פרולוג:

ודאי סיפרתי שהסבים והסבתות שלי נולדו ברוסיה ועלו לארץ בתחילת המאה העשרים.

סבתא ט. התל אביבית אמא של אמא הייתה רופאה,סיימה את לימודיה לפני שעלתה לארץ, ובארץ הגיעה לדרגות הכי גבוהות

שרופא יכול להגיע במסגרות שהיא עבדה בהן.

כל הילדות שלי שמעתי סיפורים על משפחתה שנשארה ברוסיה

כמה היא מתגעגעת וכמה הייתה רוצה לראותם

הימים נזכיר ,שנות ה60 ,ברית המועצות היא ממלכת הרשע שלא מאפשרת ליהודים לעלות ארצה ומקמצת מאוד במתן אישורים לביקורים אצלה

אני זוכר שהיה אסור כמעט לדבר בבית של סבא וסבתא על רוסיה ולעלות על הדעת אפשרות לבקר בה

סבתא פחדה ויותר חשוב המשפחה שלה מאוד חששה וממש אסרה עליה להיות איתם בקשר

וסבתא כיבדה את בקשתם למרות שודאי מאוד התגעגעה ורצתה להתעדכן על חייהם.

אני כותב את זה כי באיזשהו אופן בשנים האחרונות נסגר מעגל שהתחיל לפני הרבה שנים.

אני זוכר שבמסגרת עבודתה מתישהו בשנות ה60 הוזמנה סבתא לכנס של רופאים במוסקבה ואני זוכר כילד התרגשות גדולה מצידה וגם החשש הידוע שליווה אותה

אני זוכר שסבתא לקחה איתה במזוודה ציוד בסיסי  שידעה שחסר למשפחה שלה שחיה שם .

היום אני יודע שנפגשה עם אחיה האהוב פעם או פעמיים במהלך הביקור,ברח צדדי וחשוך והצליחה להעביר את הדברים שהביאה איתה ולקבל מידע על משפחתה.

לא הבנתי כילד את חשיבות הביקור ההוא,היום אני מבין שהיה חשוב מאין כמוהו ואיזה סיכון לקחו 2 הצדדים כשיצרו קשר ונפגשו.

בשנות ה80 עוד לפני שברית המועצות התפרקה,דוד שלי שהיה במאי סרטים ידוע נסע לפסטיבל סרטים במוסקבה שאורגן על ידי  ארגון של יהודים מסן פרנסיסקו

כמובן שהוא לקח על עצמו לנסות ליצור קשר עם מי מהמשפחה שחי בעת ההיא במוסקבה

והוא מספר את קורות החיפוש הזה במילותיו שלו כפי שהובאו במסגרת סגירת המעגל שהתרחשה השבוע והובאה לידיעת המשפחה:

"מסתבר שאחיה האהוב של סבתא,הפך רופא חשוב וקשר עם ישראל היה עשוי לפגוע בו ובקידומו

מה שסבתא ידעה שיש לו בן בגילי(גילו של דוד שלי כמובן) שהבן עבד באיזו גלריה במוסקבה,כשנסעתי לפסטיבל  הייתי שבועיים במוסקבה עם נהג ומתרגם צמוד והתנאים לכאורה למציאת הבן היו אמורים להיות קלים

,בפועל הגענו לגלריה ואף אחד שם לא הכיר עובד בשם הזה,בסוף איזו מנקה קשישה אמרה לנו שהיא זוכרת אותו וסיפרה שנפטר ממחלה,אבל היא אמרה, יש לו אחות,

לפי הפרטים המעטים שנמסרו לנו  נהג האוטו שהיה צמוד אלי הצליח למצוא את האחות,היא התגוררה באחד מהשיכונים הענקיים והמתפוררים מחוץ למוסקבה,

אחר צהריים אחד נסענו לשם,איש לא היה בבית,השארנו פתק והלכנו

באותו ערב מאוחר יותר נמסר לי במלון שמישהי מחפשת אותי,ירדתי למטה ואשה גדולה התנפלה עלי בחיבוקים ונשיקות,זאת הייתה ל. בתו של ס. אחיה של אמא שלי

היא הייתה פרופסור לגיאולוגיה באוניברסיטת מוסקבה ,ישבנו מספר שעות מלאי התרגשות ודיברנו,למחרת עוד הפסקתי לבקר בדירת 2 החדרים בה גרו והכרתי את בתה ט. הקרויה מסתבר על שמה של אמא שלי." (עד כאן התאור של דוד שלי)

סבתא שלי נפטרה ב1997,ברית המועצות התפרקה ב1990אם אני לא טועה וב1991 ל.בתו של ס. אחיה של סבתא שפגשה את דוד שלי כמה שנים לפני במוסקבה ,הגיעה לביקור בישראל.

זה היה מאורע יוצא דופן שאישית אני לא ממש זוכר,אבל סבתא הייתה מלאת התרגשות.

אני לא זוכר מתי ל.בת אחיה של סבתא נפטרה אבל ט.בתה הגיעה לראשונה לביקור בישראל 3 שנים אחרי הביקור של אמא שלה ב94 ונפגשה איתנו וכמובן עם סבתא

ואז חל נתק של כ20 שנה

,סבתא כאמור נפטרה ב97 והחיים נמשכו בלי לתת את הדעת למה קורה עם החלק הקטן של המשפחה שחי ברוסיה

לפני 3 שנים ב2015 דודה שלי מתקשרת לאחותי ומספרת שמישהי התקשרה וביקשה לדבר איתה,אחותי מתקשרת ומסתבר שט. נכדתו של אחיה באה לביקור בישראל

הביקור הפעם היה סוג של איחוד משפחות שכבר לא רצינו שיחמוק מאיתנו

ט.הציעה לאחותי שתבוא לבקר במוסקבה וביוני 2015 נסעו 2 מאחיותי  וגיסי לטיול קסום ברוסיה,הפ פגשו כמובן את ט. ןאת בנה

מאז נשמר קשר בין ט לאחותי וב2016 ט חזרה לביקור עם  חבר שלו עמדה להנשא בשנית,היא הגיעה אחותי ארחה אותה ,גם אני פגשתי אותה וכולנו היינו מלאי התרגשות

המעגל נסגר שבנה של ט שהוא הנין בשרשרת של הענף המשפחתי  מהצד הרוסי התחתן בחודש שעבר במוסקבה.

כילד  שזכר את הגעגועים של סבתא למשפחתה ברוסיה ולא ממש הבין את משמעות הנתק ואת הייסורים שסבתא עברה

אני שמח שאחותי היום משמרת קשר הדוק עם  המשפחה שקיימת ברוסיה

לאחותי יש ויז'ן שאולי יום אחד נגשים אותו והוא לנסוע לקייב לעמוד על גדות נהר הדנייפר ולחשוב על תלמידת הגימנסיה המצטיינת שזרקה את ספרי הלימוד שלה לנהר  כשסיימה ללמוד.

זו תיהיה סגירת מעגל מטורפת

אני סיימתי,תיהיו טובים