לפני כמה שבועות הציע הארגון בו עובדת זוגתי לעובדיו לצאת לנופש מטעמו.זה קורה כל שנה אבל בניגוד לארגון בו אני עובד שהנופש מסובסד על ידי מקום העבודה,כאן ההצעה הייתה שהעובד לא משלם ובן או בת הזוג משלמים.

יש 15 מחזורים לבחירה,שההתחלה בסוף מאי.

מדובר על סוף שבוע ארוך מחמישי עד ראשון או משישי עד שני

במלון 5 כוכבים,חצי פנסיון וזה כולל 2 סיורים בעיר או בסביבה לבחירה.

מדובר על העיר באטומי,בגאורגיה,על חוף הים השחור.

תשמעו,מביך לומר את זה,אבל אני לא הייתי בחו"ל 28 שנה,(או במילים עשרים ושמונה)

הפעם האחרונה שהייתי בחו"ל הייתה ב1990 בפריז ובריביירה בניס.

לפני זה נסעתי די הרבה ואחכ נישאתי ונולדו לי ילדיי ותמיד היו דברים אחרים לעשות עם הכסף ובאיזשהו שלב כבר לא ממש בער לי לנסוע.

האמת שהייתי פחות בעד לנסוע לסוף שבוע לחו"ל,זה מבאס כי זה עובר מהר והתחושה שאתה מוציא הרבה כסף יחסית לזמן הקצר שאתה שוהה בחו"ל והעדפתי לנסוע בארץ.

כאן זה שונה בעובדה שבת הזוג לא משלמת ורק אני משלם וכי באמת הגיע הזמן לעשות סוויץ' ופשוט להנות מהאפשרות גם מה שנופש בארץ לעיתים יוצא יקר יותר.

כאן רק אני משלם 438 דולר על הטיסה המלון והסיורים לבחירה וזה נראה לנו כדאי וחבל לפספס.

חידשתי השנה את הפספורט שלי אחרי שלא עשיתי בו כאמור שימוש כל כך הרבה שנים וזוגתי הייתה בחו"ל בפעם האחרונה לפני 12 שנה.

כשבדקנו את הפספורט שלה התברר שהוא לא בתוקף.

נו אז צריך לשנס מותניים ולעשות חדש,אפשר לשלם על חידוש באינטרנט אבל כל השאר זה עבודת רגליים.

אמרו לנו שכדאי להזמין תור לחידוש פספורט באינטרנט,אבל בכל ערי הסביבה שבהם בדקתי אין תורים עד סוף מאי והנסיעה ב8 ביוני ומי יתקע לידי שהיא תקבל את הפספורט החדש בזמן?

הערכתי שבערים קטנות בפריפריה היכן שיש סניף של משרד הפנים יתאפשר להכנס בלי להזמין תור באינטרנט

וקבענו שהיא תצא היום בשעה 14:00 מהעבודה ותיסע למשרד הפנים ברמלה,שם הארגון בו היא עובדת נמצא.

לפני רבע שעה התקשרתי בלב הולם לבדוק אם הצליחה להכנס ואכן היא הצליחה וקיבלה מספר והיא תחדש היום  את הפספורט!

זה נשמע אולי טריוויאלי ובנאלי הקטע הזה,אבל שום דבר לא פשוט כשמדובר במשרד ממשלתי כמו משרד הפנים או משרד הרישוי וזה שהיא יושבת שם וממתינה לתורה כבר עשינו חצי דרך לגאורגיה:-)

אגב חבר שחזר מבאטומי ביום ראשון (אתמול) מספר שהמקום מקסים, זול, אוכל רחוב מצויין והמלון מפנק

לא צריך יותר מזה.

בלי קשר:

בפוסט הקודם כתבתי על יואל גוטליב ז"ל שהיה חברי מילדות ועל הסרט שהתחקה על עקבותיו מהרגע שהגיע לארץ עד נהרג

כתבתי שבסרט התברר שסבו של יואל היה הצייר מאוריציו גוטליב.

טעיתי,מאוריציו גוטליב היה דודו,סבו היה לאופלד גוטליב צייר מפורסם אף  הוא שהשתייך לקבוצה שנקראה אסכולת פריז.בעקבות הסרט  וההתרגשות שהוא עורר קובצו כל האנשים שהכירו את יואל לקבוצת וואטס אפ שמונה לערך 50 איש  והמטרה לעשות משהו לזכרו של איש אהוב וכמובן ביום הזכרון לעשות לו אזכרה לה היה ראוי כל השנים.

אני סיימתי,תיהיו טובים