טוב אז אני כמובן לא בחופש גדול אבל גם חופש שבוע זה חופש.

אין תוכניות לנסיעות למקומות רחוקים כי זוגתי כבר לקחה את החופש שלה בנסיעה לגיאורגיה.

היתרון במקום עבודה כמו שלי היא האפשרות לצבור ימי חופש, כך שלי אחרי הנסיעה לגיאורגיה נותרו עוד 60 ימי חופש שצברתי וודאי לא אנצלם כי אין לי מה לעשות בכל כך הרבה ימים.

אז החופש התחיל אתמול בסידורים שהמתינו לימים האלה והיו די דחופים.

זוגתי לקחה יום אחד חופש ובילינו אותו ביחד.

הוצאנו מהדאר דברים שהזמנו באי ביי,באותו סניף דאר הוצאנו סוף כל סוף שאריות כסף מקופת גמל ישנה  של בת הזוג.

הפעם הזאת קיבלנו מכתב מקרן התגמולים שאמר שעם המכתב עצמו ותעודת זהות בלבד ,אפשר לאסוף את הכסף ועשינו זאת !

מוזר אגב שרק בת הזוג קיבלה מכתב כזה, כי גם לי יש סכום כסף לא גדול בקרן הזאת ואני טרם קיבלתי מכתב.

אבל המכתב הזה הזכיר לי שיש עוד כספים שמפוזרים כאן ושם וזו הזדמנות לברר בדיוק איפה הם נמצאים ואיך אפשר להוציאם בכמה שפחות בירוקרטיה.

אז את התחלת הבוקר של היום הקדשתי לבירורים האלה.

אחרי שביקרנו בסניף הדאר (זה סניף הדאר הממוקם מתחת למקום העבודה שלי ולכן לא לקח לנו הרבה זמן, אבל בכל מקרה שיש לכם עניין בסניף דאר אני ממליץ להזמין תור באפליקציה של הדאר או בחיפוש פשוט בגוגל.)

אחכ נסענו לבדוק למה המזגן של האוטו מרעיש,דווקא כשהגענו למוסך המזגן הפסיק להרעיש והדוקטור של המזגנים לא יכול היה לקבוע בוודאות למה ומאיפה הרעש,סיכמנו איתו שבפעם הבאה שנבוא יצא איתנו לנסיעה קצרה ויווכח בעצמו.

לידו יש מכון לשטיפת מכוניות ורחצנו את האוטו של בת הזוג רחיצה  פנימית וחיצונית. ואז כבר הגיעה שעת צהריים והיינו די רעבים והחלטנו לשבור את הרעב במסעדת מאכלי נאג'י בשוק רמלה.

זו מסעדה שיושבת בתוך השוק רמלה שאותו אגב אני מאוד אוהב ויש בו מאכלי רחוב נפלאים,אבל הפעם החלטנו להכנס לנאג'י.

אני אכלתי קובה בורגול,קציצות עם עדשים לבנות ברוטב חמצמץ וחריף,סלט ירקות,צלוחית טחינה מצויינת,צלוחית צ'ירצ'י וצלחת של בבינג'אן עם חצאי ביצים וקציצות ירק שאצל משפחתה של זוגתי קראו לזה קציצות של יום חמישי.

היה בסדר,"לא נפלתי בריצפה" כמאמר הגשש החיוור אבל שבענו ולקחנו שאריות הבייתה.

בלילה זוגתי הייתה אמורה לקחת את אחותה לשדה התעופה כדי שזו תחזור לסלובניה שמה היא גרה ב18 השנים האחרונות, אבל זו גילתה בהתחלת הערב שהתוקף של הפספורט שלה פג וזוגתי לקחה אותה למשרד הפנים בשדה התעופה כדי לחדש לה את הפספורט,התקלה הזאת הייתה אחרונה בסדרת תקלות הזויה שגיסתי נתקלה בהם בביקור הזה,לא אלאה אתכם בסיפורי התקלות רק אומר שזוגתי הטובה הייתה לה משענת וסייעה לה להתגבר על כולן וגם אני מסכים שבתקופה של חודש ושבוע שהייתה כאן כמות התקלות שהיא חוותה הייתה חריגה גם אם בעיניים של הישראלי הממוצע הן לא נחשבות תקלות ,אבל בתרבות שהיא חיה ב18 שנים האחרונות אלה בהחלט היו חוויות שהיא כבר שכחה שיכולות לקרות, אם היו לה כאלה שגרה בארץ ועבורה אלה היו חוויות שהיא נזקקה לעזרה ותמיכה.

היום זה יום החופש השני מכיון שבני החל ללמוד במכינה לעיצוב תעשייתי( בתי הבכורה מתחילה ללמוד בספטמבר צילום בבית ספר לצילום בתל אביב ואפילו רכשה כבר מצלמה מצ'וכללת לצורך העניין ואני שמח ששניהם התחילו דרך )הוא לקח את האוטו ואני החלטתי להקדיש את הבוקר לבישולים וכביסות.אז עשיתי כבר ספגטי ברוטב ועל האש מונחות קציצות ברוטב עם ירקות בבישול איטי

ובין לבין אני כאמור מכבס.ותיכף יגיע שרברב לתיקון שהתעכב .

מחר אסע עם בני לירושלים לבקר את סבתא נ.שיצאה מהשיקום וממשיכה להחלים בביתה והתוכנית אחרי הביקור אצל סבתא נ. ,לנסוע למסעדת מוריס בשוק מחנה יהודה לאכול צהריים.מסעדה שקיבלתי עליה מבעוד מועד המלצות ואני רק מקווה שנמצא חנייה.

בימים אלה אנחנו מציינים ברב עם את סיום השנה הראשונה של הבן הצעיר בצבא.

אני מלא תובנות בסוגיה ואחלק אותם איתכם בפוסט שיכתב בקרוב.

בשביל שיהיה מעניין אני יכול לומר שהמסע שאנחנו עוברים עם בנינו השלישי בשרות הצבאי שלו הוא מאתגר וזה  בלשון המעטה :-) אבל שלושתינו עושים הכל כדי שהכל יהיה בסדר:-)

אעדכן על המשך החופש.

אני סיימתי תיהיו טובים