06:20  בבוקר,מחלקת עור,בית חולים תל השומר.

אושפזתי (למי שלא ראה בפייסבוק..) אתמול בערב בבית החולים.

מה,כאילו להתחיל מהתחלה?

טוב נו,כבר התעוררתי והתקלחתי ולפני זה לקחו לי בדיקת סוכר ומדדו לחץ דם וארוחת הבוקר ב07:00  ,אז בנתיים אכתוב.

כבר שנה פחות או יותר שאני סובל מהאפטות בפה,עניין מציק שהולך וחוזר.

לפני זה בחיים לא היה לי

מרחתי משחות כאלה ואחרות,התלוננתי אצל רופא השיניים שלי וזהו.

לפני כחודש התחיל לכאוב לי בתוך הפה,עזבו מיקומים ותאורים

הלכתי לבית מרקחת הצטיידתי במשחות ומלבד הקלה על הכאב  באופן זמני הפצעים לא נרפאו,להיפך.

הלכתי לרופא שיניים והוא אמר שזה בכלל לא בתחומו,שאני צריך לקבוע תור לרופא פה ולסת

קבעתי,אלא שהתור נפל יום לפני הארוע שארגנתי לזוגתי,הייתי מאוד עמוס ולחוץ ובדיוק הכאב פחת ולכן ביטלתי את התור.

יומיים אחרי הארוע הכאב חזר.

לא סתם חזר,התקשיתי לאכול.

קבעתי תור חדש לרופא פה ולסת,הבעיה היחידה שהתור הכי קרוב היה ל22 באוקטובר !

והקטע הכי גדול שביום חמישי היה הארוע וזוגתי לקחה חופש ביום ראשון וקבענו שניסע כפינאלה של יום ההולדת ,למסעדה ששמעה יצאה למרחוק בשוק נתניה,"הפינוקים של כרמל " נדמה לי שקוראים לה ,שבדף הפייסבוק של כמה אוהבי אוכל,קיבלה סופרלטיבים רבים על רבים.

אבל ביום ראשון לא יכולתי להכניס לפה שום דבר והנסיעה נדחתה.

קבעתי תור לרופאת המשפחה ביום שני אחר הצהריים כדי שתסתכל על הפה

וכשהיא הסתכלה היא אמרה שמאוד כדאי לגשת למיון.

גם בגלל שאי אפשר להמתין עד ה22 באוקטובר לתור לרופא פה ולסת וגם כי הטיפול בעסק הזה דרך קופת חולים יקח זמן.

היא חשבה שהפנייה למיון תגרום שאבדק ואפילו אתאשפז אם צריך לכמה ימים אבל אפתור את הבעיה.

אז אתמול בבוקר נסענו לתל השומר.

אם חשבתי שבגלל שאני מגיע למחלקה ספציפית ולא למיון הרגיל שבו התהליך ארוך יותר כי אתה לא מגיע מאובחן,טעיתי

אומנם התקבלנו די מהר במחלקת פה ולסת,ראינו רופא כזה ורופא אחר,בסך הכל עברתי 5 רופאים מקצועיים ,שלו הייתי קובע אליהם תור דרך קופ"ח מכבי

הייתי צריך להמתין 3,4 חודשים לבדיקות ,לתשובות של צילומים וכו'

כאן הכל נעשה במרוכז ומהר ויש תשובות תוך שעה או שעתיים וממשיכים הלאה.

בקיצור 9 וחצי שעות ביליתי במיון שבסופן החליטו לאשפז אותי במחלקת עור.

כזכור אני סובל ממחלה כרונית בשם סקלרודרמה וחלק מהבעיה בפה נגזרת מהמחלה הזאת שמן הסתם תופעות לוואי רבות לה והיא גורמות לנזקים בגוף גם אם לכאורה אין קשר למחלה הראשית.

האמת שמאז ההתפרצות האחרונה של המחלה ב2011,אז עברתי שנה לא קלה עם טיפולים לא קלים

לא חזרתי לביקורת מאז וכמובן לא היו לי תרופות שנגעו ישירות לסקלרודרמה והקטע הכי מצחיק שב3 לאוקטובר ,עוד 5 ימים,יש לי תור לראומטולוג שטיפל בי אז ב2011,מה שנקרא,"חזרנו אלייך שנית"

אגב את התור אליו קבעתי באפריל או במאי וששמעו שהתור נקבע לאוקטובר אמרו בשביל מה לחכות כל כך הרבה זמן,לך לפרטי.

הלכתי לפרטי,שילמתי כסף ואפילו לא ביקשתי החזר ,הרופאה הייתה כל כך לא אמפטית שלא חזרתי אליה עם תשובות לבדיקות שהיא שלחה אותי .

תראו אני יודע שצריך ללכת באופן מסודר לרופא,ודאי כשאני סובל ממחלה כרונית שמתפרצת פעם בכמה שנים

אני גם יודע ומבין שצריך פעם בשנה לפחות לעשות בדיקות דם ועוד כהנה וכהנה

לא תמיד אני עושה בזמן,בסדר,אני לוקח אחריות על העניין הזה וודאי לא מאשים אף אחד בתחלואי ואני לא רוצה שרופא יגער בי,אני לא זקוק לחינוך מחדש.

אז יכול להיות שלו הייתי עובד לפי הפרוטוקול לא הייתי מגיע לאישפוז הזה,בסדר,ככה אני ולא נראה לי שאשתנה כבר.

זהו,אז אני כאן,ליבי התחמם שכתבתי אתמול בפייסבוק שאני נמצא כאן קיבלתי מליוןתלפים איחולי החלמה וחיזוקים.

אני אגב מאלה שלא אוהב שעולים אלי לרגל לביקור חולים,אני מעדיף שרק זוגתי וילדיי יבואו וזהו

אצל זוגתי למשל זה הפוך לגמרי,כל מי שמאושפז במשפחתה הרחבה מייד זוכה לעלייה לרגל,עם תקרובת כזאת ואחרת וחשוב שידעו שהיית ומילאת את חובתך האזרחית,יש לעניין הזה יתרונות כמובן,אני בוחר לוותר עליהם.

אני מקווה שיהיה לי זמן לקרוא למרות שאוטומטית עשיתי מנוי לטלויזיה שמעל המיטה ואם אראה שאני לא ממש צופה בה,אבטל את המנוי ואתרכז בקריאה.

תיכף ארוחת בוקר,ארוחת ערב לא הייתה להיט גדול.

אני סיימתי,תיהיו טובים