מרגיש לי שלא כתבתי פוסט כבר הרבה זמן גם אם זה היה רק ביום חמישי שעבר

אני עסוק עד מעל הראש בהכנות 

ליום ההולדת המתקרב של זוגתי

אני מארגן ארוע  משפחתי די גדול שיתקיים בעוד שבועיים ממחר

אצל גיסי וגיסתי שהם בעלי חצר גדולה

וצריך לדאוג שהכל  ילך כשורה,לוגיסטית ארגונית וכו'

זוגתי יודעת על קיומו של הארוע אבל לא יודעת את תוכנו

אפילו כאן אני לא יכול לפרט כרגע מחשש שעינה תשזוף את הפוסט והפרטים יחשפו.

מה שאני כן רוצה לומר שפיזרתי סמכויות

בן משפחה אחד תורם את חלקו בתחום התמחותו

בת משפחה אחרת שהתמחותה התגלתה לי בצורה פתאומית מקדישה זמן למשהו בתחומה

ואני מלווה את שניהם,נוסע אליהם ,עוקב מקרוב אחרי הביצוע ותורם עצה או ידע.

התהליך מאוד מרגש אותי,הבעיה היחידה שאין לי עם מי לחלוק את ההתרגשות 

אני לא יכול לשתף את זוגתי וזה לא קל

לפעמים עומד לי על קצה הלשון לומר לה משהו והופס אני נזכר שזה בלתי אפשרי ואני מתאפק. 

בד בבד אני מכין רשימת אורחים מדוייקת וכבר ביקשתי משתיים מהמשפחה ישהיו אחראיות על צד המזון בארוע

חלקו טבעוי וחלקו רגיל

אני משייף את גרוני כי אני מתכוון לפצוח בשיר שבחרתי למאורע אותו אשיר קבל עם ועדה וקריוקי

ואני כידוע רחוק מלהיות זמר

בקיצור רבה העבודה,גדולה האחריות ויש שבועיים בלבד לסיימה

ולכן אין זה פלא שאין לי סבלנות לא לכתוב ולצערי גם לא לקרוא ספרים

(פוסטים אני קורא ומשתדל להגיב גם אם באיחור מה).

היום בני הצעיר חוגג יום הולדת 20,אבל הוא בצבא ואחיו הגדול ממנו עושה השבוע קורס צלילה באילת ולכן נחכה לשובו בשבת כדי לחגוג לצעיר.

כמתנה  ליום הולדת העגול הזה הוא ביקש ויקבל צניחה חופשית ממטוס שתתרחש ביום שישי הזה בחוף הבונים

זה לא עסק זול הדבר הזה,אבל הוא האחרון בילדיי שמגיע לגיל הזה ולכן התרצינו

זהו,זה מה שרציתי לספר ועכשיו אחזור לצלול להכנות של  הארוע הגדול

אהה ועוד דבר,המיזוג בין רשת וערוץ 10 אושר,לדעתי אפשר להתחיל את הספירה לאחור עד שישרא יסגר או ש"רשת" פתאום  תגלה בו עניין

תשביח אותו ותתחזק אותו ואז נחייה לנצח באושר ובעושר :-)

אני סיימתי,תיהיו טובים