושן היה נהג טנק במלחמת יום כיפור,החליף כמה טנקים במהלך המלחמה ולקראת סיומה כשחלק מהיחידות עברו לצד המערבי של תעלת סואץ ציוותו את בן שושן האבא להיות נהג טנק  של אחד הטנקים ביחידה החדשה ,הוא נכנס לטנק ואז הגיע מפקד הטנק שהציג עצמו בשם יואל גוטליב.

אחרי חצי שעה החלה הפגזה,הטנק קיבל פגיעה ישירה גוטליב נהרג ובן שושן האבא שראה את גוטליב ההרוג נדר נדר שאם יצא בחיים מהמלחמה הזאת יקרא לבן שאם יוולד לו ,על שמו של יואל גוטליב אותו הכיר במשך חצי שעה בלבד.

יואל בן שושן הבן שנולד וגדל ,רצה לדעת מי היה יואל גוטליב שעל שמו נקרא ולכן השאיר את הפתק על הקבר.

הסיפור הפנטסטי והלא יאמן הזה מתחיל כשחוה אימו של יואל עולה בסוף שנות ה40 של המאה שעברה לארץ מצרפת ומתיישבת עם חבורה של צעירים צרפתים בקיבוץ שדות ים.

בתחילת שנות ה50 היא נכנסת להריון מקשר מיקרי שהיה לה ומחליטה להמשיך את ההריון.

בקיבוץ לא רואים בעין יפה את התופעה הלא מוכרת הזאת ומפצירים בה לחזור למשפחתה בצרפת,ללדת את התינוק ואם תחליט לחזור היא מוזמנת בחזרה לקיבוץ שדות ים.

וכך אכן היה,חווה ילדה את יואל בשנת 51 בצרפת חזרה לארץ ואחרי כמה שנים בקיבוץ החליטה לעזוב ולעבור לירושלים.

יואל ואימו הגיעו כאמור לרושלים שם הכרתי אותו בתחילת שנות ה60,

בסרט מסתבר אגב שאימו של גוטליב היא נכדתו של הצייר המפורסם מאוריציו גוטליב שתמונתו המפורסמת יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום כיפור,מחברת אותו בצורה מוזרה למותו של נינו יואל במלחמת יום הכיפורים בהיותו בן 23, מאוריציו גוטליב התאבד בגיל 23וזהו צרוף מיקרים מצמרר.

יואל נחן בכשרון ציור נדיר מעידים עליו חבריו מתקופות מאוחרות יותר,עזבונו המועט בהם ציורים נמצאים חלק אצל חברתו הראשונה הסופרת שפרה הורן שלקחה חלק במאמץ להוסיף עליו פרטים בסרט וחלק אחר מציוריו נמצאים בבית ספר בוייר במגירה של מזכירות בית הספר.

יואל מסתבר הלך ללמוד בסוף שרותו הסדיר ב1972 ארכיטקטורה בטכניון בחיפה והצטיין בלימודיו למרות שחבריו מעידים שלא היה הופך להיות ארכיטקט לו היה חי והיה פונה לתחום שכה אהב הציור

הסיפור הפנטסטי הזה מסתיים בנתיים בנקודה שיצרתי קשר עם אחד משלושת חבריו שיזמו את הסרט על גוטליב,מסתבר בכלל ששלושתם חברים של  מישהי שלמדה איתי בכיתה בתיכון והוא הזמין אותי לבוא איתם בשנה הבאה  לעלות איתם לקברו של יואל ביום הזכרון הבא.

בעקבות הסרט המרגש והפרסום בדף הפייסבוק של החברים  נאספו עוד ועוד אנשים שהכירו את יואל מתקופות כאלה ואחרות בחייו וכבר ביום הזכרון הזה נאסף מניין ויותר של אנשים שזכרו ואהבו את יואל.

מגיע לו שלא ישכח,הוא היה ילד מופלא וגדל להיות בחור מצויין

זו התמונה הכי מפורסמת של הצייר מאוריציו גוטליב

אני סיימתי,תיהיו טובים